"יכולתי להציל 80% מהכסף": ההימור על איראן שמציף את הכשלים בפולימרקט
שוק ההימורים פולימרקט קבע כי נחתם הסכם קבע בין ארה”ב לאיראן – אף שהמציאות מעט שונה – והכריע הימורים במאות מיליוני דולרים. כעת מהמרים שהפסידו טוענים שההכרעה עוותה בידי בעלי כוח הצבעה ומאיימים בתביעה
האם נחתם הסכם סופי שהוביל לסיום המלחמה של ישראל וארה"ב עם איראן? לאור המשך המתקפות ההדדיות בשבוע שעבר והבטחת דונלד טראמפ שלפיה "הרפובליקה האסלאמית לא תתקיים", התשובה הברורה היא לא. אבל לפי שוק ההימורים פולימרקט, התשובה חיובית והסכם קבע לסיום המלחמה נחתם ב־15 ביוני. אבל האם הקביעה הזו של שוק ההימורים אותנטית, או האם היא נחה על בסיס מניעים כספיים סובייקטיביים שאינם קשורים למציאות?
קבוצה של מהמרים, שהפסידו סכומים משמעותיים בהימור זה, טוענים לאפשרות השנייה. עכשיו הם יוצאים למאבק בפולימרקט, שחושף, לדבריהם, בעיות יסוד באופן שבו בנויה הפלטפורמה ובהליך הכרעת הסכסוכים שלה, שמאפשר לגורמים בודדים להטות תוצאה סופית של הימורים ולגרוף לכיסם רווחים לא לגיטימיים שמגיעים לעשרות מיליוני דולרים. "משתמשים צריכים להיות מודעים לכך שהשקעת כספים בפולימרקט כרוכה בסיכון ממשי שהכרעת השוק תתקבל באופן שאינו תואם בהכרח את הכללים הכתובים או את המציאות העובדתית", אמר ב., שהפסיד בהימור 100 אלף שקל. "פולימרקט בחרה להתעלם מפניות חוזרות ונשנות של משתמשים, סירבה לקחת אחריות על ההכרעה השנויה במחלוקת, ולא סיפקה למשתמשיה מנגנון הוגן לבחינת הטענות שעלו".
“הייתי בטוח שזה לא ייסגר ככה”
כל הימור בפולימרקט, או כפי שהוא מכונה באתר "שוק", הוא על תוצאה בינארית של אירוע מסוים. למשל, האם ברזיל תנצח/תפסיד במשחק במונדיאל מול יפן (ובמקביל, על אותו משחק, האם יפן תנצח/תפסיד, האם המשחק יסתיים בתיקו כן/לא). בשווקים מסוימים, כמו אירועי ספורט או טקס חלוקת פרסים, קל להבין מה התוצאה הנכונה: האם קבוצה ניצחה או הפסידה, האם סרט זכה או לא זכה באוסקר. אבל פולימרקט מאפשר גם הימורים על אירועים אקטואליים, לעתים כאלו שבהם התוצאה פחות חד־משמעית. למשל, האם התנועה במצר הורמוז תחזור לסדרה עד 31 ביולי, כן או לא?
אף שכללי השוק מגדירים מהם התנאים לקביעת כן, הפירוש של תנאים אלו יכול לעתים ליפול למחלוקת בשל דקויות שונות. זה המקרה בשוק ששאל האם ארה"ב ואיראן יחתמו על הסכם שלום קבוע עד תאריך מסוים. השוק גלגל בסך הכל 478.91 מיליון דולר, פרוסים על פני תאריכים שונים (למשל, הימורים של 24.17 מיליון דולר שייחתם הסכם קבע עד 30 באפריל). ב־14 ביוני איראן וארה"ב חתמו על מזכר הבנות לסיום הפעולות הצבאיות וכאן מתחילה המחלוקת שבמרכזה הכרעה – האם מדובר בהסכם סופי או זמני.
"עקבתי בדריכות באינטרנט להבין אם הסכם כלשהו נחתם", סיפר ב. לכלכליסט. "ידעתי שעתיד להיחתם אך גם ידעתי שלא ניתן להגיע להסכם שלום תמידי לפני שנושא הגרעין טופל. כאשר יצא ציוץ של הפקיסטנים שהסכם שלום נחתם, המטבע התהפך והשוק נע לכיוון מצביעי כן. באותו שלב יכולתי להציל 80% מהכסף אבל האמנתי בלב שלם שהסכם שלום תמידי לא יהיה פה. עוד לפני שפורסם ההסכם, כבר הגישו בקשה שהשוק של 15 ביוני (בפלטפורמה היו שווקים להאם ייחתם הסכם עד 15 ביוני, עד 30 ביוני, עד 31 ביולי וכו' — ע"כ) ייסגר לטובת 'כן, נחתם הסכם קבע', אבל לא התרגשתי כי היתה לי המחשבה שברגע האמת פולימרקט לא תיתן לזה להיסגר ככה".
המחלוקת כאן היא האם מזכר ההבנות בין איראן לארה"ב עונה להגדרות השוק להסכם שלום קבוע. לפי ההגדרות, הסכם קבע צריך לכלול התחייבות הדדית להפסקה קבועה של פעולות צבאיות. הסכמים שהם זמניים במפורש מוחרגים מהגדרה זו. מזכר ההבנות של אסלאמאבאד אומנם מכריז על "סיומן המיידי והקבוע של הפעולות הצבאיות", אך גם כולל שפה שלפיה מדובר בהסכם זמני: "איראן וארה”ב מתחייבות לנהל משא ומתן ולהגיע להסכם הסופי בתוך 60 ימים". נוסח זה יוצר מחלוקת לגבי השאלה האם ניתן לקבוע שמי משוקי אחד משוקי ההסכם, בלי קשר לתאריך (בסכום כולל של כ־260 מיליון דולר), נסגר ל"כן".
אבל בכל הנוגע לשוק של 15 ביוני (בהיקף של 177.37 מיליון דולר), התמונה נראית ברורה יותר: תנאי השוק קובעים שהוא יוכרע לכן רק לאחר חתימה רשמית של ארה"ב ואיראן על ההסכם, או הודעות פומביות של שתי הממשלות שמאשרות את חתימת ההסכם (הצהרות על מגעים, על התקדמות או הצהרות אחרות שלא מהוות הצהרה חד־משמעית אינן נחשבות). ואולם, החתימה הרשמית על ההסכם התבצעה רק ב־17 ביוני – טראמפ עצמו מתועד חותם על ההסכם לצד נשיא צרפת עמנואל מקרון.
"ההסכם צריך להיות כתוב", אמר לכלכליסט עומר אגניהו, שהפסיד בהימור כ־2,300 דולר. "לא פורסם כתב הסכם בתאריך הזה בכלל, רק ב־17. איראן אמרה שהיא תחתום רק ב־17. ולפני הדדליין הם ציינו שהם חותמים על הארכת ההפסקה ב־60 ימים על מנת לנהל משא ומתן כדי להגיע להפסקת אש סופית שבה תהיה עצירה מוחלטת לצמיתות בכל הגזרות. הקריטריון השני (הודעות פומביות של ארה"ב ואיראן — ע"כ) אף פעם לא נענה. בהתחלה איראן ציינה שחתמה על הסכם שמפסיק את הלחימה לצמיתות אבל ארה״ב לא הוציאה הודעה רשמית כזאת אף פעם. ולפני סוף הדד־ליין איראן גם חזרה בעצמה ואמרה שיש עדיין דברים שצריך לנהל עליהם משא ומתן ושזה לא נחתם עדיין. המצב של ארה״ב ואיראן די מראה בבירור שהן לא חתמו אף פעם על הפסקת אש לצמיתות ורק על מזכר הבנות".
מרגע שמוגשת בקשה להכריע ששוק נסגר בתוצאה מסוימת, נפתח חלון זמן בן כמה שעות, שבמהלכו ניתן לערער על קביעה זו. אם מוגש ערעור, מועברת המחלוקת להכרעה ב־UMA, פלטפורמה לקביעת עובדות מבוססת קריפטו, שמתפקדת כמערכת בוררות מבוזרת עבור פולימרקט (הפלטפורמה עצמאית ולא נמצאת בשליטת פלטפורמת ההימורים).
כל שוק פולימרקט שנמצא במחלוקת עולה להצבעה ב־UMA, שבה יכולים להשתתף משתמשים שרכשו את מטבעות הקריפטו שהיא מנפיקה. ההצבעה נמשכת בין 48 ל־72 שעות, כאשר כוח ההצבעה של כל משתתף נגזר מכמות המטבעות שהוא מחייב להצבעה. ההצבעה מוכרעת על בסיס מספר הקולות הגדול ביותר, שנקבע לפי מספר המטבעות בכל צד ולא מספר המצביעים. בסיום ההצבעה מבוצעת חלוקה מחדש של המטבעות שחויבו, כאשר מצביעים שהיו בצד הרוב מקבלים חלק מהמטבעות של המצביעים שהיו בצד המיעוט. מנגנון זה נועד לייצר תמריץ למשתתפים להצביע לצד האמת, על מנת להבטיח שיקבלו את תוספת המטבעות.
במקרה של השוק שבמחלוקת, ההצבעה של UMA פסקה לטובת תומכי הכן, והשווקים של פולימרקט הוכרעו באופן סופי ל"כן, נחתם הסכם סופי". אבל למנגנון של UMA יש כמה בעיות מובנות שצפו בהצבעה על ההסכם עם איראן. ראשית, כמה מצביעים עם נתח מטבעות גדול (שמכונים "לווייתנים") יכולים להטות את ההצבעה לצד המועדף עליהם, בלי קשר למציאות האובייקטיבית. לפי ניתוח שביצע אגניהו, הלווייתן הגדול ביותר בהצבעה זו שלט ב־16.7% מהקולות, חמשת הלווייתנים הגדולים ב־41.7% מהקולות, ושבעת הלווייתנים הגדולים ב־50.3% מהקולות. כולם הצביעו "כן". כלומר, הצבעה על גורלם של רבע מיליארד דולר, שבה השתתפו 565 איש, הוכרעה בפועל על ידי שבעה אנשים בלבד.
בעיה נוספת היא של־UMA אין דרך למנוע מאנשים שמחזיקים בפוזיציה בשוק של פולימרקט להשתתף בהצבעה של גורל השוק. הניתוח של אגניהו זיהה קשרים בין שלושה ארנקי קריפטו לפחות שהימרו כן בפולימרקט, והצביעו גם כן ב־UMA. “זה מחייב חקירה רצינית", אמר.
הצבעות UMA גם פתוחות למניפולציות בדמות תיאום הצבעה בין משתתפים. לפי הערכות, המנגנון מאפשר כוח הצבעה של עד 15%. אחרי ההכרעה התארגנה קבוצת משתמשים שהפסידו כספים בהימור. "פנינו בכל דרך אפשרית לפולימרקט בעשרות מיילים, ברשתות החברתיות, ולא היה כל מענה", אמר ב. "נפעל בכל הכלים המשפטיים העומדים לרשותנו כדי להביא את הסוגיה בפני ביהמ”ש". תגובת פולימרקט לא התקבלה.
