פרשנות
מחירי הדירות ממשיכים לרדת, אך בכל זאת יש סיבה לדאגה
לפי סקירת הלמ"ס, מחירי הדיור ירדו ב-1.8% בשנה, וכנראה שעוד לא ראינו את התחתית; כך שמי שמתכנן לרכוש דירה יכול להיות אופטימי אך חייב להיות מחושב - כי הממשלה שאננה ומזניחה את תחום הדיור; אף אחד לא יודע מתי הקונים והמשקיעים ישובו לשוק, וכשזה יקרה הם עלולים לפגוש היצע נמוך; ואז העליות החדות יחזרו; וגם: ברמ"י מוכיחים שהזמני הוא הקבוע החדש
מי שמתכנן לקנות דירה בקרוב צריך להיות אופטימי, אך גם מחושב. אופטימי כי המחירים ירדו ב-1.8% בשנה (לפי נתוני המדד שהתפרסמו הערב), וכנראה שעוד לא ראינו את התחתית משום שריבית המשכנתאות עדיין ברמות גבוהות מאלה שהתרגלנו אליהן עד לפני ארבע שנים, משקיעים על הגדר, ומלאי הדירות החדשות הלא מכורות עדיין מהגבוהים בהיסטוריה.
מחושב כי גל ירידות המחירים, הארוך בעשור האחרון, מוביל לשאננות של הממשלה ולהזנחת הדיור. הלחץ הציבורי בזירה הזו נעלם, ושוק הדיור נדחק לתחתית סדר העדיפויות של הממשלה. הבעיה היא שמטבעו זהו ענף שמגיב באיטיות לשינויים בביקוש. אף אחד לא יודע מתי הקונים והמשקיעים יחזרו לשוק, אך צריך לקוות כי כשזה יקרה הם יפגשו בהיצע מספק, אחרת העליות החדות שהיו במשך כ-15 שנים יחזרו.
הדברים האלה נכתבים יומיים לאחר שחשפנו כי כמות הדירות לבנייה במכרזים שהוציאה רשות מקרקעי ישראל בשפל של עשור. מאז פרישתו של המנכ"ל הקודם ינקי קוינט, בסוף שנת 2025, רמ"י שינתה כיוון. בימי כהונתו נשברו שיאי שיווקים, ומאז השיאים שנשברים הם שליליים. רמ"י מנהלת 92% מקרקעות המדינה ולכן היא הספק העיקרי, באזורים מסוימים מונופול, למגרשים לבנייה למגורים. אם היא תספק מעט קרקעות, היצע הדירות יצטמק.
ההאטה של רמ"י אינה מקרית, אלא מדיניות של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומקורבו יהודה אליהו שמשמש ממלא מקום מנכ"ל רמ"י. סמוטריץ' הצהיר כי הוא מתכוון לייהד את הגליל והנגב, ואחד המפתחות לכך הוא השליטה ברמ"י. מה שהוא לא הצהיר, אך קורה גם קורה, הוא הסטת משאבים גם ליהודה ושומרון.
זה לא שאליהו וסמוטריץ' מתנגדים לבנייה במרכז, פשוט הקשב שלהם במקום אחר. זה שחשוב להם אידאולוגית, וגם בו ריכוז גדול של מצביעים.
רק שרוב תושבי המדינה חיים בין גדרה לחדרה. באזור מרוכזים מקומות העבודה, התשתיות, ההשכלה הגבוהה והתרבות, ולכן אנשים בוחרים לחיות בו. אם היצע הדירות באזור הזה לא יגדל בהתאם לקצב הריבוי הטבעי, שוב נחווה מחסור ועליות מחירים.
זה אינו תסריט דמיוני, אלא כזה שקרה בעבר. בשנת 2008 שר הפנים דאז מאיר שטרית הנחה לא לקדם תוכניות בנייה למגורים במרכז הארץ, מתוך שאיפה לגרום להסטת ביקושים מהמרכז לפריפריה. היום אנחנו יודעים כי ההחלטה הזו נכשלה, והייתה מהסיבות לעליות המחירים.
זמני הוא הקבוע החדש
הבעיה ברמ"י אינה רק מדיניות אלא נובעת מהעובדה כי כבר 10 חודשים אין לרשות מנהל קבוע. בציונות הדתית חגגו היום את החלטת בג"ץ שסללה את הדרך להארכת כהונתו של יהודה אליהו כממלא מקום מנהל רשות מקרקעי ישראל בעוד שלושה חודשים. ההישג הוצג כניצחון של סמוטריץ' על היועצת המשפטית שהתנגדה להמשך הכהונה. אולי שר האוצר ניצח במערכה, אבל אנחנו, הציבור שרשות מקרקעי ישראל אמורה לשרת, הפסדנו. עצם הנצחת הזמניות היא סיבה לדאגה, בלי קשר לשאלת כישוריו של אליהו.
ממלא מקום אמור לגשר על תקופה קצרה, עד להשלמת מינוי קבוע. הוא יכול להיות איש מקצוע מצוין, אבל מעמדו הזמני עלול להחליש אותו. קשה להוביל אסטרטגיה ארוכת טווח כשאופק הכהונה נמדד בחודשים, וקשה להתעמת עם השר כאשר בקרוב יהיה צורך לבקש ממנו הארכה נוספת.
אבל ממשלת ישראל הפכה זאת לשיטה. כשמינוי קבוע מסתבך, מתרגלים לזמני. כשאין הסכמה פוליטית, משאירים כיסא ריק. האחריות להבטיח שירות ציבורי יציב ומקצועי נדחקת מפני הרצון לשמור על השליטה במינוי. היעדרו של מבקר מדינה הוא דוגמה אקטואלית, אך בל נשכח כי הביטוח הלאומי, שעליו נשענים קשישים, אנשים עם מוגבלות ונפגעי המלחמה, מתנהל ללא מנכ"ל קבוע מאז נובמבר 2022. גם משרד ראש הממשלה מנוהל מפברואר 2025 על ידי ממלאת מקום. משרד הפנים פועל ללא שר, ואילו השר חיים כץ מחלק את זמנו בין ארבעה משרדים: תיירות, שיכון, בריאות ורווחה.
