ניתוח
המאבקים הפוליטיים חונקים את רמ"י, ושיווק הקרקעות בדרך לשפל של עשור
מתחילת השנה נסגרו מכרזים לבניית כ־21 אלף דירות בלבד, לעומת 81 אלף בשיא של 2022, וגם הכנסות המדינה מקרקעות צפויות להיפגע; רמ"י מתנהלת כבר 10 חודשים ללא מנהל קבוע, ובעוד שלושה ימים יסיים יהודה אליהו את תפקידו כמ"מ; ברקע: מאבק הכוחות בין סמוטריץ', כץ ונתניהו
בעוד הקרבות הפוליטיים על כיסא המנהל נמשכים, רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בדרך לשנת שפל של עשור בשיווק קרקעות לבניית דירות. מתחילת 2026 ועד עתה סגרה הרשות כ־59 מכרזים, המאפשרים בנייה של כ־21 אלף דירות בלבד — קצב חודשי של כ־2,100 דירות וקצב שנתי של כ־25 אלף דירות. גם אם קצב העסקאות יגבר עד סוף השנה ויתווספו עסקאות שנחתמו ללא מכרז, 2026 צפויה להיות אחת השנים החלשות בעשור האחרון, ואולי החלשה שבהן.
להמחשת ההידרדרות, בשנת 2022 נקבע שיא היסטורי, כאשר נסגרו עסקאות לבניית כ־81 אלף דירות. בשנה שעברה (2025) סגרה רמ"י עסקאות לבניית כ־60 אלף דירות, כ־44 אלף מתוכן במכרז והיתר בפטור ממכרז.
הרקע לצניחה הזו הוא הדשדוש בשוק הדיור, בשל התייקרות הוצאות המימון של היזמים בעקבות עליית הריבית, לצד ירידה בביקוש לדירות וירידת מחירים. ירידה בשיווק מגרשים לבנייה למגורים היא מתכון בטוח לעליית מחירי הדירות בעוד כמה שנים. זו אחת הסיבות לגל עליות המחירים שהיה כאן במשך כ־15 שנים ונבלם רק בשנתיים האחרונות. בעבר, היצע הדירות לא הדביק את הביקוש. התיקון שמורגש בשנים האחרונות הוא תוצאה של עליית הריבית, שהרחיקה משקיעים וצמצמה את הביקוש, אך גם של כמות יוצאת דופן של פרויקטים לבנייה למגורים ברחבי הארץ, ובמיוחד במרכז.
הדשדוש בקצב השיווקים של רמ"י פוגע גם בהכנסות המדינה. בשנת השיא, 2022, העבירה רמ"י לאוצר כ־10 מיליארד שקל, ובשנת 2025 כ־7.6 מיליארד שקל. בקצב השיווקים הנוכחי המדינה תקבל מיליארדים בודדים.
קושי ממשי בהארכת הכהונה
נראה כי הנתונים האלה אינם מטרידים את הממשלה, שכן דווקא בשנה מאתגרת כזו היא אינה ממנה לרשות מקרקעי ישראל מנהל קבוע כבר עשרה חודשים. לא היתה שום סיבה להגיע למצב הזה, למעט התעקשותו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' למנות את מקורבו זה 27 שנים, יהודה אליהו, וחוסר היכולת או הרצון של ראש הממשלה בנימין נתניהו להתנגד לכך.
על פי חוק, אפשר להטיל על עובד מדינה לשמש ממלא מקום למשך שלושה חודשים, ובהתייעצות עם נציב שירות המדינה להאריך את התקופה בשלושה חודשים נוספים. בסך הכל, התקופה שבה מכהן ממלא מקום לא תימשך יותר מחצי שנה.
אליהו מכהן כממלא מקום זה שלושה חודשים, אולם קדם לו ממלא מקום אחר – עידן מועלם, מנהל רשות התחבורה הציבורית – שכיהן גם הוא שלושה חודשים, כך שתקופת חצי השנה מוצתה. על פי חוק, האפשרות להאריך כעת את כהונתו של אליהו כממלא מקום לתקופה נוספת מסובכת יותר. האופציה הזו קיימת רק בנסיבות מיוחדות, לאחר מסירת הודעה לממשלה ובכפוף להסכמת נציב שירות המדינה והיועצת המשפטית לממשלה.
אולם לעמדת אפרת פרוקצ'יה, היועצת המשפטית של משרד השיכון, שלו כפופה רמ"י, יש קושי משפטי ממשי להאריך את כהונתו של אליהו – ולא רק בגלל התקופות הקצובות בחוק. הקושי נובע מהזימון לשימוע ששר השיכון חיים כץ שלח לאליהו ב־9 בספטמבר בנוגע לתפקודו. אליהו הצליח בתקופה קצרה ליצור נתק עם השר ולריב עם ועד העובדים והסתדרות עובדי המדינה.
לשר כץ טענות רבות נגד אליהו, בין היתר על כך שביטל אירוע רווחה לעובדים בגלל שירת נשים. הסתדרות עובדי המדינה פנתה לבית הדין לעבודה בעניין הזה, ובעקבות זאת גובשו הסכמות עם אליהו שלפיהן האירוע עם הופעת הנשים יתקיים באוקטובר. אולם עד עתה אליהו לא קידם זאת. כץ גם טוען כי אליהו מתעלם מדרישתו להקפיא מינויי בכירים בתקופה זו. לפני כחודש אמור היה כץ לקיים שימוע לאליהו, אולם לבקשת נציב שירות המדינה, דורון כהן, השימוע נדחה ולא התקיים עד עתה.
רמ"י היא גוף גדול, המעסיק כ־1,000 עובדים ופועל בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים בשנה. היא מנהלת את קרקעות המדינה ולכן מעורבת כמעט בכל פרויקט תשתית משמעותי. אולם במקום לקיים הליך סדור לאיתור מועמד בעל שיעור קומה שמסוגל להנהיג ארגון כזה, פעל סמוטריץ', בהסכמת נתניהו, למנות את שותפו הפוליטי ומקורבו.
פגמים במינוי המקורב
פרישתו של ינקי קוינט, המנהל הקודם של רמ"י, בדצמבר 2025 היתה ידועה מראש, שכן כהונתו של מנהל רמ"י קצובה לחמש שנים. אפשר היה לאתר מנהל חדש כבר לפני שנה. למרות זאת, רק בפברואר מינה כץ את עידן מועלם למנהל רמ"י, וגם זאת כממלא מקום. במקביל דחף סמוטריץ' למינוי מקורבו אליהו. אלא שהליך המינוי היה רווי פגמים והוביל לפסילתו בבג"ץ. בעיה מרכזית היתה הזיקה העמוקה בין שר האוצר למקורבו. מינוי מקורבים הוא אחד החוליים של השירות הציבורי. גם בהרכב ועדת האיתור למנהל רמ"י התגלו בעיות וחשש לניגוד עניינים שבו היו מצויים שניים מחמשת חברי הוועדה.
למרבה האבסורד, יום לאחר שמינויו של אליהו למנהל קבוע נפסל בבג"ץ, הוא מונה לממלא מקום המנהל. הקרקעות שייכות לציבור, אבל מתברר שמבחינתו של סמוטריץ' הנכס החשוב ביותר ברמ"י הוא כיסא המנהל והיכולת להושיב עליו מקורב – בדרך המלך או דרך החלון.
אבל הבעיה אינה אליהו ומערכת היחסים שלו עם השר, אלא חוסר היכולת של הממשלה הנוכחית להגיע להסכמות על מנהל קבוע לאחת הרשויות החשובות בשירות הציבורי. מאבק הכוחות בין סמוטריץ', כץ וראש הממשלה נתניהו הוא שהוביל למצב שבו הרשות מצויה כיום.
