פרשנות
נתניהו הזהיר מה"דיפ סטייט", עכשיו הם עובדים בשבילו
מהנשיא ובתי המשפט ועד השב"כ, המוסד, הצבא והמשטרה: מדעת או שלא מדעת, מוסדות המדינה מספקים לנתניהו סיוע פוליטי ערב הבחירות. ה"דיפ סטייט" סר למרותה של הממשלה, ועל הדרך גם לקמפיין הבחירות שלה תוך רמיסת ערכים בסיסיים של שלטון החוק וטובת הציבור
מדעת או שלא מדעת, מקבל קמפיין הבחירות של נתניהו סיוע ממקורות בלתי צפויים – מוסדותיה הרשמיים של מדינת ישראל. נשיא המדינה, שופטי נתניהו, השב"כ, המוסד, הצבא והמשטרה. כולם עובדים בשירות האינטרסים של רה"מ. במעשה או במחדל, בכוונת מכוון או באקראי.
נשיא המדינה: שתי התבטאויות שנשמעו לאחרונה מפי נשיא המדינה יצחק בוז'י הרצוג מחזקות את החשד שהוא עובד עבור נתניהו. בהתייחסו לחקירת הטבח נמנע הנשיא מלנקוב בשם המפורש "ועדת חקירה ממלכתית" ומילמל משהו על חקירה עצמאית בלתי תלויה. הרצוג יודע שהמנגנון היחיד לחקירה עצמאית הוא ועדת חקירה ממלכתית. לא ועדה שיקים נתניהו וגם לא ועדה שתקים הכנסת. הבעיה היא שנתניהו מעוניין לסכל ועדה ממלכתית בגלל החשש שלו מחקירה עצמאית, אפילו שמחיר המאמץ הסיכולי הזה הוא החרבת הלגיטימציה של נשיא העליון יצחק עמית שלפי החוק אמור להקים את הוועדה הממלכתית. סיכולה של הוועדה עובר דרך סיכול הנשיא ועל הדרך מסכל נתניהו את הלגיטימציה של בית המשפט כולו. בדומינו הזה הוא מפיל את הקוביות זו אחר זו רק כדי להימלט מהבשורה שלמעלה ממחצית הציבור רוצה בה.
הרצוג מבין זאת היטב ועדיין בוחר לנרמל את הסיכול הממוקד שמבצע נתניהו בוועדה, בנשיא, בבית המשפט העליון, במערכת המשפט. הרצוג יודע שאין על הפרק שום מנגנון אמיתי. אפילו לא מנגנון פייק שנתניהו עצמו לא הקים. לא ועדה ממשלתית ולא חוק להקמת ועדה לאומית-פוליטית. והנה, לא רק שהוועדה הממלכתית נותרה כמנגנון הראוי ביותר היא גם היחיד שעל המדף. ובכל זאת בוחר הרצוג להתעלם ממנה ולהצטרף להחרמת נתניהו את נשיא העליון ואת עצם האפשרות לחקור את מחדל הטבח. בנוסף דיבר הרצוג בוועידת האנשים של המדינה של ynet ו"ידיעות אחרונות" בשבחה של ממשלת אחדות, כזו שתשאיר את נתניהו על הגה השלטון. זו אחת האופציות הפוליטיות שיונחו על השולחן במקרה של תיקו ללא הכרעה בין הגושים. מדוע הרצוג מציב עצמו לשירות נתניהו? אין לדעת. בינתיים עומדת לו חזקת התקינות הממלכתית אלא אם כן מישהו יסתור אותה, לא עלינו.
משפט נתניהו: ביום ראשון התייצבו בבית המשפט המחוזי בירושלים ראש הממשלה נתניהו, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה ושר החוץ גדעון סער. הם באו לחזות בעדותו של היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט שתוזמנה מטעם ההגנה בדיוק לשבועיים שמתגלגלים אל תוך הבחירות. מטרתו המרכזית של הסניגור עמית חדד היא להוכיח שפעולות חקירה נגד רה"מ בוצעו ללא אישור ובניגוד לחוק. מטרה נוספת היא להדהד שוב פעולות חקירה פסולות כמו תרגיל המקורבת הלא חוקי שהופעל להפיכת ניר חפץ לעד מדינה. מבחינה משפטית, מתכנסים אירועים אלה ל"הגנה מן הצדק" – המאמץ להבקיע לזיכוי דרך ביטול ראיות שהושגו שלא כדין. סביר להניח שמטרה זו לא תושג, אבל היעד הוא לא רק משפטי אלא פוליטי - להדהוד נראטיב "תפירת התיקים".
לרוב אינני שותף לביקורת על ניהול המשפט בידי השופטים אלא שהפעם קשה להבין מדוע הם מאפשרים מרחב כה גדול לחקירת יועץ משפטי לממשלה, אירוע נדיר לכשעצמו. צריך היה להגביל את החקירה ליומיים בלבד, ורק לשאלת מתן האישורים לפעולות חקירה בעניין נתניהו. ההזדמנות לחקור את מנדלבליט גם בשבוע הבא, ממש לתוך הבחירות, תאפשר לקמפיין נתניהו להדהד שוב ושוב את קונספירציית הפלת ראש ממשלה מהימין שחיונית להמרצת הבייס ולשכנוע מתלבטים שהאויבים האמיתיים של ישראל אינם איראן והחמאס אלא מערכת המשפט.
השב"כ והמוסד: השב"כ והמוסד דוממים אל מול המציאות הבלתי נתפסת שבה בכיר בלשכת נתניהו עבד בשירות קטאר, מממנת החמאס. הרעיון לפצל ולגוון את תיק ההשקעות הוא אסטרטגיה נפוצה בהשקעות גלובליות, אבל כאשר הסל הזה כולל מימון כפול גם של החמאס וגם של יועצו הבכיר של ראש ממשלת ישראל, אז הגענו באמת למחוזות ההזויים והביזאריים ביותר של המציאות. בחשיפה של אמנון אברמוביץ שלשום בחדשות 12 התברר שהשירותים של יונתן אוריך לא נרכשו, כטענתו, רק ביחס להלבנת המונדיאל וכשנתניהו היה באופוזיציה. החוקרים הראו לחשוד כיצד נבחנו פעולות השפעה עמוק בתוך המלחמה הארורה. נדמה שרק עצם השירות לקטאר אמור להרחיק את אוריך מכל קירבה ללשכה, כאשר נוספה לכך לאחרונה רשלנותו באיבוד תכני הנייד שלו.
דממת תגובתם של ראשי המערכות הביטחוניות נוגעת גם לגרירת עמדתם בשאלות שהפרקליטות מצפה להן על מנת לנסח את כתב האישום נגד אוריך: האם פעילותו בשירות קטאר סיכנה את ביטחון המדינה (למשל בהעכרת היחסים עם מצרים) או שמדובר רק בעבירה מינורית מאזורי הפרת האמונים. עד כה נמנעים השב"כ והמוסד מחוות דעת זו ונראה שישעו אותה עד לבחירות. מצד שני, עצם העבודה בשירות חמאס מדברת בעד עצמה ולא זקוקה אפילו לכתב אישום.
הצבא והמשטרה: בישיבת המעקב במשרד המשפטים מהשבוע שעבר על פעולות האכיפה בעניינם של משתמטי גיוס, מתברר ששניים מתוך שלושת אמצעי האכיפה הפלילית מוקפאים למעשה. כך למשל לא התבצעו בחודשים האחרונים מעצרים ופעולות אכיפה יזומה. בנוסף, ממוסמס הנוהל שגובש בין הצבא למשטרה לפיו משתמטים ועריקים שנתפסים בידי המשטרה מעוכבים ל־30 דקות עד להגעת משטרה צבאית. בחודשיים האחרונים, היקף המעצרים האלה מוערך בכעשרה בלבד. ההסבר שנתן הצבא להשהיית מסלולים אלה הוא הגברת הפעילות במסלול השלישי – אכיפה במעברי הגבול. נראה שהצבא מעדיף להימנע מהעימותים שמזמנים אלימות חרדית ברחובות לטובת פעולות נקודתיות במעברי הגבול שפוטנציאל ההתלקחות הפומבית בהם קטן יותר. כך, חוק שירות הביטחון נכנס להקפאה בבחירות במיוחד מול החרדים והשקט הקואליציוני.
הצבא והמשטרה משרתים את הממשלה גם בשטחים, באוזלת היד כלפי אלימות המתנחלים. נשק המעצר שנחסך ממשתמטים חרדים ומתנחלים אלימים הופעל השבוע נגד יואל פלדשו בן 77, טייס ותא"ל. מקל ההליכה שלו סומן ככלי תקיפה. שיתוף הפעולה בין כוחות הביטחון למתנחלים שמתנכלים לחקלאים ולרועים הפלסטינים הוא כתם בל יימחה שעלול להכות בנו.
