פרשנות
דוקטרינת טראמפ במזה"ת: נשק, שבבים וגרעין תמורת מאות מיליארדי דולרים
מאז חזר לבית הלבן, טראמפ בונה במזרח התיכון מודל של עסקאות ענק: המדינות מקבלות גישה לנכסים אסטרטגיים אמריקאיים, וארה"ב מקבלת חוזים והתחייבויות להשקעות עתק; במקביל, עסקי משפחת טראמפ וג'ארד קושנר מתרחבים בדיוק באותן מדינות; איפה ישראל בפאזל הביטחוני־עסקי הזה? לא במקום המרכזי שהיה לה בעבר
החתימה בשבוע שעבר על הסכם הגרעין האזרחי בין ארה"ב לסעודיה היא אולי הדוגמה המובהקת ביותר לשיטת היחסים שבנה דונלד טראמפ במזרח התיכון מאז חזר לבית הלבן בינואר 2025. מדינות האזור מקבלות מוושינגטון נכסים אסטרטגיים שהיו במשך שנים קשים להשגה - מטוסי קרב מתקדמים, מערכות הגנה, שבבים מתקדמים לבינה מלאכותית, שיתוף פעולה גרעיני ואף התחייבויות ביטחוניות. מהצד השני מגיעים לארה"ב חוזים לבואינג, לחברות הביטחוניות והאנרגיה, השקעות בתשתיות ובקרנות והבטחות לרכישות בהיקפים אדירים.
לצד הפנקס הרשמי קיים גם פנקס נוסף. בתקופה שבה הבית הלבן מנהל את העסקאות הללו, עסקי משפחת טראמפ וג'ארד קושנר מרחיבים פעילות בסעודיה, קטאר ואיחוד האמירויות. אין ראיות פומביות המוכיחות שהחלטה מדינית מסוימת ניתנה בתמורה לעסקה פרטית ולכן אין בסיס לתאר את היחסים כעסקת "תן וקח" בין הצדדים. אבל החפיפה בין המדינות המנהלות מו"מ עם הנשיא לבין המדינות שבהן מתרחבים עסקי משפחתו הפכה לחלק בלתי נפרד מהדיון סביב מדיניותו במזרח התיכון.
ואיפה ישראל בתוך הפאזל המדיני־ביטחוני־עסקי הזה? כבר לא במקום המרכזי שהיה לה בעבר. אך נתמקד במדינות האזור.
סעודיה: טריליון דולר מול גרעין ו־AI
ריאד היא המרכז הבולט ביותר של המודל. בביקור טראמפ בסעודיה במאי 2025 הודיע הבית הלבן על התחייבות סעודית להרחבת הקשרים הכלכליים עם ארה"ב - השקעות ורכש - בהיקף של 600 מיליארד דולר. בתוך החבילה נכללה עסקת נשק שהבית הלבן העריך בכמעט 142 מיליארד דולר ובה מערכות אוויר וחלל, הגנה אווירית וטילים, ביטחון ימי, מערכות לכוחות היבשה ותקשורת. לצידן נכללו עסקאות גדולות לבואינג ולחברות טכנולוגיה אמריקאיות.
בנובמבר העלה יורש העצר מוחמד בן סלמאן את התחייבות ההשקעות הסעודית, לפי הבית הלבן, ל"כמעט טריליון דולר". במקביל חתמו הצדדים על הסכם הגנה אסטרטגי. טראמפ אישר מסלול למכירת מטוסי F-35 ורכש של קרוב ל־300 טנקים אמריקאיים, ונחתמו מסגרת לשיתוף פעולה במינרלים קריטיים ומזכר הבנות בתחום הבינה המלאכותית. הבית הלבן הדגיש כי הסכם ההגנה כולל השתתפות סעודית בעלויות הנוכחות האמריקאית ומקל את פעילותן של חברות ביטחוניות אמריקאיות בממלכה. גם בתחום השבבים קיבלה ריאד נכס שקשה לכמת את חשיבותו בכסף. משרד המסחר האמריקאי אישר לחברת Humain הסעודית לרכוש כמות השווה לעד 35 אלף שבבים מדגם בלקוול GB300 של אנבידיה, בכפוף למגבלות ביטחוניות ולפיקוח אמריקאי.
השיא הגיע בשבוע שעבר, כאשר שר האנרגיה האמריקאי כריס רייט ושר האנרגיה הסעודי עבד אל־עזיז בן סלמאן חתמו על הסכם 123 לשיתוף פעולה גרעיני אזרחי ועל הסכם פיקוח נלווה. משרד האנרגיה האמריקאי הגדיר אותו בסיס ל"שותפות רב־עשורית בהיקף של מיליארדי דולרים", שתעניק לחברות אמריקאיות גישה רחבה לתוכנית הגרעין הסעודית. יום לאחר מכן הוסיף טראמפ תנאי חדש, כשלדבריו, ההסכם לא ייכנס לתוקף אם סעודיה לא תצטרף להסכמי אברהם. ההסכם יועבר גם לבחינת הקונגרס במשך 90 ימי מושב.
האמירויות: שבבי AI תמורת השקעה בארה"ב
איחוד האמירויות השיגה מטראמפ יעד אסטרטגי אחר בדמות גישה לטכנולוגיית הבינה המלאכותית האמריקאית המתקדמת ביותר. במאי 2025 הכריז הבית הלבן על עסקאות חדשות בשווי של יותר מ־200 מיליארד דולר ועל האצת מסגרת השקעות אמירתית בארה"ב בהיקף של 1.4 טריליון דולר לעשר שנים. בין העסקאות היתה התחייבות חברת התעופה אתיחאד לרכוש מטוסי בואינג ומנועים של GE בכ־14.5 מיליארד דולר. אבו דאבי הודיעה גם כי השקעותיה בתחום האנרגיה בארה"ב עשויות לעלות מכ־70 מיליארד דולר ל־440 מיליארד דולר עד שנת 2035.
התמורה האסטרטגית לאמירויות היתה "שותפות ההאצה לבינה מלאכותית בין ארה"ב לאיחוד האמירויות". במסגרתה אושרה הקמת מתחם מחשוב בהספק מתוכנן של 5 ג'יגה־ואט באבו דאבי - הגדול מסוגו מחוץ לארה"ב - בהשתתפות חברות אמריקאיות ותחת מנגנוני אבטחה ופיקוח אמריקאיים.
בהמשך אישר משרד המסחר גם לחברת G42 לרכוש כמות השווה לעד 35 אלף שבבי בלקוול GB300. חברת G42 היא קבוצת בינה מלאכותית ומחשוב ענן שבסיסה באבו דאבי ואחת מחברות הטכנולוגיה המרכזיות של האמירויות. בין המשקיעים בה חברת ההשקעות הממשלתית מובאדלה, מיקרוסופט וסילבר לייק.
קטאר: התחייבות ביטחונית ומטוס יוצא דופן
בדוחא הכריז הבית הלבן במאי 2025 על "חילופי פעילות כלכלית" בהיקף של לפחות 1.2 טריליון דולר ועל עסקאות בשווי של יותר מ־243.5 מיליארד דולר. הבולטת שבהן היתה הזמנת מטוסים ומנועים של קטאר איירווייז מבואינג ומ־GE, שהבית הלבן העריך בכ־96 מיליארד דולר.
אולם הנכס המשמעותי ביותר שקיבלה קטאר הגיע מאוחר יותר. בספטמבר, לאחר תקיפה ישראלית על ראשי חמאס בדוחא, חתם טראמפ על צו נשיאותי שלפיו ארה"ב תראה בכל תקיפה חמושה על שטחה, ריבונותה או תשתיותיה הקריטיות של קטאר איום על השלום והביטחון של ארה"ב ותנקוט במקרה הצורך גם צעדים צבאיים. מדובר בהתחייבות ביטחונית חריגה כלפי מדינה שאינה חברה בנאט"ו. בנפרד מהעסקאות המסחריות העניקה קטאר לממשל האמריקאי מטוס בואינג 747-8, ששוויו המסחרי הוערך בכ־400 מיליון דולר. המטוס נמסר למשרד ההגנה ולא לטראמפ אישית, הוסב לשימוש נשיאותי וטראמפ החל לטוס בו בתחילת החודש. התוכנית שפורסמה מלכתחילה היתה להעבירו בתום השימוש הממשלתי לספרייה הנשיאותית של טראמפ, החלטה שעוררה בארה"ב שאלות משפטיות ואתיות.
טורקיה: גז אמריקאי מול הסנקציות ו־F-35
טורקיה תחת טראמפ משתלבת באותו דפוס של עירוב בין עסקאות מסחריות גדולות לבין הישגים אסטרטגיים וביטחוניים. בספטמבר האחרון, בסמוך לפגישת טראמפ והנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן בבית הלבן, הודיעה טורקיש איירליינס על הזמנה של עד 75 מטוסי 787 דרימליינר מבואינג ועל כוונה לרכוש עד 150 מטוסי 737 MAX נוספים. אם מלוא ההזמנות ימומשו, מדובר בעד 225 מטוסים מתוצרת אמריקאית. בואינג העריכה כי עסקת הדרימליינר לבדה תתמוך ביותר מ־123 אלף משרות בארה"ב.
באותו שבוע חתמה חברת האנרגיה הממשלתית הטורקית בוטאש על חוזה ל־20 שנה עם חברת המסחר באנרגיה Mercuria, שבמסגרתו היא צפויה לקבל החל מ־2026 גז טבעי נוזלי בהיקף כולל של כ־70 מיליארד מ"ק, בעיקר ממקורות אמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי אלפרסלאן באירקטאר אמר במפורש כי העסקה תתרום ליעד של הגדלת הסחר בין המדינות ל־100 מיליארד דולר. בנוסף נחתם הסכם מקדים עם Woodside לאספקת גז, בעיקר מפרויקט בלואיזיאנה.
מן הצד הטורקי, התמורה המבוקשת היא בעיקר ביטחונית. אנקרה הוצאה מתוכנית מטוסי ה־F-35 והוטלו עליה סנקציות אמריקאיות לאחר רכישת מערכות S-400 מרוסיה. בתחילת יולי אמר טראמפ, לאחר פגישה עם ארדואן בפסגת נאט"ו באנקרה, כי הוא מתכוון להסיר את הסנקציות וכי יקבל החלטה בנושא מכירת F-35 לטורקיה. החזרה לתוכנית עדיין אינה סגורה והיא כפופה למכשולים משפטיים ופוליטיים בקונגרס, אך מבחינת אנקרה עצם פתיחת הדלת מחדש היא שינוי משמעותי. טורקיה גם ביטלה בספטמבר האחרון היטלים נוספים שהטילה על שורה של מוצרים אמריקאיים, על רקע השיחות הכלכליות עם וושינגטון.
בחריין, כווית, עיראק וירדן: חבילת הטבות
בחריין הצטרפה ביולי 2025 עם חבילת עסקאות של יותר מ־17 מיליארד דולר. חברת התעופה Gulf Air התחייבה לרכוש מטוסי בואינג ומנועי GE בעסקה שהוערכה בכ־7 מיליארד דולר; חברות וגופים בחרייניים הכריזו על השקעות בארה"ב ונחתם גם מזכר לקידום שיתוף פעולה גרעיני אזרחי.
בכווית המודל צנוע יותר וממוקד בביטחון. מאז פברואר 2025 אישרה וושינגטון עסקאות נשק אפשריות בשווי מצטבר של כ־2.95 מיליארד דולר ובהן שדרוג ותחזוקת מערכות פטריוט, תמיכה בטנקי אברמס ושירותי תכנון ובנייה.
עיראק מציגה תמונה שונה. במקום קרן עושר המזרימה הון לארה"ב, היא פותחת בפני חברות אמריקאיות חלק גדול יותר ממשק האנרגיה שלה. בפסגת העסקים בוושינגטון החודש נחתמו מזכרי הבנות והסכמים לא מחייבים בהיקף של יותר מ־60 מיליארד דולר, בין היתר עם שברון וקונוקו־פיליפס. שר הנפט העיראקי העריך לאחר מכן את כלל ההסכמים האחרונים עם חברות אמריקאיות בכ־200 מיליארד דולר. המטרה העיראקית היא להגדיל את תפוקת הנפט והגז ולפתח נתיבי יצוא שאינם תלויים במצר הורמוז. עבור וושינגטון מדובר גם בהרחבת נוכחות של חברות אמריקאיות במגזר שבו התחזקו חברות סיניות.
אפילו ירדן נכנסה החודש למסגרת העסקאות. הסכם הסחר ההדדי שנחתם בשבוע שעבר משאיר גישה מועדפת לשוק האמריקאי למוצרים ירדניים, ובתמורה מחייב את עמאן להמשיך להעניק כמעט לכל המוצרים האמריקאיים גישה ללא מכס, להסיר חסמי סחר ולהתקרב לעמדות האמריקאיות בתחומים של בקרת יצוא, בדיקת השקעות וטכנולוגיות רגישות.
העסק המשפחתי: קושנר חותך קופונים
החיבור הרגיש ביותר בין עסקים משפחתיים ללאומיים הוא בקטאר. ב־30 באפריל 2025, שבועיים בלבד לפני ביקור טראמפ בדוחא, חתמה "דיאר", זרוע ההשקעות של קרן העושר הריבונית הקטארית, עם חברת "דאר גלובל" - יזמית נדל"ן מובילה במפרץ - על הקמת מועדון הגולף הבינלאומי טראמפ דוחא ווילות ממותגות טראמפ בפרויקט יוקרתי בקטאר. בסעודיה השיקה קרן טראמפ בינואר השנה יחד עם "דאר גלובל" שני פרויקטים ממותגי טראמפ בריאד ובג'דה, בשווי פיתוח כולל של כ־10 מיליארד דולר.
באיחוד האמירויות החיבור עובר דרך שוק המטבעות הדיגיטליים. במאי 2025 הודיעה חברת ההשקעות MGX מאבו דאבי כי השקעתה בסך 2 מיליארד דולר בבורסת הקריפטו Binance תתבצע באמצעות USD1, המטבע היציב של World Liberty Financial המזוהה עם משפחת טראמפ. לפי הדיווחים, משפחת טראמפ החזיקה אז 60% מהמיזם והיתה זכאית ל־75% מהכנסות מכירת הטוקנים ול־60% מהכנסות הפעילות. וקושנר מוסיף רובד נוסף. עוד לפני כהונתו השנייה של טראמפ קיבלה Affinity Partners שבבעלותו התחייבות להשקעה של 2 מיליארד דולר מקרן העושר הסעודית PIF. עד סוף 2024 הוזרמו לחברה עוד 1.5 מיליארד דולר ממשקיעים במזרח התיכון, ובהם קרן העושר הקטארית ו־Lunate, חברת ניהול השקעות אלטרנטיביות שבסיסה באבו דאבי. מאז חזר טראמפ לבית הלבן Affinity של קושנר חברה לקרן הסעודית PIF ולחברת ההשקעות סילבר לייק בעסקה לרכישת אחת מחברות משחקי המחשב והווידיאו הגדולות בעולם, Electronic Arts, תמורת כ־55 מיליארד דולר.
המאזן המסחרי של המלחמה
כך נראה המאזן לאחר שנה וחצי: מדינות המפרץ ולצידן טורקיה, עיראק וירדן מקבלות גישה לנכסים אסטרטגיים אמריקאיים, החל מנשק מתקדם וערבויות ביטחוניות ועד שבבי בינה מלאכותית ושיתוף פעולה גרעיני.
מנגד, טראמפ יכול להציג לציבור האמריקאי הזמנות לבואינג וליצרניות הנשק, חוזים לחברות אנרגיה וטכנולוגיה והשקעות והתחייבויות בהיקף של מאות מיליארדי דולרים. ובאותו מרחב גיאוגרפי בדיוק, ובמקביל לפעילות המדינית והביטחונית של הבית הלבן, ממשיכים להתרחב גם עסקי משפחת הנשיא וחתנו.
