ארגוני סביבה דורשים את סגירת המאגרים המזהמים, ICL מאיימת בפיטורים
המועצה הארצית לתכנון ובנייה תדון בעררים על אישור התוכנית שתאפשר לרותם אמפרט להמשיך להשתמש במאגרים קיימים לאחסון פסולת פוספוגבס. החברה: "סגירת המאגרים תביא לפיטורי אלפי עובדים". ארגוני הסביבה: "איומי סרק"
המאבק על עתיד רותם אמפרט מגיע לשלב מכריע: באוקטובר תדון ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה בעררים נגד תוכנית שתאפשר למפעל, שבבעלות ICL, להמשיך להשתמש במשך חמש שנים במאגרים קיימים לאחסון פסולת פוספוגבס רטוב במישור רותם.
השבוע נענה יו"ר ועדת המשנה לעררים, עו"ד מורן בראון, לבקשת רותם אמפרט לקיים דיון דחוף בעררים על התוכנית שאושרה בוועדה המחוזית דרום. לטענת החברה, מאגר 5 צפוי להתמלא כבר באפריל 2027, ועיכוב בהכשרת מאגר 4 עלול להביא להפסקת פעילות המפעל ולפגיעה בכ־11 אלף עובדים ישירים ועקיפים.
מדובר בקרב משפטי וציבורי, בעל השלכות כלכליות וסביבתיות משמעותיות. מצד אחד ניצבים הנהלת ועובדי רותם אמפרט - אחד המפעלים המזהמים בישראל, אך גם מקור פרנסה לאלפי משפחות בעיירות הפיתוח וביישובי הנגב. מן העבר השני ניצבים תושבי האזור וארגוני חברה וסביבה, בהם לובי 99 והחברה להגנת הטבע, המתנגדים להמשך השימוש במאגרים לאחסון חומרים שעלולים לזהם את הסביבה.
רותם אמפרט טוענת כי כל עיכוב בתוכנית, ובוודאי דחייתה, עלול להביא לגל פיטורים ולפגיעה בתעסוקת אלפי עובדים בנגב. יו"ר ועד עובדי רותם אמפרט, משה חדד, אמר לכלכליסט: "מדובר בדיון גורלי לעתידם של אלפי עובדים בנגב ומעגלי התעסוקה העקיפים. יש להימנע מדחיות נוספות, שהן הרות אסון. העובדים והנגב לא יכולים להישאר לאורך זמן בחוסר ודאות".
מנגד, ארגוני הסביבה מזהירים מפני סכנת זיהום של הסביבה ומקורות המים באזור אם התוכנית תאושר. לטענתם, מדובר ב"פרס" לחברה, ש"לא עמדה בלוחות הזמנים שנקבעו בתוכניות קודמות והציבה את מוסדות התכנון בפני עובדות מוגמרות", כפי שקבע בית המשפט.
חשש שהזמני יהפוך לקבוע
רותם אמפרט, שבעל השליטה בה הוא עידן עופר, כורה פוספטים במישור רותם ומעבדת אותם לייצור דשנים וחומצה זרחתית. בתהליך נוצר פוספוגבס - פסולת תעשייתית חומצית המכילה גם מתכות כבדות ועלולה לזהם קרקע ומי תהום.
כאשר החומר מוזרם עם נוזלים לבריכות, המוצקים שוקעים והמים מוחזרים בחלקם לתהליך הייצור. מאגרים 4 ו־5 הם בריכות קיימות וב־1998 נקבע כי יש להפסיק את השימוש בהן ולשקמן, אך בפועל השימוש בהן נמשך שנים.
לאחר קריסת מאגר 3 בשנת 2017, שגרמה לזיהום נחל אשלים, התחזק הצורך בפתרון בטוח יותר. בתוכנית שאושרה ב־2021 נקבע כי הפתרון הקבוע יהיה הקמת מאגר 6 במיקום שנחשב עדיף מבחינה סביבתית, אלא שהקמתו התעכבה.
כעת מקדמת החברה פתרון זמני: לאפשר שימוש במאגרים 4 ו־5 במשך חמש שנים, תוך הכשרתו מחדש של מאגר 4 וקביעת הוראות סביבתיות עד להפעלת מאגר 6. אחת המחלוקות המרכזיות היא אם מדובר בפתרון זמני והכרחי, או במהלך שינציח את השימוש במאגרים המזהמים וידחה שוב את פתרון הקבע.
העררים שהגישו תושבי האזור, לובי 99 והחברה להגנת הטבע למועצה הארצית לתכנון ובנייה הוגשו בעקבות פסק דין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע ביולי, שאמנם דחה את הדרישה לבטל את התוכנית וקבע שהיא אושרה בתהליך סדור, אולם איפשר להם להגיש ערר.
השופט גד גדעון כתב בפסק הדין כי התוכנית מעוררת סוגיות בעלות חשיבות ארצית ועקרונית והשלכות רוחב, ובהן האיזון בין צורכי התעשייה והמשק לבין ההגנה על מקורות המים, הסיכון הסביבתי והשלכות הזיהום בנחל אשלים. "השלכות הזיהום והסיכון הסביבתי הכרוך בהפעלת מאגרים 4 ו־5, חורגים מגבולותיו הגיאוגרפיים של מחוז דרום", כתב.
בערר שיידון באוקטובר ביקשו לובי 99, החברה להגנת הטבע והתושבים לבטל את התוכנית ולהורות לרותם אמפרט לקדם מיד את הקמת מאגר 6.
לטענתם, החברה מפרה זה כ־25 שנה התחייבויות ותוכניות לסגירת מאגרים 4 ו־5, והתוכנית החדשה סותרת הסכמות עבר. עוד נטען כי אישור התוכנית התבסס על טענות כלכליות לא מבוססות, אף שרותם אמפרט קיבלה זיכיון עד 2044 ונתוני ICL מלמדים על פעילות רווחית. העותרים העלו גם טענות בדבר התעלמות מהזיהום הצפוי של מי התהום ונחלי האזור, מחוק המים ומעמדות גורמי המקצוע.
"בלי המאגר, המפעל ייסגר"
"בעשור האחרון אנחנו חיים באי־ודאות מוחלטת, והעובדים נמצאים בלחצים מטורפים", אמר לכלכליסט משה חדד, יו"ר ועד עובדי רותם אמפרט. "הפעלת הבריכה הזו, שקיבלה את אישור כל גורמי הרגולציה והוועדה המחוזית, חיונית לייצור היומיומי ולקיומה של רותם אמפרט. משמעות קבלת הערר וביטול התוכנית היא שהמפעל ייסגר. יש פה לפחות 5,000 משפחות שמתפרנסות ממנו. אלה אנשים שזה מקום הפרנסה העיקרי שלהם, וכמעט אין באזור חלופות תעסוקה אחרות. אם המפעל הזה לא יעבוד, חצי דימונה נסגרת. נראה קריסה של משפחות".
אופיר פאר מלובי 99: "אלה איומי סרק. רותם אמפרט משמיעים אותם בכל פעם שדורשים מהם לעשות משהו סביבתי, או כשהם מבקשים הקלות. יש פה פגיעה סביבתית אנושה מעצם הפקת הפוספט, גם במכרה עצמו שמעלה אבק, ובעיקר בשפכים התעשייתיים והרעילים שמוזרמים לבריכות האחסון".
