סגור
חיפוש

שאלות ותשובות
הקניין רוחני, המוות ממשי: מי נגד מי בוויכוח על פטנט החיסונים לקורונה

לאחרונה הולכת ומתבהרת תמונה עגומה: מגפת הקורונה, שהיתה עד לפני זמן קצר משבר גלובלי בקנה מידה היסטורי, מתחילה להפוך לאט-לאט לאסון שפוגע בעיקר בחלשים ובעניים. קבוצה של מדינות חשבה שאחד הפתרונות הדחופים צריך להיות השהיה של זכויות הקניין הרוחני על החיסונים, כדי להפוך אותם זמינים לייצור ולהפצה בכל מקום. ואז החלו הוויכוחים. אבל על מה בעצם? שאלות ותשובות

מגפת הקורונה ממשיכה להשתולל ברחבי העולם, ומספר המתים הולך ועולה בקצב מסחרר. אבל בעוד מדינות מערביות, עשירות ומפותחות מצליחות לחזור לשגרה מסוימת באמצעות חיסון האזרחים, לבלום את התפשטות המגפה ולהסיר את ההגבלות בהדרגה, מדינות מתפתחות ועניות יותר סובלות מגלי תחלואה הרסניים - ושיעור המחוסנים בהן נושק לאפס. כך מה שהיה (ובמידה מסוימת, עודנו) אסון גלובלי בקנה מידה היסטורי הופך עם חלוף הזמן בעיקר לבעיה של חלשים ועניים.
קבוצה של מדינות חשבה שאחד הפתרונות הדחופים לבעיה צריך להיות השהיה של זכויות הקניין הרוחני על החיסונים כדי להפוך אותם לזמינים לייצור וחופשיים להפצה בכל מקום. מדינות אחרות התנגדו, חברות התרופות קפצו - וכולם התחילו להתווכח. על מה בעצם הם רבים? "כלכליסט" שואל - וגם עונה.

של מי היוזמה הזו בכלל?

באוקטובר 2020 הגישה קבוצה של מדינות, בהובלת הודו ודרום אפריקה, הצעה לארגון הסחר העולמי (WTO): כדי להעלות את קצב חלוקת החיסונים לקורונה בעולם, שבחלקו סובל מהשתוללות כמעט בלתי נשלטת של המגפה, יושהו באופן זמני זכויות הפטנט על חיסונים והטיפולים לנגיף.
כך תבוטל, לפחות זמנית, הבלעדיות של חברות התרופות - כמו פייזר, מודרנה ואסטרהזניקה - על נוסחאות החיסונים שפיתחו, ויתאפשר ייצור חיסונים מקומי בכל מדינה שחברה ב-WTO ותרצה לעשות זאת. לשיטת המציעים, החיסונים יהפכו בצורה כזו לזמינים יותר עבור אנשים רבים יותר. ההצעה קיבלה גיבוי מלמעלה מ-100 מדינות מתפתחות.

עד כמה גרוע מצב התחלואה בעולם כיום?

בשתי מילים: גרוע מאוד. מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש הצהיר בתחילת השבוע בכינוס השנתי של ארגון הבריאות העולמי (WHO) כי העולם "נמצא במלחמה" נגד הנגיף – וקרא לאמץ גישה מתאימה לשעת חירום ולאפשר גישה שוויונית יותר ל"נשק" הדרוש – חיסונים. מאז פרצה המגפה בסוף 2019 מתו לפי ההערכות כ-3.4 מיליון בני אדם מקורונה.
"האנשים החלשים ביותר הם אלה שנפגעים יותר מכל", אמר גוטרש. "אם לא נפעל, נתמודד עם מצב שבו מדינות עשירות מחסנות את רוב תושביהן, בעוד הנגיף ממשיך לגרום לסבל קשה במדינות העניות". לפי מזכ"ל ארגון הבריאות העולמי, טדרום אדהנום, "העולם עדיין נמצא במצב מסוכן ביותר. השנה כבר דווחו יותר מקרי הדבקה מאשר בכל שנת 2020, ובקצב הנוכחי בתוך שלושה שבועות מספר המתים בחצי השנה הראשונה של 2021 יהיה גדול יותר מזה שנרשם בכל השנה שעברה".
5 צפייה בגלריה
הודו אנשים מחכים בתור לקבלת חיסון ל קורונה ב מומבאי
הודו אנשים מחכים בתור לקבלת חיסון ל קורונה ב מומבאי
אנשים מחכים בתור לקבלת חיסון לקורונה, מומבאי, הודו
(רויטרס)

כמה בני אדם כבר חוסנו?

עד אמצע השבוע החולף חולקו בעולם 1.74 מיליארד מנות של חיסון לקורונה, כאשר 10.1% בלבד מאוכלוסיית העולם קיבלו לפחות מנה אחת של חיסון; כ-403 מיליון בני אדם חוסנו באופן מלא – שיעור נמוך ביותר של כ-5.2%. זאת ועוד, למעלה מ-80% ממנות החיסון חולקו לאנשים במדינות מפותחות ועשירות, כאשר 75% מהמנות הוזרקו לאנשים מעשר מדינות בלבד.
כך למשל קיים פער עצום בין שיעור המחוסנים במדינות כמו ישראל (59.1%), ארצות הברית (39.2%) ובריטניה (34.8%), לבין מדינות שונות באפריקה ובאסיה – כמו בנין, אוגנדה, קמרון, וייטנאם, קירגיסטן, סודאן וגם איראן – שם שיעור המחוסנים עומד על שברירי אחוזים בלבד. גם במדינות ענק כמו הודו (3%) וברזיל (9.9%) המצב חמור מאוד.

מהי עמדת ארצות הברית?

ארצות הברית התנגדה תחילה להצעתן של הודו ודרום אפריקה, אך לאחר שבאפריל קבוצה של 110 חברי קונגרס דמוקרטים שיגרו מכתב לנשיא ג'ו ביידן בקריאה שישנה את עמדתו, הודיעה בתחילת מאי נציבת הסחר של הממשל קתרין טאי על תמיכתה ביוזמה של ארגון הסחר העולמי לוויתור על הגנת הקניין הרוחני של החיסונים והטיפולים לקורונה. "זהו משבר עולמי, וזמנים נואשים דורשים צעדים נואשים", אמרה טאי.
5 צפייה בגלריה
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן 7.5.21
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן 7.5.21
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. שינה את עמדתו
(בלומברג)
ההצהרה האמריקאית תפסה את חברות התרופות לא מוכנות, בעיקר בגלל עמדתו ההיסטורית והעקבית של הממשל בכל הקשור לתמיכה בהגנה על זכויות קניין רוחני. ירידות שערים משמעותיות נרשמו מיד במניות חברות התרופות המייצרות את החיסונים – מודרנה, פייזר, ביונטק ונובהווקס.
עם זאת, כבר באותה הצהרה הזהירה טאי כי עד שיושג "הקונצנזוס העולמי" הדרוש לשם ויתור על הפטנטים יחלוף זמן רב. גורמים אמריקאים אחרים הסתייגו מהמהלך וטענו שלא תהיה לו השפעה מידית על היצע החיסונים העולמי.

מי מתנגד להצעה של הודו ודרום אפריקה?

מספר מדינות, ובהן בריטניה, גרמניה, שווייץ, יפן, נורבגיה, קנדה, אוסטרליה וברזיל, חוסמות את ההצעה ב-WTO בשלב זה. בגדול, כך לטענת המתנגדות, "ויתור על הזכויות אינו תרופת פלא" משום שהייצור הוא מורכב, ולא ניתן לקדם אותו באמצעות השהיית הקניין הרוחני בלבד.
מנהיגי האיחוד האירופי ביקרו את ההחלטה של ביידן וטענו כי זו לא תוביל לשיפור באספקת החיסונים בטווח הקצר – ועלולה להיות לה אפילו השפעה שלילית על המצב. נשיא המועצה האירופית שארל מישל הכריז ש"זה לא יהיה כדור פלא"; נשיא צרפת עמנואל מקרון טען שהדיון סביב זכויות הקניין הרוחני הוא "דיון כוזב"; וקאנצלרית גרמניה אנגלה מרקל הזהירה כי המהלך עלול לפגוע במאמצים להתאים את החיסונים למוטציות השונות של הנגיף.
5 צפייה בגלריה
פסגת מנהיגי האיחוד האירופי אנגלה מרקל ועמנואל מקרון
פסגת מנהיגי האיחוד האירופי אנגלה מרקל ועמנואל מקרון
קאנצלרית גרמניה אנגלה מרקל ונשיא צרפת עמנואל מקרון
(צילום: אי פי איי)
גם הפדרציה הבינלאומית של יצרני ואיגודי התרופות גינתה כצפוי את החלטת ארצות הברית, ופרסמה הודעה לפיה מדובר ב"תשובה שגויה לבעיה מורכבת". חברות התרופות חוששות גם מיצירת תקדים מסוכן עבורן, שעלול "להשפיע על המוטיבציה של משקיעים בתחום".

מהם הטיעונים המרכזיים בעד היוזמה?

ראשית, למספר מדינות, גם אם מצומצם, יש הציוד והתנאים הנדרשים לייצר חיסונים בצורה אפקטיבית ובטוחה, ורק חסרה להן האפשרות להשתמש בידע הקיים. השהיית הפטנט יכולה להיות צעד משמעותי ביותר בעבורן, שגם יוריד עלויות במידה ניכרת.
שנית, כבר בסוף השנה שעברה הצהירה מודרנה שלא תאכוף את זכויות הקניין הרוחני שלה על החיסונים נגד מי שיעשו בו שימוש במהלך המגפה, כלומר לדברים יש תקדים והיתכנות. בנוסף לכך החברות המייצרות את החיסונים אינן מונופול בתחום: יש מספר חיסונים בשוק העולמי, ולכן אין זו סיטואציה בה חברה עלולה להפסיד "בלעדיות" בשל הסרת ההגנות.
שלישית, עולם הפטנטים כולו סובל ממספר בעיות מהותיות, שפתרון זמני שלהן עשוי לסייע למאבק בנגיף. כך למשל שימוש נרחב יותר בידע הקיים עשוי לסייע ב"יצירת" ידע חדש, והסרה, זמנית לפחות, של חסמים משפטיים מסוגים שונים תוכל לזרז את קצב המחקר.

מהם הטיעונים המרכזיים נגד היוזמה?

באופן כללי, כך לטענת המתנגדים, השהיית זכויות פטנט בלבד לא תעזור להגביר את קצב ייצור החיסונים העולמי – משום שלמדינות החלשות עדיין יחסרו מימון מספק, מתחמי ייצור ראויים, טכנולוגיה נדרשת, מדענים מיומנים וחומרי גלם נדרשים. בנוסף לכך, לפי ההערכות, גם אם ההצעה להשהות את זכויות הפטנט תאושר ב-WTO, עלייה משמעותית באספקת החיסונים לא צפויה לפני 2022.
כדי לייצר חיסון נדרשים עשרות ואף מאות חומרי גלם. כך למשל את זה של פייזר מכינים מ-280 רכיבים, שמקורם ב-86 ספקים שונים. בנוסף לכך נדרש ציוד מתקדם וטכנולוגיה חדשנית. לטענת מומחים – וגם לוביסטים ויחצ"נים של חברות התרופות, שמנסים לנווט את הדיון למקומות אחרים – אם הממשל האמריקאי מעוניין לסייע, הוא צריך לעשות זאת בדרכים אחרות – של מימון, שדרוג טכנולוגי של המדינות החלשות והסרת חסמים.
5 צפייה בגלריה
חיסון חיסונים קורונה פטנט פייזר ג'ונסון אנד ג'ונסון ספוטניק אסטרהזנקה
חיסון חיסונים קורונה פטנט פייזר ג'ונסון אנד ג'ונסון ספוטניק אסטרהזנקה
חיסונים לקורונה
(רויטרס)
בהתאם לכך, בתגובתם להצהרת ארצות הברית קראו מנהיגי האיחוד האירופי לביידן להסיר את הגבלות הייצור ולהגביר את הייצוא האמריקאי, במקום לוותר על הגנת הפטנטים. "אני קורא בבירור לארצות הברית לבטל את איסור היצוא של החיסונים ושל רכיבים של החיסונים שמונע את הייצור שלהם", אמר נשיא צרפת מקרון. לדבריו, החברה הגרמנית CureVac לא יכולה לייצר חיסונים באירופה כי הרכיבים הנחוצים לשם כך חסומים בארצות הברית.
טענה נוספת של המתנגדים היא שהצעד בו תומכת ארצות הברית עלול "לפגוע בחדשנות עתידית", משום שיוביל לפגיעה ברווחי חברות התרופות – ובעקבות זאת להרחקת משקיעים מהתחום. "אני חושבת שאנחנו זקוקים ליצירתיות ולחדשנות מהחברות, ולשם כך אנחנו צריכים הגנה על פטנטים", סיכמה זאת מרקל.

אז מה עושים עכשיו?

ובכן, הדיונים בנושא עדיין נמשכים. לארגון הסחר העולמי יש סמכות לבצע את המהלך רק אם כל 164 המדינות החברות בו יסכימו לעשות זאת, והפגישה השנתית של הארגון אמורה להתקיים רק בנובמבר. דיוני ה-WTO גם ידועים לשמצה כאטיים במיוחד, וייתכן שיעברו חודשים עד שתושג הסכמה כללית – בעיקר בנוגע למשך והיקף ההשהיה של זכויות הקניין הרוחני.
יצרניות החיסונים מגבירות בינתיים את הלחץ שלהן על קובעי המדיניות ואת מאמצי ההסברה שלהן נגד היוזמה. הן גם מבטיחות למדינות שהגישו את ההצעה ל-WTO אספקה גדולה יותר של חיסונים, בזמן שלוביסטים מטעמן ממשיכים להציע פתרונות לבעיות אחרות בחלוקת החיסונים העולמית. החברות מקוות שעד נובמבר צעדים אחרים כבר יבוצעו, מה שיוריד את הלחץ להעביר את ההצעה של הודו ודרום אפריקה.
5 צפייה בגלריה
מטה ארגון הבריאות העולמי ב ג'נווה WHO
מטה ארגון הבריאות העולמי ב ג'נווה WHO
מטה ארגון הבריאות העולמי בז'נבה, שווייץ
(צילום: רויטרס)
בכל הקשור להפצת החיסונים כעת, מדינות רבות עדיין מסתמכות על תוכנית COVAX של ארגון הבריאות העולמי, במסגרתה הוא מספק חיסונים לאזורים חלשים יחסית. תוכנית זו סובלת מבעיות תקציביות וממחסור בחיסונים לחלוקה, וזו אחת הסיבות לכך שמומחים רבים חושבים שקודם כל יש להשקיע משאבים בהגברת קצב הייצור הנוכחי, בייצוא חיסונים ממדינות עשירות ובמימון והקמת מערכות הפצה ברחבי העולם.
האיחוד האירופי כבר הפך לספק עיקרי של החיסונים, כאשר חילק כ-200 מיליון מנות ל-27 המדינות החברות בו, ועוד 200 מיליון ל-90 מדינות אחרות. לפי מרקל, יצוא חלק גדול מהחיסונים "צריך להיות החוק". גם ארצות הברית כבר התחייבה לחלק את חיסוני אסטרהזניקה שלה למדינות אחרות.