סגור
חיפוש

דעה
המשמעות של השעיית הפטנט לחיסוני הקורונה

נשיא ארה"ב הודיע כי ייתמוך בהשעיית הפטנט לחיסוני נגד קורונה. אולם, המרחק בין מונופולין מלא של בעלת פטנט על תרופה, לבין ניתוק מלא מזכויות בפטנט הינו עצום. המתנגדים מבקשים למצוא פתרון אשר יאזן בין טובת הציבור, לבין פיצוי על ההשקעה הרבה של בעלת הפטנט עד לפיתוח התרופה

ביום חמישי שעבר הודיע ממשל ביידן כי יתמוך בהצעת ארגון הסחר העולמי להשעות את הפטנטים על חיסונים נגד קורונה, כדי לאפשר ייצור מקומי של החיסונים, וכך להאיץ את קצב ההתחסנות העולמי. משמעות ההצעה היא שכל יצרן תרופות באשר הוא, יוכל לייצר חיסונים מבלי להיות חשוף לתביעות מצד בעלי הפטנטים. האם אכן זהו הפתרון לבעיית קצב ההתחסנות העולמי?


האפשרות להשעות פטנט או לפטור חברות תעשייתיות מתביעה על הפרת פטנט בשל הניצול של הטכנולוגיה המוגנת בפטנט, אינה סוגיה חדשה. הסוגייה עלתה בעבר בישראל, כאשר החרם הערבי ניתק את אזרחי מדינת ישראל ממרבית חברות התרופות המערביות אשר סירבו לשווק את תרופותיהן בישראל או להעניק רישיון לייצור בישראל, מחשש לפגיעה בעסקיהן בעולם הערבי. ישראל השיבה מלחמה בעזרת חוק פטנטים אשר איפשר לחברות ישראליות, לקבל רישיון בכפייה בארץ לייצור תרופות זרות המוגנות בפטנט. גם אז החברות הישראליות הגיעו בסופו של דבר להסכם מוסדר של תמלוגים או הסכם רכישת חומרי גלם במחיר שגילם תמלוגים מסוימים עם אותן חברות תרופות.

1 צפייה בגלריה
חיסון קורונה ארה"ב
חיסון קורונה ארה"ב
חיסון נגד קורונה בארה"ב
(רויטרס)

ב-1967 חוק הפטנטים בישראל השתנה, והסעיף המאפשר מתן רישיון כפייה הפך כמעט נטול משמעות. עתה, עם פרוץ משבר הקורונה בישראל, אישר היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, להשתמש בתחליף גנרי לתרופה מוגנת פטנט על ידי חברת AbbVie, לאחר שהתברר שזו אינה מסוגלת לספק המלאי הדרוש בישראל לתרופה זו. גם אז, נקבע על ידי שורה של יועצים בתחום שייבוא של תחליפים גנריים של תרופה באופן מידי אינו שולל את זכויות היצרן המקורי מלקבל תמלוגים בדיעבד.
אולם ביידן מעוניין להשעות זכויות הנובעות מפטנטים ומשמעות הדבר היא שכל אחד, וללא כל תנאי, יוכל לייצר, להשתמש, לשווק, למכור או להציע למכירה תרופות המוגנות בפטנטים שבהשעיה. הגם שתנאים קשים מצריכים צעדים דרסטיים, המרחק בין מונופולין מלא של בעלת פטנט על תרופה מצד אחד, לבין ניתוק מלא מזכויות בפטנט הינו עצום, ורבים מן המתנגדים לצעד זה מבקשים למצוא פתרון אשר יאפשר איזון בין טובת הציבור, לבין פיצוי להשקעה הרבה של בעל הפטנט עד לפיתוח התרופה.
העמדה בה נוקט עתה ביידן הגיעה ליצרני התרופות בהפתעה, שכן ממשל ארה"ב ידוע ככזה המגן על זכויות הקניין הרוחני. עמדתם היא שצעד כזה יפגע קשות בחדשנות ובביטחון של אותן חברות שבעתיד יוכלו לקבל תמורה להשקעות שלהם בפיתוח תרופות חדשות. זאת ועוד, מרגע שיהיה תקדים להשעייה של זכויות בפטנט, שהרי בעתיד, היד תהיה קלה על ההדק להפעיל אמצעי כזה, גם בנסיבות פחות קיצוניות, לגבי תרופות למחלות שכיחות. פעולה כזו גם תשפיע באופן מהותי על המוטיבציה של משקיעים בתחום התרופות אשר יחששו מאובדן התמורה על ההשקעות שלהם בעתיד.
אין ספק שקיים פער עצום בין שיעור המתחסנים במדינות כמו ישראל (56%), אנגליה (51%) וארה"ב (44%) לבין זה שבמדינות מתפתחות, דוגמת הודו (9.4%) ואפריקה (פחות מ 1%) ויש צורך אמיתי לפתרון מהיר. יחד עם זאת, גם אם יושעו הפטנטים, יצרני התרופות במדינות אלה ידרשו לידע נוסף (Know How) על מנת לייצר החיסון, ידע שאינו מפורסם ואשר בלעדיו יש ספק אם יצרניות אחרות יוכלו לייצר החיסון.
לפיכך, אחד הפתרונות אליו יש לחתור הינו במתן רישיון בהסכמה (לרבות העברת ידע ), אפילו ללא תמורה, לתקופה מוגדרת. פתרון נוסף יכול להיות ברכישת הפטנטים על ידי מדינות כגון ארה"ב, על פי שווי עתידי מוזל ואלה ישחררו הידע למדינות הנזקקות. באופן כזה הכוח המניע לחדשנות לא יפגע, ובד בבד, העולם יתחסן והחשש מהתפתחות וריאנטים אלימים יותר יתמוסס.

הכותבת הינה עורכת פטנטים ושותפה בכירה בקבוצת ריינהולד כהן, מומחית לקניין רוחני

לכתבה זו פורסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של כלכליסט לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.