אחרי המימונה ההמונית: עובדי תע"א יידרשו לממן בעצמם את השימוש במתחם האירועים
אחרי המימונה ההמונית: עובדי תע"א יידרשו לממן בעצמם את השימוש במתחם האירועים
הנהלת התעשיה האווירית תקדם מו"מ בין ארגון העובדים לבין ההנהלה לגבי השימוש של העובדים במתחם בגודל 5,000 מ"ר שבו קיים לפני מספר שבועות הארגון אירוע מימונה המוני; בתוך כך, בשבוע החולף אישרה ועדת חוקה תקנות המאפשרות הנפקת מניות מיעוט בחברות ממשלתיות, צעד נוסף בדרך להפרטת תע"א
הנהלת התעשיה האווירית תקדם מו"מ בין ארגון העובדים לבין ההנהלה, לגבי השימוש של העובדים במתחם ש.א.ל שבו קיים לפני מספר שבועות הארגון אירוע מימונה המוני בהשתתפות פוליטיקאים.
הסיכום יובא לאישור דירקטוריון החברה. כך עולה מחילופי המכתבים בין יו"ר החברה עמיר פרץ והמנכ"ל בועז לוי לבין מנהלת רשות החברות מיכל רוזנבוים.
רוזנבוים דרשה באחרונה מראשי החברה לקבל הסברים על עריכת האירוע שנערך במתקן של החברה, בעלות של מיליוני שקלים והשתתפו בו 2,000 איש מעובדי החברה.
באירוע השתתפו בין היתר המנכ"ל בועז לוי, יו"ר ועד העובדים יאיר כץ, שרת הפנים איילת שקד, חברי כנסת רבים מהליכוד כמו ניר ברקת, מירי רגב, ישראל כץ, יולי אדלשטיין, אלי כהן וחיים כץ, אביו של יאיר כץ, ומי שבעצמו שימש כיו"ר הוועד שנים ארוכות בעבר, יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד ועוד.
הוראות רשות החברות אוסרות על קיום אירועים פוליטיים ומפלגתיים בידי החברות הממשלתיות. רשמית מומן האירוע, שנערך במתקן של החברה, בידי ועד העובדים, אך בהזמנות שנשלחו לקראתו הופיע גם סמל החברה, שההנהלה שלה תומכת כלכלית בוועד, לצד סמלו של ארגון העובדים.
במכתב ששיגרה אל פרץ, שלא נכח באירוע, שבו כתבה כי "שמחתי לקרוא כי הנחית לסיים בהקדם את המו"מ בין החברה לבין ארגון העובדים בנושא, לאור ממצאי מבקר המדינה וכי בכוונתך להביאו לאישור הדירקטוריון. אני סמוכה ובטוחה כי הסיכום ייתן מענה לליקויים שעלו מדו"ח מבקר המדינה". רוזנבוים ביקשה מפרץ "לקבל עדכון לגבי ומעקב אחר תיקון הליקויים שנחשפו בדו"ח".
עוד הדגישה כי "על החברה חלה חובה להקפיד על הנחיות הרשות בדבר התנהגות תקינה בתקופות של מערכות בחירות ומניעת פעילות פוליטית ומפלגתית בחברות הממשלתיות, ובהתאם לוודא כי לא תתקיים כל פעילות פוליטית במישרין או בעקיפין בכלל שטחי החברה".
"עשרות שנים לא משלמת פרוטה"
יצויין כי בדו"ח המבקר מסוף 2018 התגלה כי "ש.א.ל אגודה שיתופית הנשלטת על ידי ארגון העובדים משתמשת במבנים של התעשייה האווירית, מניבה מהם מיליוני שקלים רווח אך למרות זאת זה עשרות שנים לא משלמת פרוטה לחברה עבור השימוש בהם. למרות שחלפו למעלה מ-4 שנים וחצי הליקויים שהתגלו בו לא יושמו.
מהדו"ח עולה כי ש.א.ל קיבלה בשנות ה-70 של המאה הקודמת שטח של 26 דונם, ובו מבנה בעל שטח בנוי של 5,000 מ"ר. ש.א.ל מקיימת בו פעילות מסחרית הכוללת מגוון חנויות (נעליים, בגדים, צילום, ועוד) שמניבה לה הכנסות של כ-30 מיליון שקל בשנה ו-2 מיליון שקל רווח, אך מעולם היא לא שילמה דמי שכירות לחברה.
הדו"ח נכתב בתקופה בה יוסי וייס שימש מנכ"ל התעשייה האווירית, הממצאים שעולים בו נבדקו קודם לכן על ידי רשות החברות. בעקבות דו"ח שהרשות הכינה חתם וייס ב-2016 לראשונה בתולדות החברה על הסכם שמסדיר את העברת הכספים לארגון העובדים. ההסכם החדש עיגן את הזכות של ש.א.ל להשתמש במבנים של תע"א ללא תמורה למשך עוד 25 שנה.
את האירוע עצמו המבקר שיבח, אך הדגיש כי הוא רק קיבע את ה-15 מיליון שקל שהתעשייה האווירית מתחייבת להעביר מדי שנה לאגודת העובדים, למרות שבקופת אגודת העובדים הצטברו כ-100 מיליון שקל, ולעומת זאת המצב הפיננסי של התעשייה האווירית היה רע והיא הייתה על סף תוכנית התייעלות שבגינה פרשו 700 עובדים.
חקירת מבקר המדינה נפתחה בעקבות תלונה וחומרים שהעביר אמיר חרמוני, בעבר עובד התעשייה האווירית ובהמשך כפעיל בתנועה לטוהר המידות. המבקר בדק את יחסי הגומלין בין החברה לארגון העובדים מתחילת 2013 ועד אמצע 2016. באוגוסט 2016 החליט המבקר להחיל את סמכותו על אגודת העובדים, בינואר 2017 החליט להחיל את סמכותו גם על ש.א.ל - אותה אגודה שיתופית שנשלטת על ידי ארגון העובדים, ודרש לשנות את ההסכם ולחתום על הסכם חדש.
עוד עולה מהדו"ח כי "הנהלת התעשייה האווירית לא מימשה את מלוא סמכויותיה בקשר עם ארגון העובדים, עד כדי כך שלעיתים ארגון העובדים עשה בחברה כבתוך שלו. אופן תפקודה של הנהלת החברה העביר מסר שלילי שתרם ליצירת תרבות ארגונית פסולה".
ליבת הדו"ח היא מסלול העברת הכספים מהנהלת התעשייה האווירית לאגודת העובדים - זרוע פיננסית של ארגון עובדי התעשייה אווירית. ממנו עולה כי מאז 1993 החברה העבירה לאגודה עשרות מיליוני שקלים, מבלי שנחתם כל הסכם שעיגן זאת, וללא פיקוח ובקרה על אופן השימוש בכסף.
צעד נוסף בדרך להפרטת תע"א
בתוך כך, ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה בשבוע החולף תיקון לתקנות החברות המניח את התשתית לביצוע הנפקות מניות מיעוט בחברות ממשלתיות, דבר שמאפשר לקדם את הנפקת מניות המיעוט בחברת התעשייה האווירית ובחברות נוספות.
התיקון שאושר מבטיח שיהיו מנגנוני בקרה מותאמים לביצוע עסקאות עם המדינה, באופן כזה שיישמר האיזון בין הצורך בגילוי מידע למחזיקי המניות בציבור לבין אינטרסים של המדינה כבעלים, ובייחוד אינטרסים ביטחוניים.
כאשר חברות ממשלתיות מונפקות והופכות לחברות ציבוריות, מעמדה של המדינה כבעלת השליטה אינו שונה מהותית ממעמדו של כל בעל שליטה אחר. אולם במצבים מסוימים נוצר צורך לתת מענה למאפיינים ייחודיים של התקשרויות בין המדינה כבעלת שליטה לבין החברה, שנובעים, בין היתר, מן ה"כובעים" הנוספים שבהם המדינה פועלת.
במצבים אלה, נדרשת הסדרה ייעודית של מנגנוני האישור לעסקאות של החברה המונפקת עם המדינה כבעלת שליטה או לעסקאות עם צד שלישי שלמדינה עשוי להיות עניין אישי בהן. מטרת התיקון לתקנות היא להתאים את ההקלות הקבועות בהן ביחס לחברות ציבוריות שבשליטת המדינה, באופן שייתן מענה למאפיינים הייחודיים של עסקאות כאמור.
מנהלת רשות החברות הממשלתיות, מיכל רוזנבוים, מסרה: "מדובר בצעד משמעותי המאפשר להתקדם בהנפקת התעשייה האווירית תוך שמירה קפדנית על האינטרסים הביטחוניים של המדינה וכן על קיום הממשל התאגידי והגנה על ציבור המשקיעים הנדרש בחברה מדווחת. תיקון זה בא כחלק ממדיניות רשות החברות הממשלתיות לקידום הנפקות והפרטות בחברות הממשלתיות על מנת לייעל את השירות הציבורי, לקדם את השקיפות בהן ולשפר את התוצאות העסקיות, במטרה לייצר תשואה וערך גבוהים עבור אזרחי מדינת ישראל".
