סגור
עמיר פרץ הוא פוליטיקאי ישראלי שכיהן במספר תפקידים בכירים לאורך השנים, בהם יו"ר מפלגת העבודה, שר הביטחון, שר הכלכלה והתעשייה ויו"ר ההסתדרות הכללית. לאחר פרישתו מהפוליטיקה, כיהן כיו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית לישראל.

ראשית חייו וכניסתו לפוליטיקה

עמיר ארמונד פרץ נולד ב-9 במרץ 1952 בעיר בוז'עד שבמרוקו. הוא עלה לישראל עם משפחתו בשנת 1956 וגדל בעיר שדרות. במהלך שירותו הצבאי שירת כקצין חימוש בחטיבת הצנחנים ונפצע קשה בשנת 1974, מה שהוביל לשיקום ארוך. לאחר שחרורו, החל להיות פעיל בזירה הציבורית, ובשנת 1983 נבחר לראשות מועצת שדרות.

הקריירה הפוליטית

יו"ר ההסתדרות הכללית

בשנת 1995 נבחר עמיר פרץ ליו"ר ההסתדרות הכללית החדשה. בתפקידו זה, הוא הוביל מאבקים חברתיים רבים, ביניהם שמירה על זכויות עובדים, דוגמת התנגדותו לקיצוצים בשכר המגזר הציבורי והשבתות במשק, וכן ניסיון למנוע הפרטות של חברות ממשלתיות כמו חברת החשמל ונמלי ישראל.

מפלגת "עם אחד" וחזרתו לעבודה

בשנת 1999 פרש ממפלגת העבודה והקים את מפלגת "עם אחד", שהתמקדה בנושאים סוציאליים. בשנת 2005 התמזגה "עם אחד" בחזרה למפלגת העבודה, ובאותה שנה נבחר פרץ ליו"ר המפלגה. תחת הנהגתו, מפלגת העבודה זכתה ב-19 מנדטים בבחירות 2006 והצטרפה לממשלת אהוד אולמרט, בה החזיק פרץ בתפקיד שר הביטחון.

כהונה כשר הביטחון

כהונתו של עמיר פרץ הושפעה בעיקר ממלחמת לבנון השנייה, שבמהלכה שימש כשר הביטחון והתמודד עם אתגרי ביטחון משמעותיים. אחת ההחלטות המרכזיות שקיבל הייתה קידום פרויקט "כיפת ברזל", שהפך למערכת ההגנה האווירית המתקדמת של ישראל.

המשך הקריירה הפוליטית

לאחר כהונתו כשר הביטחון, עמיר פרץ המשיך להיות פעיל בזירה הפוליטית. בשנת 2011 התמודד שוב על הנהגת מפלגת העבודה, אך הפסיד ליצחק (בוז'י) הרצוג. בשנת 2013 מונה לשר להגנת הסביבה בממשלת ישראל ה-33. בשנת 2019, נבחר מחדש ליו"ר מפלגת העבודה והוביל אותה בבחירות לכנסת ה-22, תוך חבירה למפלגת גשר בראשות אורלי לוי-אבקסיס.
במסגרת ממשלת האחדות שהוקמה בשנת 2020, מונה פרץ לשר הכלכלה והתעשייה. עם זאת, החלטתו להצטרף לממשלה בראשות בנימין נתניהו ספגה ביקורת מצד גורמים במפלגת העבודה ובקרב תומכיו, שטענו כי הדבר סותר את התחייבותו שלא לשבת תחת נתניהו.

מינויו ליו"ר התעשייה האווירית

בשנת 2022 מונה פרץ ליו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית לישראל, תפקיד בו החזיק עד 2023. מינויו עורר מחלוקת ציבורית וגרר ביקורת על רקע היעדר ניסיון טכנולוגי וביטחוני מעמיק. למרות זאת, הוא כיהן בתפקיד במשך כשנה, עד לסיום כהונתו ב-2023. לאחר מכן, הצטרף לפעילות חברתית ושימש כיו"ר הוועד המנהל של ארגון "בית הגלגלים", המסייע לילדים ובוגרים עם מוגבלות פיזית.
עמיר פרץ הוא פוליטיקאי ישראלי שכיהן במספר תפקידים בכירים לאורך השנים, בהם יו"ר מפלגת העבודה, שר הביטחון, שר הכלכלה והתעשייה ויו"ר ההסתדרות הכללית. לאחר פרישתו מהפוליטיקה, כיהן כיו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית לישראל.

ראשית חייו וכניסתו לפוליטיקה

עמיר ארמונד פרץ נולד ב-9 במרץ 1952 בעיר בוז'עד שבמרוקו. הוא עלה לישראל עם משפחתו בשנת 1956 וגדל בעיר שדרות. במהלך שירותו הצבאי שירת כקצין חימוש בחטיבת הצנחנים ונפצע קשה בשנת 1974, מה שהוביל לשיקום ארוך. לאחר שחרורו, החל להיות פעיל בזירה הציבורית, ובשנת 1983 נבחר לראשות מועצת שדרות.

הקריירה הפוליטית

יו"ר ההסתדרות הכללית

בשנת 1995 נבחר עמיר פרץ ליו"ר ההסתדרות הכללית החדשה. בתפקידו זה, הוא הוביל מאבקים חברתיים רבים, ביניהם שמירה על זכויות עובדים, דוגמת התנגדותו לקיצוצים בשכר המגזר הציבורי והשבתות במשק, וכן ניסיון למנוע הפרטות של חברות ממשלתיות כמו חברת החשמל ונמלי ישראל.

מפלגת "עם אחד" וחזרתו לעבודה

בשנת 1999 פרש ממפלגת העבודה והקים את מפלגת "עם אחד", שהתמקדה בנושאים סוציאליים. בשנת 2005 התמזגה "עם אחד" בחזרה למפלגת העבודה, ובאותה שנה נבחר פרץ ליו"ר המפלגה. תחת הנהגתו, מפלגת העבודה זכתה ב-19 מנדטים בבחירות 2006 והצטרפה לממשלת אהוד אולמרט, בה החזיק פרץ בתפקיד שר הביטחון.

כהונה כשר הביטחון

כהונתו של עמיר פרץ הושפעה בעיקר ממלחמת לבנון השנייה, שבמהלכה שימש כשר הביטחון והתמודד עם אתגרי ביטחון משמעותיים. אחת ההחלטות המרכזיות שקיבל הייתה קידום פרויקט "כיפת ברזל", שהפך למערכת ההגנה האווירית המתקדמת של ישראל.

המשך הקריירה הפוליטית

לאחר כהונתו כשר הביטחון, עמיר פרץ המשיך להיות פעיל בזירה הפוליטית. בשנת 2011 התמודד שוב על הנהגת מפלגת העבודה, אך הפסיד ליצחק (בוז'י) הרצוג. בשנת 2013 מונה לשר להגנת הסביבה בממשלת ישראל ה-33. בשנת 2019, נבחר מחדש ליו"ר מפלגת העבודה והוביל אותה בבחירות לכנסת ה-22, תוך חבירה למפלגת גשר בראשות אורלי לוי-אבקסיס.
במסגרת ממשלת האחדות שהוקמה בשנת 2020, מונה פרץ לשר הכלכלה והתעשייה. עם זאת, החלטתו להצטרף לממשלה בראשות בנימין נתניהו ספגה ביקורת מצד גורמים במפלגת העבודה ובקרב תומכיו, שטענו כי הדבר סותר את התחייבותו שלא לשבת תחת נתניהו.

מינויו ליו"ר התעשייה האווירית

בשנת 2022 מונה פרץ ליו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית לישראל, תפקיד בו החזיק עד 2023. מינויו עורר מחלוקת ציבורית וגרר ביקורת על רקע היעדר ניסיון טכנולוגי וביטחוני מעמיק. למרות זאת, הוא כיהן בתפקיד במשך כשנה, עד לסיום כהונתו ב-2023. לאחר מכן, הצטרף לפעילות חברתית ושימש כיו"ר הוועד המנהל של ארגון "בית הגלגלים", המסייע לילדים ובוגרים עם מוגבלות פיזית.