אחרי 16 שנים של פופוליזם כלכלי, הונגריה מכוונת לגוש היורו
ראש הממשלה פטר מגיאר, שהדיח באפריל את ויקטור אורבן, מציב לוח זמנים זריז לאימוץ המטבע האירופי ומתחיל לדבר על קיצוצים. אבל עם גירעון של 7.5% תוצר ואינפלציה הנשענת על פורינט חזק, הדרך ארוכה
ראש ממשלת הונגריה פטר מגיאר הודיע בשבוע שחלף כי בודפשט תצטרך לצמצם משמעותית את הגירעון כדי לעלות על המסלול לגוש היורו. תקציב 2027 ותוכנית פיסקאלית רב־שנתית יוגשו החודש ולצידם לוח זמנים שהבנק המרכזי ההונגרי כבר פרס: כניסה למנגנון שערי החליפין (ERM II) ב־2029, עמידה בקריטריונים ב־2030, החלטה ב־2031 ואימוץ המטבע ב־1 בינואר 2032. במדינה כמו הונגריה מדובר בנצח.
הסיבה לחיפזון היא פוליטית, הרבה לפני שהיא כלכלית. מגיאר, שהדיח באפריל את ויקטור אורבן אחרי 16 שנים רצופות בשלטון, מבקש לנעול את הונגריה בתוך מסגרת שממשלה עתידית לא תוכל לפרוץ. זאת, כדי למנוע חזרה למסלול של פופוליזם כלכלי כמו זה שהונהג בתקופת אורבן. היורו הוא הכלי. או ליתר דיוק, ויתור על מדיניות מוניטרית. ברגע שהונגריה תאמץ את המטבע האירופי, החלטת הריבית תיקבע בפרנקפורט ולא בבודפשט. הציבור דווקא איתו. לפי סקר היורוברומטר האחרון, 80% מההונגרים תומכים בהחלפת המטבע, השיעור הגבוה ביותר שנמדד במדינה עד כה.
הבעיה היא, שהונגריה אינה עומדת כיום באף אחד מקריטריוני הכניסה לגוש היורו שקובעת אמנת מאסטריכט. מגיאר אף הודה בכך ביוני, וציין כי בעת הצטרפותה לאיחוד, לפני 22 שנה, היתה הונגריה קרובה יותר ליורו מאשר היום.
הסיפור מתחיל בגירעון. ממשלת אורבן תכננה ל־2026 גירעון של 3.7% תוצר. בבדיקה שערכה הממשלה החדשה התברר שבלי סיוע אירופי, הגירעון היה מגיע ל־8.3%. היעד המתוקן עומד על 7.5%, פי שניים וחצי מהתקרה האירופית. זו תוצאה ישירה של מסע הבחירות. סוכנות פיץ' העריכה את עלות ההטבות שחולקו לקראת הקלפי ב־2.1% תוצר.
הונגריה נמצאת בהליך גירעון מופרז (EDP) של האיחוד האירופי (מנגנון פיקוח ואכיפה), ומאז 2020 הגירעון שלה לא ירד מתחת ל־3%. החוב מחמיר את התמונה. ב־2025 הוא עמד על 74.6% מהתוצר והנציבות האירופית צופה שיטפס ל־76.8% ב־2027, במקום לרדת לכיוון רף ה־60%. מגיאר עצמו הגדיר את הורדת החוב כמשימה הקשה ביותר בדרך.
האינפלציה נראית לכאורה תחת שליטה: 1.6% בספטמבר אחרי 1.2% ביולי, הרמה הנמוכה מאז 2016. אבל המספר מטעה. מחירי השירותים עולים בקצב שנתי של 4.9%, והירידה נשענת על מזון, אנרגיה ובעיקר פורינט שהתחזק מאז הבחירות. התחזיות מדברות אינפלציה שתטפס לכ־3.5% בתחילת 2027. אמנת מאסטריכט בוחנת יציבות לאורך זמן, ולפי הבנק המרכזי האירופי, הונגריה חורגת עדיין מערך הייחוס.
כל זאת עוד לפני המכשול שאין לו קיצורי דרך — שנתיים לפחות ב"חדר ההמתנה" המכונה IIERM, שבמהלכן על הפורינט לשמור על יציבות מול היורו. המשנה לנגיד הבנק המרכזי הזכיר, כי מדינות שוהות בו בדרך כלל יותר מהמינימום, וכי עם מטבע צף כמו הפורינט, המשימה תהיה קשה יותר מאשר בקרואטיה ובבולגריה, המצטרפות החדשות ביותר לגוש.
השווקים, מצידם, כבר קנו את הסיפור. תשואת אג"ח הממשלה לעשור ירדה מתחילת השנה ב־170 נקודות בסיס אל מתחת לזו של פולין, שנהנית מדירוג אשראי גבוה יותר. אבל סוכנויות הדירוג עדיין לא שיפרו את התחזית, והנתון המכריע טרם פורסם: תקציב 2027.
כאן טמונה התפנית. אחרי שבקיץ הבטיח מגיאר שהדרך ליורו לא תחייב צנע, באחרונה הוא החל לדבר על קיצוץ משמעותי בגירעון. זה יהיה המבחן האמיתי: מגיאר ניצח, בין השאר, בזכות הבטחה להכפיל את קצבאות המשפחה, לשמר את הפנסיה ה־13 וה־14 ולהוריד מע"מ על מזון בריא. יהיה קשה לסגור פער של כ־4.5 נקודות אחוז תוצר בלי לשבור חלק מההבטחות.
המשמעת עוברת לבריסל
כאמור, המשמעות העמוקה של המהלך היא ויתור מרצון על המדיניות המוניטרית. מדינה בגוש היורו אינה יכולה לבצע פיחות או לגייס את הבנק המרכזי לטובת הממשלה, כלים שממשלות פופוליסטיות נשענות עליהם. היורו לא ימנע בהכרח פופוליזם פיסקאלי, ויוון היא ההוכחה לכך, אבל הוא מעביר חלק מהמשמעת מבודפשט לפרנקפורט ולבריסל.
מגיאר הבהיר גם, שאימוץ המטבע יהיה החלטה פוליטית נפרדת, שתחייב התייעצות עם הציבור. זהו ניסוח שמשאיר פתח למשאל עם ומוסיף אירוע פוליטי שתוצאתו אינה ידועה.
מערכת בחירות ב־2030
השורה התחתונה ברורה: הדרך עוד ארוכה. עד ינואר 2032 נותרו יותר משש שנים, וב־2030, בשנה שבה הונגריה אמורה לעמוד בקריטריונים, תתקיים מערכת בחירות. לשנת בחירות יש נטייה מוכחת לפתוח את הקופה.
ההיסטוריה ההונגרית כבר חוותה מועדי יעד ליורו שנקבעו וננטשו, ובכל זאת, ההבדל עתה דרמטי. אורבן ניהל את הכלכלה מבחירות לבחירות, עם יעדי גירעון שעודכנו שוב ושוב. מגיאר מציב עוגן לשש שנים, שמחייב גם את מי שיבוא אחריו. וזה בדיוק מה שהונגריה היתה צריכה. אבל, הדרך עוד ארוכה, והמבחן הראשון יתקיים בעוד שבועיים, כאשר התקציב יונח על שולחן הפרלמנט.
