הממשלה אישרה: קיצוץ רוחבי של 2.6 מיליארד שקל לטובת רכש ביטחוני
משרד התחבורה יספוג קיצוץ של 423 מיליון שקל, ומשרדי החינוך, הבריאות והרווחה יאבדו יחד כ-420 מיליון שקל; היועץ המשפטי של משרד האוצר הזהיר מפגיעה משמעותית בפעילות המשרדים והצביע על מקורות מימון חלופיים – ברמז לכספים הקואליציוניים שטרם חולקו
הממשלה אישרה היום (א') את הקיצוץ של 2.6 מיליארד שקל במשרדי הממשלה האזרחיים, לטובת רכש ביטחוני דחוף של מערכת הביטחון. סכום זה מהווה כ-4.9% מתקציב הקניות הגמיש של הממשלה (כלומר התקציב שאינו מיועד לשכר או לצרכי מדיניות, ושניתן להקטינו). על אף שניתן אישור משפטי עקרוני לקיצוץ, הרי שהיועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד דודי קופל, מתריע בסוף חוות הדעת שלו כי "משיחה עם גורמי המקצוע - יש מקורות מימון אחרים שיש להם השלכות שונות ופחותות על פעילות המשרדים, כגון ניצול תקציבים שהוקצו בהחלטות ממשלה שטרם יושמו או שאינם בהכרח חיוניים לפעילות משרדי הממשלה".
קופל משתמש בלשון נקייה, אך הוא מתכוון לכספים קואליציוניים שטרם חולקו, שלהערכתו, נכון לקצץ אותם לפני שמבצעים קיצוץ רוחבי. קופל מסביר כי מאחר שהקיצוץ הוא "בסכום משמעותי ביותר, ובתקופת סוף שנה, וצפויות להיות לכך השלכות משמעותיות על פעילויות המשרדים, ראוי שהממשלה תידרש במסגרת הדיון להשלכות הצפויות על פעילות משרדי הממשלה".
מבחינת המשרדים שיספגו את הקיצוץ החד ביותר יש לציין את סעיף משרד התחבורה, עם קיצוץ של 423 מיליון שקל; סעיף רשויות פיקוח כולל קיצוץ של 387 מיליון שקל - בסעיף זה מסתתר גם קיצוץ בתקציבי השיקום לצפון ולדרום. הקיצוץ במשרדים החברתיים (חינוך, רווחה, בריאות) יעמוד יחד על כ-420 מיליון שקל.
כאמור, הקיצוץ שאושר יופנה לטובת צרכים דחופים של מערכת הביטחון. הצרכים עצמם מסווגים, ולכן לציבור הרחב אין יכולת להתרשם האם אכן דחוף לאשר את העברת הסכום ערב הבחירות. הדבר היחיד שהממשלה מספקת הוא שהסכום הגדול הזה מחולק לשני סוגים - האחד הדורש את אישור ועדת השרים לענייני הצטיידות, והשני שאינו דורש את אישור הוועדה. פרויקטים ביטחוניים שעלותם מעל 150 מיליון שקל בשנה או מעל 400 מיליון שקל בכמה שנים, דורשים את אישור הוועדה האמורה.
רמז נוסף לאופי ההוצאה הביטחונית ניתן בחוות הדעת של קופל, בה נכתב כי "גורמי הביטחון מסרו שעיכוב באישור התקציב עלול לפגוע במענה הביטחוני ההכרחי". הוא מסביר כי מבחינתו לא מדובר ב"כבילה משמעותית של שיקול הדעת של הממשלה הבאה, מכיוון שההחלטה לא קובעת 'מדיניות חדשה או ארוכת טווח', אלא נועדה לממן צורך ביטחוני ב-2026 בלבד".
