סגור
עמיר פרץ הוא פוליטיקאי ישראלי שכיהן במספר תפקידים בכירים לאורך השנים, בהם יו"ר מפלגת העבודה, שר הביטחון, שר הכלכלה והתעשייה ויו"ר ההסתדרות הכללית. לאחר פרישתו מהפוליטיקה, כיהן כיו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית לישראל.

ראשית חייו וכניסתו לפוליטיקה

עמיר ארמונד פרץ נולד ב-9 במרץ 1952 בעיר בוז'עד שבמרוקו. הוא עלה לישראל עם משפחתו בשנת 1956 וגדל בעיר שדרות. במהלך שירותו הצבאי שירת כקצין חימוש בחטיבת הצנחנים ונפצע קשה בשנת 1974, מה שהוביל לשיקום ארוך. לאחר שחרורו, החל להיות פעיל בזירה הציבורית, ובשנת 1983 נבחר לראשות מועצת שדרות.

הקריירה הפוליטית

יו"ר ההסתדרות הכללית

בשנת 1995 נבחר עמיר פרץ ליו"ר ההסתדרות הכללית החדשה. בתפקידו זה, הוא הוביל מאבקים חברתיים רבים, ביניהם שמירה על זכויות עובדים, דוגמת התנגדותו לקיצוצים בשכר המגזר הציבורי והשבתות במשק, וכן ניסיון למנוע הפרטות של חברות ממשלתיות כמו חברת החשמל ונמלי ישראל.

מפלגת "עם אחד" וחזרתו לעבודה

בשנת 1999 פרש ממפלגת העבודה והקים את מפלגת "עם אחד", שהתמקדה בנושאים סוציאליים. בשנת 2005 התמזגה "עם אחד" בחזרה למפלגת העבודה, ובאותה שנה נבחר פרץ ליו"ר המפלגה. תחת הנהגתו, מפלגת העבודה זכתה ב-19 מנדטים בבחירות 2006 והצטרפה לממשלת אהוד אולמרט, בה החזיק פרץ בתפקיד שר הביטחון.

כהונה כשר הביטחון

כהונתו של עמיר פרץ הושפעה בעיקר ממלחמת לבנון השנייה, שבמהלכה שימש כשר הביטחון והתמודד עם אתגרי ביטחון משמעותיים. אחת ההחלטות המרכזיות שקיבל הייתה קידום פרויקט "כיפת ברזל", שהפך למערכת ההגנה האווירית המתקדמת של ישראל.

המשך הקריירה הפוליטית

לאחר כהונתו כשר הביטחון, עמיר פרץ המשיך להיות פעיל בזירה הפוליטית. בשנת 2011 התמודד שוב על הנהגת מפלגת העבודה, אך הפסיד ליצחק (בוז'י) הרצוג. בשנת 2013 מונה לשר להגנת הסביבה בממשלת ישראל ה-33. בשנת 2019, נבחר מחדש ליו"ר מפלגת העבודה והוביל אותה בבחירות לכנסת ה-22, תוך חבירה למפלגת גשר בראשות אורלי לוי-אבקסיס.
במסגרת ממשלת האחדות שהוקמה בשנת 2020, מונה פרץ לשר הכלכלה והתעשייה. עם זאת, החלטתו להצטרף לממשלה בראשות בנימין נתניהו ספגה ביקורת מצד גורמים במפלגת העבודה ובקרב תומכיו, שטענו כי הדבר סותר את התחייבותו שלא לשבת תחת נתניהו.

מינויו ליו"ר התעשייה האווירית

בשנת 2022 מונה פרץ ליו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית לישראל, תפקיד בו החזיק עד 2023. מינויו עורר מחלוקת ציבורית וגרר ביקורת על רקע היעדר ניסיון טכנולוגי וביטחוני מעמיק. למרות זאת, הוא כיהן בתפקיד במשך כשנה, עד לסיום כהונתו ב-2023. לאחר מכן, הצטרף לפעילות חברתית ושימש כיו"ר הוועד המנהל של ארגון "בית הגלגלים", המסייע לילדים ובוגרים עם מוגבלות פיזית.
עמיר פרץ הוא פוליטיקאי ישראלי שכיהן במספר תפקידים בכירים לאורך השנים, בהם יו"ר מפלגת העבודה, שר הביטחון, שר הכלכלה והתעשייה ויו"ר ההסתדרות הכללית. לאחר פרישתו מהפוליטיקה, כיהן כיו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית לישראל.

ראשית חייו וכניסתו לפוליטיקה

עמיר ארמונד פרץ נולד ב-9 במרץ 1952 בעיר בוז'עד שבמרוקו. הוא עלה לישראל עם משפחתו בשנת 1956 וגדל בעיר שדרות. במהלך שירותו הצבאי שירת כקצין חימוש בחטיבת הצנחנים ונפצע קשה בשנת 1974, מה שהוביל לשיקום ארוך. לאחר שחרורו, החל להיות פעיל בזירה הציבורית, ובשנת 1983 נבחר לראשות מועצת שדרות.

הקריירה הפוליטית

יו"ר ההסתדרות הכללית

בשנת 1995 נבחר עמיר פרץ ליו"ר ההסתדרות הכללית החדשה. בתפקידו זה, הוא הוביל מאבקים חברתיים רבים, ביניהם שמירה על זכויות עובדים, דוגמת התנגדותו לקיצוצים בשכר המגזר הציבורי והשבתות במשק, וכן ניסיון למנוע הפרטות של חברות ממשלתיות כמו חברת החשמל ונמלי ישראל.

מפלגת "עם אחד" וחזרתו לעבודה

בשנת 1999 פרש ממפלגת העבודה והקים את מפלגת "עם אחד", שהתמקדה בנושאים סוציאליים. בשנת 2005 התמזגה "עם אחד" בחזרה למפלגת העבודה, ובאותה שנה נבחר פרץ ליו"ר המפלגה. תחת הנהגתו, מפלגת העבודה זכתה ב-19 מנדטים בבחירות 2006 והצטרפה לממשלת אהוד אולמרט, בה החזיק פרץ בתפקיד שר הביטחון.

כהונה כשר הביטחון

כהונתו של עמיר פרץ הושפעה בעיקר ממלחמת לבנון השנייה, שבמהלכה שימש כשר הביטחון והתמודד עם אתגרי ביטחון משמעותיים. אחת ההחלטות המרכזיות שקיבל הייתה קידום פרויקט "כיפת ברזל", שהפך למערכת ההגנה האווירית המתקדמת של ישראל.

המשך הקריירה הפוליטית

לאחר כהונתו כשר הביטחון, עמיר פרץ המשיך להיות פעיל בזירה הפוליטית. בשנת 2011 התמודד שוב על הנהגת מפלגת העבודה, אך הפסיד ליצחק (בוז'י) הרצוג. בשנת 2013 מונה לשר להגנת הסביבה בממשלת ישראל ה-33. בשנת 2019, נבחר מחדש ליו"ר מפלגת העבודה והוביל אותה בבחירות לכנסת ה-22, תוך חבירה למפלגת גשר בראשות אורלי לוי-אבקסיס.
במסגרת ממשלת האחדות שהוקמה בשנת 2020, מונה פרץ לשר הכלכלה והתעשייה. עם זאת, החלטתו להצטרף לממשלה בראשות בנימין נתניהו ספגה ביקורת מצד גורמים במפלגת העבודה ובקרב תומכיו, שטענו כי הדבר סותר את התחייבותו שלא לשבת תחת נתניהו.

מינויו ליו"ר התעשייה האווירית

בשנת 2022 מונה פרץ ליו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית לישראל, תפקיד בו החזיק עד 2023. מינויו עורר מחלוקת ציבורית וגרר ביקורת על רקע היעדר ניסיון טכנולוגי וביטחוני מעמיק. למרות זאת, הוא כיהן בתפקיד במשך כשנה, עד לסיום כהונתו ב-2023. לאחר מכן, הצטרף לפעילות חברתית ושימש כיו"ר הוועד המנהל של ארגון "בית הגלגלים", המסייע לילדים ובוגרים עם מוגבלות פיזית.

כל הכתבות בתיוג "עמיר פרץ"

עמיר פרץ על רקע מטה התעשייה האווירית ב לוד

עמיר פרץ: "אני עדיין אוכל את המופלטות"

28.04.22|ארי ליבסקר
עמיר פרץ: "אם באמת היו רוצים שאגיע לאירוע, היו מתאמים איתי מראש וקובעים איתי. אבל שלחו לי הזמנה בדיוק כמו ל־15 אלף העובדים"
מימין בועז לוי בני גנץ ו עמיר פרץ ב תעשייה האווירית

אחרי נתק של שנה וחצי: גנץ ביקר בתעשייה האווירית

15.03.22|אודי עציון
לראשונה מאז מונה בועז לוי כמנכ"ל התע"א הגיע שר הביטחון לביקור עבודה בחברה, וסייר בה ביחד עם לוי והיו"ר עמיר פרץ
עמיר פרץ על רקע מטה התעשייה האווירית ב לוד

בג"ץ ידון באפריל במינוי עמיר פרץ ליו"ר התעשייה האווירית

10.03.22|אודי עציון
ב-7 באפריל, ידון בג"ץ בהרכב של 3 שופטים, סולברג, ארז-ברק ושטיין, בעתירה שהוגשה נגד המינוי, שנפסל בוועדת גלאור אך אושר בממשלה
שר האוצר אביגדור ליברמן

ליברמן מקדם מועמד משלו ליו"ר אלתא

10.03.22|צבי זרחיה
שר האוצר פועל למנות לתפקיד, שאויש מסורתית על ידי מנכ"ל תע"א, את האלוף במיל' איל איזנברג. גורמים בתע"א: "זו פגיעה במנכ"ל ובחברה"
עמיר פרץ על רקע מטה התעשייה האווירית ב לוד

הדיון בבג"ץ על מינוי פרץ ליו"ר תע"א - בהרכב של שלושה שופטים

13.02.22|אודי עציון
השופט אלכס שטיין הודיע כי קיבל את ההחלטה "לאחר לבטים"; העתירה הוגשה לאחר ששר הביטחון בני גנץ הביא את מינוי פרץ לאישור הממשלה - למרות החלטת ועדת גלאור לפסול אותו
הכניסה לקמפוס התעשייה האווירית 2

שר הביטחון וההסתדרות מזיזים כוחות בהנהלת תע"א

17.01.22|אודי עציון
אחרי שמינה את עמיר פרץ ליו"ר, גנץ מנסה לבצר את כוחו הפוליטי על ידי קידום ארבעה מינויים נוספים בדירקטוריון התעשייה האווירית
עמיר פרץ על רקע מטה התעשייה האווירית ב לוד

תע"א צריכה לקבל כלים להתחרות

03.01.22|אוד עציון
יש היגיון בשחרור תע"א ממגבלות השכר של המגזר הממשלתי אבל אין להיענות לכל דרישות העובדים