מוטי בן משה

מוטי בן משה הוא איש עסקים ישראלי בולט, שפועל בתחומי הנדל"ן, האנרגיה והקמעונאות. 
רקע ותחילת הדרך
מרדכי (מוטי) בן משה, יליד 1975, נולד בבאר שבע וגדל בלוד במשפחה של עולים מגאורגיה. למד בישיבה תיכונית והמשיך לשירות צבאי ביחידה טכנולוגית, שם צבר ניסיון בתכנות ובמערכות מידע. לאחר השחרור החל לעסוק בפיתוח תוכנה ושירותים מקוונים, ובהמשך עבר לעסקים בתחומים נוספים, כולל טכנולוגיה, מסחר ושירותים פיננסיים, תוך מעבר הדרגתי לפעילות בחו"ל.
קריירה עסקית
לאחר שירותו הצבאי, בשנת 2003, הקים בן משה את חברת Extra Holding שפועלת מגרמניה ומרוכזת בתחומי טלקום, אנרגיה, ביטוח, תיירות וגבייה. החברה צמחה במהירות וניהלה השקעות נרחבות במספר מדינות באירופה. באמצעותה, בן משה ייסד תשתית פיננסית שאפשרה לו לפעול כמשקיע עצמאי רב־השפעה בשווקים שונים.
בישראל, נודע בן משה במיוחד לאחר שנכנס להשקעות בענקית ההחזקות IDB, שם כיהן כיו"ר בין השנים 2014–2015. לאחר תקופה זו, בשנת 2016, רכש את השליטה בקבוצת אלון – רבוע כחול, שכללה את רשת תחנות הדלק דור אלון, נכסי נדל"ן מסחריים וחברות קמעונאות. עסקה זו סימנה את המעבר שלו למשק הישראלי כבעל שליטה מרכזי.
במהלך השנים רכש בן משה שליטה גם ברשתות אופנה ומוצרי צריכה כמו גאנט, ורדינון, אפרודיטה ובוניטה דה מס. הוא גם השקיע בנדל"ן מסחרי, ביניהם קניון TLV בתל אביב. בשנת 2024 הרחיב את פעילותו בתחום המזון כשרכש כ-75% ממפעל ההקפאה התעשייתי "קפוא זן".
מבנה קבוצת העסקים
הפעילות העסקית של מוטי בן משה מתנהלת באמצעות מספר חברות מרכזיות, ובראשן Extra Holding – חברת אחזקה פרטית הרשומה בגרמניה. החברה מחזיקה בפורטפוליו מגוון של השקעות בתחומים כגון טלקומוניקציה, אנרגיה, שירותים פיננסיים וקמעונאות, ופועלת במספר מדינות באירופה.
בישראל, רוב פעילותו העסקית מרוכזת תחת קבוצת אלון – רבוע כחול, הכוללת חברות ציבוריות כמו רבוע כחול נדל"ן ודור אלון. הקבוצה פועלת בתחומי הנדל"ן המסחרי, תחנות הדלק, הקמעונאות והמזון, כאשר הניהול המקומי מבוצע על ידי מנהלים מטעמו של בן משה. המבנה הארגוני כולל חברות בת הפועלות תחת פיקוח ישיר של ההנהלה המרכזית, כאשר בן משה משמש כבעל שליטה אך אינו עוסק ביום-יום בניהול התפעולי של כל אחת מהחברות.
הון מוערך ושווי נכסים
השווי האישי של מוטי בן משה מוערך במאות מיליוני דולרים, עם אחזקות מגוונות בתחומי נדל"ן, אנרגיה וקמעונאות. שווי אחזקותיו הציבוריות עומד על מיליארדי שקלים, והוא נחשב לאחד המשקיעים הבולטים בישראל. החברות שבשליטתו מציגות הכנסות ורווחיות משמעותיות לאורך השנים, עם מאזן פיננסי יציב ונזילות גבוהה. הנתונים משתנים מעת לעת בהתאם לדוחות הכספיים ופעילות ההשקעות.
מוניטין ציבורי ואתגרים עסקיים
לצד ההצלחות, בן משה התמודד גם עם ביקורת ציבורית מצד גופים מוסדיים ורגולטוריים, שטענו כי לעיתים אינו משלים עסקאות שהחל לקדם.
כך למשל, בשנת 2020 ניסה בן משה לרכוש את ישראייר במסגרת מכרז ציבורי אך חזר בו לאחר שלב מתקדם, מה שעורר ביקורת מצד נציגי הנושים והציבור המוסדי. 
בשנת 2021 בן משה ניהל מגעים לרכישת מניות השליטה בגלובל פאוור, אך נסוג מהמהלך לאחר שינויים בתנאי העסקה – צעד שפורש כסימן לחוסר עקביות מצד חלק מהמשקיעים.
בשנת 2022 ניסה בן משה לרכוש את חברת IPM Power, שפועלת בתחום ייצור החשמל הפרטי בישראל באמצעות תחנת כוח מבוססת גז טבעי. במהלך המשא ומתן לרכישת מניות השליטה, נרשמו חילוקי דעות בין הצדדים, ובסופו של דבר העסקה לא הושלמה.
הביקורת כלפי סגנונו העסקי כללה טענות על התנהלות נוקשה, חוסר שקיפות מול שותפים מסחריים ולעיתים חוסר עקביות בניהול מו"מ – גורמים שהובילו להעדפת הצעות אחרות על פניו במכרזים תחרותיים.

מוטי בן משה הוא איש עסקים ישראלי בולט, שפועל בתחומי הנדל"ן, האנרגיה והקמעונאות. 
רקע ותחילת הדרך
מרדכי (מוטי) בן משה, יליד 1975, נולד בבאר שבע וגדל בלוד במשפחה של עולים מגאורגיה. למד בישיבה תיכונית והמשיך לשירות צבאי ביחידה טכנולוגית, שם צבר ניסיון בתכנות ובמערכות מידע. לאחר השחרור החל לעסוק בפיתוח תוכנה ושירותים מקוונים, ובהמשך עבר לעסקים בתחומים נוספים, כולל טכנולוגיה, מסחר ושירותים פיננסיים, תוך מעבר הדרגתי לפעילות בחו"ל.
קריירה עסקית
לאחר שירותו הצבאי, בשנת 2003, הקים בן משה את חברת Extra Holding שפועלת מגרמניה ומרוכזת בתחומי טלקום, אנרגיה, ביטוח, תיירות וגבייה. החברה צמחה במהירות וניהלה השקעות נרחבות במספר מדינות באירופה. באמצעותה, בן משה ייסד תשתית פיננסית שאפשרה לו לפעול כמשקיע עצמאי רב־השפעה בשווקים שונים.
בישראל, נודע בן משה במיוחד לאחר שנכנס להשקעות בענקית ההחזקות IDB, שם כיהן כיו"ר בין השנים 2014–2015. לאחר תקופה זו, בשנת 2016, רכש את השליטה בקבוצת אלון – רבוע כחול, שכללה את רשת תחנות הדלק דור אלון, נכסי נדל"ן מסחריים וחברות קמעונאות. עסקה זו סימנה את המעבר שלו למשק הישראלי כבעל שליטה מרכזי.
במהלך השנים רכש בן משה שליטה גם ברשתות אופנה ומוצרי צריכה כמו גאנט, ורדינון, אפרודיטה ובוניטה דה מס. הוא גם השקיע בנדל"ן מסחרי, ביניהם קניון TLV בתל אביב. בשנת 2024 הרחיב את פעילותו בתחום המזון כשרכש כ-75% ממפעל ההקפאה התעשייתי "קפוא זן".
מבנה קבוצת העסקים
הפעילות העסקית של מוטי בן משה מתנהלת באמצעות מספר חברות מרכזיות, ובראשן Extra Holding – חברת אחזקה פרטית הרשומה בגרמניה. החברה מחזיקה בפורטפוליו מגוון של השקעות בתחומים כגון טלקומוניקציה, אנרגיה, שירותים פיננסיים וקמעונאות, ופועלת במספר מדינות באירופה.
בישראל, רוב פעילותו העסקית מרוכזת תחת קבוצת אלון – רבוע כחול, הכוללת חברות ציבוריות כמו רבוע כחול נדל"ן ודור אלון. הקבוצה פועלת בתחומי הנדל"ן המסחרי, תחנות הדלק, הקמעונאות והמזון, כאשר הניהול המקומי מבוצע על ידי מנהלים מטעמו של בן משה. המבנה הארגוני כולל חברות בת הפועלות תחת פיקוח ישיר של ההנהלה המרכזית, כאשר בן משה משמש כבעל שליטה אך אינו עוסק ביום-יום בניהול התפעולי של כל אחת מהחברות.
הון מוערך ושווי נכסים
השווי האישי של מוטי בן משה מוערך במאות מיליוני דולרים, עם אחזקות מגוונות בתחומי נדל"ן, אנרגיה וקמעונאות. שווי אחזקותיו הציבוריות עומד על מיליארדי שקלים, והוא נחשב לאחד המשקיעים הבולטים בישראל. החברות שבשליטתו מציגות הכנסות ורווחיות משמעותיות לאורך השנים, עם מאזן פיננסי יציב ונזילות גבוהה. הנתונים משתנים מעת לעת בהתאם לדוחות הכספיים ופעילות ההשקעות.
מוניטין ציבורי ואתגרים עסקיים
לצד ההצלחות, בן משה התמודד גם עם ביקורת ציבורית מצד גופים מוסדיים ורגולטוריים, שטענו כי לעיתים אינו משלים עסקאות שהחל לקדם.
כך למשל, בשנת 2020 ניסה בן משה לרכוש את ישראייר במסגרת מכרז ציבורי אך חזר בו לאחר שלב מתקדם, מה שעורר ביקורת מצד נציגי הנושים והציבור המוסדי. 
בשנת 2021 בן משה ניהל מגעים לרכישת מניות השליטה בגלובל פאוור, אך נסוג מהמהלך לאחר שינויים בתנאי העסקה – צעד שפורש כסימן לחוסר עקביות מצד חלק מהמשקיעים.
בשנת 2022 ניסה בן משה לרכוש את חברת IPM Power, שפועלת בתחום ייצור החשמל הפרטי בישראל באמצעות תחנת כוח מבוססת גז טבעי. במהלך המשא ומתן לרכישת מניות השליטה, נרשמו חילוקי דעות בין הצדדים, ובסופו של דבר העסקה לא הושלמה.
הביקורת כלפי סגנונו העסקי כללה טענות על התנהלות נוקשה, חוסר שקיפות מול שותפים מסחריים ולעיתים חוסר עקביות בניהול מו"מ – גורמים שהובילו להעדפת הצעות אחרות על פניו במכרזים תחרותיים.