סגור
  היינן צליל אובלס
היינן צליל אובלס (צילום: גיל נחושתן)

היינן צליל אובלס: "אנשים לא מוכנים לקנות יין בוטיק זול"

אובלס מייצר במקביל יינות באיטליה ובישראל מסביר ש"יין הוא מוצר צריכה בסיסי ולכן אני רוצה לייצר יין טוב ולא יקר"

צליל אובלס הוא יינן יוצא דופן גם בנוף הייננים יוצאי הדופן שלנו. אובלס ( 36) נולד בתל אביב, מתגורר ביפו, והספיק כבר לייצר יין במחוזות נחשקים כמו איטליה, פורטוגל וניו זילנד. כיום הוא מייצר במקביל במחוזות פיימונטה ובפוליה באיטליה וביקב אדיר בגליל העליון
"אני רוצה לייצר יין טוב אבל לא יקר, מוצר צריכה בסיסי", הוא מסביר, "בהתחלה רציתי למכור ב-50 שקלים לבקבוק, והבנתי שלא רק שאי אפשר להתפרנס במחיר הזה, אנשים לא רוצים יין בוטיק כל כך זול. זה לא מסתדר להם בראש".
המשיכה לתחום התחילה אצל אבלס בגיל 22. אחרי שסיים לימודי פסיכולוגיה. הוא החליט להתנדב לבציר בקיץ כי "יין הוא החקלאות הכי אמנותית שיש". בעקבות ההתנסות הזאת הוא החליט להפוך את הייננות למקצוע. "התחלתי ב אוניברסיטת טורינו באיטליה, ואחר כך עברתי לאוניברסיטת פירנצה. הייתי חדור במוטיבציה, השלמתי את התואר בייננות, ואת הסטאז' עשיתי אצל אלברטו אנטוניני, יינן ויועץ יין מאד חשוב בטוסקנה. אני מגיע ליקב שלו -פוג'יו טונדו ליד וינצ'י בטוסקנה, ואני אומר לעצמי זה מה שאתה הולך לעשות: הכל עם סוסים וחמורים אולד סקול, תסיסות טבעיות. סוג של יין טבעי"
"בהמשך שמעתי שייננים מקצועיים נוסעים לעשות בצירים בכל העולם כדי להצליח לעשות בצירים פעמיים בשנה בשני חצאי הכדור. החלטתי לטוס לניו זילנד. מצאתי שם עבודה ביקב גדול שמייצר 10 מיליון בקבוקים. יקב תעשייתי שמוסיף סוכר וטונות של חומרים שבאיטליה בכלל לא השתמשו בהם. ואז עברתי ליקב אחר, קטן שבו היינות אורגניים והתסיסות טבעיות".
ב-2016 חזר אובלס לארץ ועבד בכמה יקבים בהם יקב ברק של יוסי רוזנברג "שם התחלתי לעשות יין משלי. תסיסות טבעיות של ענבי מלבק וברברה. בד בבד עשיתי יין גם ביקב לוטם האורגני . רציתי לעשות בלנדים עם ארומטיות מיוחדת כדי להוסיף עוד נופך ליין הטבעי, מורכבות משני זנים עם ארומטיות מנוגדת. תפקידו של היינן לא פחות מכריע מזה של הטרואר"
למה עשית יין בשני יקבים באותו בציר?
"כי באתי עם המון חוסר ביטחון ורציתי ללמוד מכמה שיותר אנשים. ואז חשבתי, למה שאני אעשה את היין שלי לא רק כאן אלא גם באיטליה. רציתי לעשות יין שטעמתי שם מענבי ברקטו, שבדרך כלל עושים מהם יין מתוק ומבעבע עם ריח של ורדים. טעמתי בלנד שלו עם ברברה, אבל אני ייצרתי בלנד של ברקטו ואלברוסה שהוא בכלל הרכבה של ברברה ונביולו",
"הגעתי ליקב ויוטי (viotti) ליד העיירה אסטי . מקבל אותי גבר בריון 1.80 שלא מדבר אנגלית, חוואי. גווידו ויוטי. בן 75. אני יושב שם והוא מסתכל עלי ואומר 'אוקי אתה מישראל ואתה רוצה לבוא לעשות איתי יין אם זה לא היה כל כך מדליק הייתי בועט אותך מכל המדרגות'. אני שואל אם אפשר לעשות בלנד של זה עם אלברוסה – זן מקומי נוסף מאד לא נחשב שנותן יין בהיר וקל וקצת מריר. והוא אומר לי 'אף פעם לא חשבתי על זה'. עשיתי 2400, בקבוקים ב2018 ועוד 2400 ב2020. והבאתי אותם לכאן. בסוף החודש יהיה גם יין לבן שעשיתי ב2022 - בלנד של קורטזה ומוסקטו יבש".
אתה לא מרגיש קצת כמו מישהו שמנסה ללמד אסקימוסים לייצר קרח. אחרי הכל, איטליה, היסטוריית יין של אלפי שנים ואתה בא ומציע להם בלנדים חדשים?
'האמת שלא חשבתי על זה ככה אף פעם, אני מודה. שמע, הוא אמר לי 'את החוזה נעשה בלחיצת יד שיורקים עליה' כמו שעושים שם".
"אחר כך עשיתי יין בפורטוגל, רוזה באלנטז'ו, מזן ארגונז' וקברנה סוביניון, ביקב משפחתי קטנצ'יק. גם , כמות מצחיקה, 1800 בקבוקים".
אבל זה הרי לא משתלם לייצר כל כך מעט יין. אתה מדבר על 10,000 בקבוקים שייצרת עד כה במצטבר.
"בשנים האחרונות חזרתי לעבוד עם אבא שלי בעסק שלו בגינון והיין הוא משכורת שניה. עלות הייצור שלי היתה משהו בין 300,000- 500,000, שקל. יוצא שיותר משתלם לייצר שם. רק לפני שנה התחלתי להיכנס עם היין שלי לחנויות ומסעדות עם הצלחה מאד נחמדה מבחינתי ובעצם השנה יהיו עוד 10,000"
את היינות אפשר לרכוש ברשת מנו וינו או ישירות ממנו (נייד 0504217390)
מה הלאה ?
"הולך להיות עוד יין אדום מדרום איטליה ששם העלויות ייצור עוד יותר נמוכות"
אתה לא רוצה ליצור יין על אדמתך, גם אם היא לא שלך בטאבו?
"באיטליה, בשנים עברו, יקב שלא הצליח למכור הכל, המדינה היתה קונה ממנו את היין או מסבסדת את זה. יש גיבוי מאד גדול ליקבים באירופה. יין הוא תוצרת חקלאית. אם הייתי יכול לעשות יין בזול בארץ, הייתי עושה. אם הייתי יכול למכור ב-60 שקל לבקבוק לבד הייתי עושה את זה".
יינות אובלס
טאליו (2020 – (איטליה) יין קצת מוזר, קל מאד, כפרי מאד, קצת סרחוני בדרך טובה כמובן, מאד אדמתי, פטרייתי אפילו ובה בעת פירותי, פירות אדומים קלים, חמיצות מעולה. יין יוצא דופן במורכבותו ומוזרותו, 14% אלכוהול שאינם מורגשים כלל. 100 שקלים.
קריניאן (ישראל) קצת יותר כבד מהיין האיטלקי אבל עדיין יין קל, בטח יחסית ליין ישראלי שגרתי. באופן מפתיע הוא מצליח להיות עשיר מאד למרות שאינו כבד, מורכב ומרתק כמו שהזן הזה יודע כשמטפלים בו נכון. יין שתי מאד, טעים מאד ובעיקר, ישראלי ומקומי מאד 100 שקלים
מוסקטו ד'אסטי 2021 (איטליה) – כמו כל מוסקטו ד'אסטי ראוי לשמו, גם היין הזה הוא הדבר הכי חמוד בעולם. יין מתוק, מבעבע קלות ובעל אחוזי אלכוהול נמוכים במיוחד (5.5%) עשוי מענבי מוסקט המגיעים מכרמים ליד העיירה אסטי בפיימונטה. כיף עצום למי שאוהבים את הז'אנר, ומי שלא, ובכן, כדאי שייבדק, שהרי מי לא אוהב גזוז. אז עוד עם אלכוהול. 100 שקלים