ריאיון
"עם שקל דיגיטלי, תשלומים יהיו מהירים, פרטיים וזולים יותר"
"מטבע דיגיטלי מרכזי לא יבטל את המערכת הקיימת, אלא יפשט ויחזק אותה. תשלומים בבית קפה או בין אנשים יבוצעו תוך שניות, ויהיו סופיים, כמו במזומן". מייסד חברת סוראמיצו, ד"ר מאקוטו טאקימה, אמריקאי שהפך ליפני, מתמודד במכרז לפיתוח שקל דיגיטלי ו"לא רואה שום סיבה לא לעשות בישראל עסקים"
ד"ר מקוטו טאקימה, מייסד ומנכ"ל חברת טכנולוגיית הבלוקצ'יין היפנית Soramitsu, ישראל היא מדינה קטנה עם רגולציה כבדה מדוע אתם בוחרים לפעול כאן, ומתמודדים במכרז לפיתוח מערכת השקל הדיגיטלי?
״בחרנו בישראל בגלל שילוב של הזדמנויות ייחודיות ושותפים מקומיים טובים (החברה הישראלית Inori מייצגת אותנו בארץ, ומחזיקה ברישיון לפעילות בתחום האשראי החוץ־בנקאי). אכן, יש כאן יתר־רגולציה אבל זה דווקא יוצר פוטנציאל עצום לשיפור התהליכים ולקידום חדשנות. בלוקצ'יין היא טכנולוגיה יעילה ושקופה שמאפשרת מעקב בזמן אמת אחר מצב תשלומים והעברות בעלות, וסטטוס העסקה מקצה לקצה. היא מראה בזמן אמת באיזה שלב נמצא כל תשלום ומי מחזיק בכל רגע בנכס. השקיפות הזו מפשטת עמידה ברגולציה. בישראל פועלים סטארט־אפים חזקים בתחום, ואנו מביאים עשור של ניסיון בבלוקצ'יין ותשלומים. שיתופי פעולה מקומיים מייצרים חדשנות הדדית: אנחנו משדרגים את המערכות, וישראל נהנית מתשתיות תשלום מהירות, זולות וטובות יותר".
ובכל זאת, זה זמן מורכב ליחסי החוץ של ישראל, מדינות אחרות מצמצמות את פעילותן כאן. רק לפני שבועיים קרן העושר הנורבגית, הגדולה מסוגה בעולם, מכרה את החזקותיה בחמשת הבנקים הגדולים פה.
"באופן אישי, אני משקיע שדי הולך נגד הזרם. מן הסתם, מה שרואים בטלוויזיה זו לא בהכרח האמת האמיתית. ישראל היא ללא ספק סוג של מגדלור באזור הזה של העולם. זה מקום עם הרבה חדשנות, יש פה הרבה אנשים חכמים עם אנרגיה לעבוד קשה. אני לא רואה שום סיבה לא לעשות פה עסקים. למעשה, אני רואה פה הרבה הזדמנויות".
אחת הפעילויות המרכזיות שאתם רוצים לעשות כאן היא פיתוח מערכת השקל הדיגיטלי. על מה מדובר?
"בלוקצ'יין הוא מעין ספר חשבונות דיגיטלי משותף, שבו כל מי שמשתמש ברשת יכול לבדוק את כל העסקאות ולוודא שהן אמיתיות, מבלי שיהיה גוף מרכזי אחד ששולט על הכל. כל העסקאות מקודדות בצורה מאובטחת, כדי למנוע זיופים. השקל הדיגיטלי לוקח את עקרונות הבלוקצ’יין ומיישם אותם במבנה רשמי: לכן הכסף עצמו הוא התחייבות של בנק ישראל ולא נכס של מנפיק פרטי, וסופיות העסקה מתקבלת בתוך שניות, כלומר הכסף עבר ולא ניתן לבטל את התשלום או להחזיר אותו בצורה חד־צדדית. כמו לשלם במזומן - ברגע שמסרת את הכסף, העסקה הושלמה. זה מפחית זיופים, החזרים ועיכובים. המודל משלב את חדשנות הבלוקצ’יין עם אחריות ציבורית ורגולציה, לא ביזור מוחלט כמו בקריפטו אלא שילוב של חדשנות עם סדר ויציבות. זה דומה למזומן אך דיגיטלי ומבוקר. בניגוד למטבעות קריפטוגרפיים פרטיים כמו ביטקוין, השקל הדיגיטלי הוא חלק מהמערכת המוניטרית הרשמית ונהנה מיציבות ופיקוח".
מה היתרונות והערך המוסף של השקל הדיגיטלי לחיי היום־יום של התושב הישראלי?
״התשלומים יהיו מהירים יותר, פרטיים יותר וזולים יותר. תשלומים פשוטים בבית קפה או בין אנשים יבוצעו תוך שניות, וכאמור יהיו סופיים, כמו במזומן. יהיה גם תקן QR אחיד לכל האפליקציות שיאפשר חוויית תשלום פשוטה ונגישה ללא צורך לבחור בין שירותים. זה מפשט את התהליך לצרכן, שמסוגל לסרוק את הקוד עם כל אפליקציה ולבצע תשלום מיידי, בלי צורך להבין או להתאים את האפליקציה או המערכת. גם עמלות גבוהות במערכות המסורתיות יוחלפו במערכת יעילה וחסכונית יותר. בנוסף, תשלומים חוצי גבולות יהיו מהירים וזולים יותר, מה שיחסוך זמן וכסף לציבור הרחב. בניגוד לעסקה בכרטיס אשראי, בה הצרכן בעצם שולח ‘בקשת תשלום’ שעוברת שרשרת שלמה של גורמים והכסף עצמו לא זז אלא מתחשבנים עליו בהמשך, בתשלום בשקל דיגיטלי הכסף עצמו עובר בתוך שניות ישירות מחשבון לחשבון".
"התשתית של מטבע דיגיטלי מורידה חיכוך ומקטינה עלויות ואי־ודאות. לציבור זה אומר תשלום קל ומהיר, עמלות נמוכות יותר, והעברות מיידיות אפילו מחו"ל".
וזה לא יפגע בפרטיות של המשתמשים?
"החשש לפרטיות הוא לגיטימי, ולכן במערכת השקל הדיגיטלי מתוכננת הפרדה ברורה בין נתוני העסקאות לבין מידע אישי של המשתמשים. הבנק המרכזי מנהל את המטבע ומאמת את העסקאות, אך לא נחשף לפרטים מזהים של אנשים פרטניים בלי צו בית משפט או הליך משפטי מוסדר. הנתונים האישיים נשמרים אצל הבנקים המסחריים או ספקי שירותי התשלום, ומופרדים מהמידע העסקתי. כך נשמר איזון בין שקיפות, פיקוח ויעילות לבין שמירת פרטיות המשתמשים ומניעת שימוש פוליטי או לרעה בנתונים. זוהי גישה שכבר מוכחת במערכות דומות".
הרצון לפתח מטבע דיגיטלי ייחודי לישראל?
"לא, בנקים מרכזיים בכל העולם בוחנים פיתוח של מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי. באופן אישי, נפגשתי עם יותר מ־80 צוותים של בנקים מרכזיים".
אתם פיתחתם את המערכת שבה משתמש הבנק המרכזי של קמבודיה. מה הניסיון שם מלמד אתכם?
“התחלנו ב־2017 בניסוי קטן וסגור כדי לראות שזה עובד. ב־2019 הרחבנו לניסוי גדול יותר עם יותר משתמשים, וב־2020 המערכת הושקה רשמית בכל המדינה. זה לוקח זמן כי צריך לחבר קופות, אפליקציות וסוחרים, וללמד את הציבור להשתמש - אבל כשהמערכת מגיעה למסה קריטית, כולם מצטרפים כי ‘כולם כבר שם’. יש תקן QR אחד לכל המדינה. לא משנה באיזו אפליקציה אתה משתמש - של בנק, של ספק תשלומים או אחרת - סורקים ומשלמים. זה פשוט עובד".
איך זה נראה היום במספרים?
“ב־2024 המערכת עיבדה פי 3.3 מהתמ״ג של קמבודיה - יותר מ־150 מיליארד דולר - וכ־600 מיליון עסקאות. במדינה של כ־17 מיליון תושבים, זה כמעט בכל מקום”.
האם הרעיון הוא שזה יחליף מזומן?
״לא, הייתי אומר שהמזומן יישאר חלק מהמערכת הכלכלית וימלא תפקיד חשוב מאוד לשמירת פרטיות ולשימושים במקרי חירום. השקל הדיגיטלי יהיה אמצעי תשלום נוסף שיחיה לצד המזומן וייתן לציבור עוד אפשרויות נוחות לשלם, בוודאי במרחב הדיגיטלי. מטבע דיגיטלי מרכזי לא בא לבטל את המערכת הקיימת, אלא לפשט ולחזק את ה’מסילות’ שמחברות אותה”.
ומה זה אומר לגבי מטבעות קריפטו פרטיים כמו ביטקוין? הם יוכלו לחיות לצד מטבע דיגיטלי מרכזי?
״כן. נראה במקביל שקל דיגיטלי רשמי ולצדו מטבעות יציבים בעיקר לשימושים חוצי־גבולות. כיום המערכת הבנקאית מורכבת מהרבה שכבות של בנקים ומוסדות פיננסיים שכל אחד מנפיק התחייבויות משלו. זה יוצר מצב שבו כל תקלה או חוסר נזילות יכולים לערער את המערכת כולה. בטווח הקצר המערכת הבנקאית תישאר, אבל לאורך זמן נשאף לפשט אותה ולהפחית שבריריות. לצד זאת, חשוב לומר שמטבעות פרטיים כמו ביטקוין אינם יציבים ואינם נתונים לפיקוח רשמי, ולכן הם לא מתאימים כאמצעי תשלום יומיומי אמין. הם משמשים בעיקר כנכסים פיננסיים ספקולטיביים ולא כאמצעי תשלום בר קיימא ויציב״.
"ביטקוין הוא רעיון. למעשה, במובן הטהור של המילה, זה מם (Meme). כשאנשים שומעים את המילה 'מם', הם חושבים אולי על בדיחות או על משהו באינטרנט, אבל הרעיון המקורי של מם הוא שזה מידע שנסע בחברה האנושית. לביטקוין יש ערך מוניטרי מסוים כי אנשים סוחרים על בסיס הרעיון הזה. אבל אם תנסה להעריך את הערך הפיננסי שלו בצורה מדויקת, זה לא ממש אפשרי.
״לכן, אני מאוד סקפטי לגבי ביטקוין כבעל ערך כלכלי, אם לומר זאת במתינות. ביטקוין נולד כרעיון מהפכני למזומן אלקטרוני בין עמיתים שמשמש באופן יומיומי, וברור שהוא כשל בתפקידו. הוא איטי, יקר לשימוש, ושימושו היומיומי מוגבל מאוד. לפני 16 שנה, כשביטקוין יצא, יכולת לטעון שהוא יעיל מכיוון שיש לו את היכולת להעביר פריט דיגיטלי נדיר מיידית לכל מקום בעולם. אבל כיום ביטקוין משמש יותר כנכס השקעה וספקולציה.
"השוויתי את ביטקוין לזהב - מטבע יקר ערך שאינו משמש לעסקאות שוטפות אלא כאמצעי לשימור ערך. אז ביטקוין הוא דבר דומה. אפשר אפילו לטעון שבני אדם הם פשוט לא רציונליים. וזה הסיבה לכך שביטקוין ימשיך להחזיק בערך, כי בני האדם בעצם משוגעים. עם זאת, אם אתה חושב שבני אדם לא מטורפים לגמרי, אז אפשר לטעון שבעתיד ביטקוין יוחלף במשהו שיכול באמת לספק תועלת.
"בנוסף, ביטקוין פגיע מבחינה אבטחתית ויש לו חסרונות טכנולוגיים משמעותיים כמו הוכחת עבודה – סוג של בדיקת אבטחה שדורשת ממחשבים לעשות חישובים מסובכים כדי לוודא שכל העסקאות נכונות ואין זיוף, אבל היא צורכת הרבה חשמל וכוח מחשוב".
חוץ ממטבע דיגיטלי של בנק ישראל, אתם רוצים לקבל מרשות שוק ההון רישיון למטבע יציב. מה זה?
״מטבעות יציבים (Stablecoins) הם מטבעות דיגיטליים הצמודים למטבע מרכזי, ביחס של 1 ל־1 שנועד לספק יציבות בערך ולמנוע תנודות חריפות, אך מונפק על ידי גוף פרטי ולא על ידי הבנק המרכזי. הם מתאימים להעברות חוצות גבולות מהירות, למסחר אינטרנטי ולעידוד חדשנות פיננסית. יחד עם השקל הדיגיטלי הם יוצרים מערכת תשלומים דינמית ושימושית, התומכת בצרכים שונים ומשתלבת במערכת הפיננסית העתידית״.
רואים היום הרבה פרויקטים בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים, וטכנולוגיות רבות שמנסות לקדם את התחום. אתה בעצמך עבדת על פרויקטים כאלה. איך אתה מסביר את הערך האמיתי של מטבעות אלו והשפעתם על החברה? ואם כן, למה בכל זאת אתה מתמקד בבנקים מרכזיים ולא רק במטבעות מבוזרים?
"ראיתי הרבה דברים טובים ורעים, וגם עבדתי כמפתח על כמה פרויקטים בקריפטו. אי אפשר שהטכנולוגיה והמטבעות הקריפטוגרפיים יהוו יקום נפרד, מנותק מערך אמיתי ונראות תכליתית לחברה. ערך אמיתי זה בעצם תפוקה - יצירת סחורות, שירותים, ידע, מחקר, והבנה חדשה של העולם שסביבנו. אלה דברים שיש להם משמעות והשפעה חברתית אמיתית, והם ההבטחה האמיתית של המטבעות הקריפטוגרפיים והטכנולוגיה החדשה. זו גם הסיבה שאני עובד בתחום. עם זאת, אפשר לשאול מדוע אני מתמקד בבנקים מרכזיים אם אני רואה קריפטו כאופציה חלופית? התשובה היא שיש למטבעות המרכזיים ולמטבעות הפרטיים שימושים שונים, ולשניהם מקום במערכת הפיננסית העתידית".
איך תיראה מערכת התשלומים והמטבעות הדיגיטליים בעוד 20 שנה? עוד יהיו בנקים מרכזיים?
״אני מאמין שכל מדינה תפתח ותוציא מטבע דיגיטלי משלה, שישפר את יעילות התשלומים, יצמצם עלויות וייתן לכולם גישה מהירה, בטוחה ונוחה. אולי יהיו גם מטבעות דיגיטליים אזוריים, שיקלו על מסחר. טכנולוגיות חדשות, כולל בינה מלאכותית, ישולבו לזיהוי הונאות ואופטימיזציה של המערכת. המטבע הדיגיטלי יאפשר תחרות בריאה בין ספקי שירותי תשלום, תוך שמירה על פרטיות וביטחון ועל יציבות בשוק הפיננסי״.
השקל הדיגיטלי
מטבע דיגיטלי שבנק ישראל בוחן את פיתוחו כאמצעי תשלום רשמי, שיהיה מונפק ומפוקח ישירות על ידי הבנק המרכזי. מדובר בגרסה ממוחשבת של השקל, שתאפשר העברות כספים ותשלומים בצורה מהירה, זולה ובטוחה, בדומה למזומן (ולא במקומו) אך באמצעים דיגיטליים. השקל הדיגיטלי לא יהיה מטבע קריפטוגרפי פרטי, אלא חלק מהמערכת המוניטרית הרשמית של המדינה
