אחרי פגיעת הטיל בת"א, איגוד המהנדסים תוקף את מדיניות השימור של העירייה
נפילת הטיל שלשום בלב תל אביב גרמה לפגיעה קשה בשני מבנים לשימור. בעקבות כך טוען האיגוד כי העירייה סובלת מבעיה של סדרי עדיפויות: "כן נמצא כסף לשימור חזיתות, ריצופים וחלונות, אבל אין השקעה בחוסן שמציל חיים". העירייה דוחה את הטענות: "מבנים לשימור שעברו שיפוץ וחיזוק הנדסי הציגו רמת עמידות גבוהה מאוד"
איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות תוקף את מדיניות השימור של עיריית תל אביב, זאת בעקבות אירוע נפילת הטיל שלשום בלב העיר, שגרם לפגיעה קשה בשני מבנים לשימור ופגיעה קלה יותר ב-40 בניינים נוספים סביבם. בהודעה לעיתונות שהפיץ האיגוד, טוען ישראל דוד, מהנדס קונסטרוקציה המשמש כראש תא קונסטרוקציה באיגוד, כי "תל אביב הפכה למוקד פגיעות לא רק בגלל שנחשבת ע"י האיראנים ל'בירת ישראל', אלא גם בשל ריכוז עצום של בניינים ישנים, בני 60 עד 80 שנה, שנבנו בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי. כן נמצא כסף לשימור חזיתות, ריצופים וחלונות, אבל אין השקעה בחוסן שמציל חיים. זו לא בעיה הנדסית, זו בעיה של סדרי עדיפויות".
לפי עיריית ת"א, כיום יש בעיר כ-2,000 מבנים לשימור; כ-1,000 מתוכם כלולים בתוכנית השימור של העירייה שאושרה ב-2008. יש עוד כמה ערים בישראל שבהן יש הגנה סטטוטורית (מחייבת) למבנים לשימור, אך מדובר בכמות הרבה יותר קטנה: הרצליה (68 מבנים), רמת גן (87 מבנים), וגבעתיים (110 מבנים ואתרים). בערים גדולות כמו חיפה וירושלים, לעומת זאת, אין כלל מדיניות שימור מחייבת מסוג זה.
בשיחה עם כלכליסט הסביר יגאל גוברין, יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות, שההחלטה על שימור מבנים היא תרבותית, אך בעיניו צריך לעשות סדר עדיפויות: "אתה מגיע למצבים שמתנגשים עם החיים האמיתיים. בהרבה מאוד רחובות בלב ת"א יש בניינים ישנים שמוגדרים לשימור, על מגרשים קטנים, והמצב תקוע".
גוברין לא טוען נגד השימור עצמו, אלא על האופן שבו הוא מיושם. פגיעות הטילים שלשום וגם במלחמת 12 הימים מוכיחות לדבריו שהבעיה היא שמחלקת השימור של עיריית ת"א מתעלמת מסוגיית החוסן הקונסטרוקטיבי. הפתרון של גוברין הוא הרס מוחלט של המבנה, חוץ מהחזית הפונה לרחוב, ובניית בניין חדש לגמרי - כמו שעשו בשנות ה-90 במקרה של בית קצמן (בנק הספנות) ברחוב אחד העם, וכמו בבית פליציה בלומנטל בכיכר ביאליק.
פרופ' ניצה סמוק, שהקימה בשנות ה-90 את מחלקת השימור במנהל ההנדסה של עיריית ת"א, מתנערת מהדוגמאות שציין גוברין ותוקפת את דברי נציגי איגוד המהנדסים: "איזה שטויות. שתי הדוגמאות האלה זה הריסה ובנייה מחדש. הוא כנראה מייצג יזמים עם אינטרס להרוס. דוגמה טובה זה הבניין לשימור הצמוד מצפון למבנה שנהרס, שחוץ מפגיעה בחלונות לא נפגע ולא נהרס מכיוון שעבר שימור וחיזוק לפני כמה שנים. שלא ישבח אותי על בית הספנות ופליציה כי לא הייתי חלק מההחלטות המופרכות האלה. זה לא שימור, זה בכאילו. ואם זו הייתה דרך הפעולה שלנו - לא היינו מוכרזים על ידי אונסקו. מגדלי דה וינצ'י שנהרסו ללא תקנה ביוני - זו דוגמה לבנייה חדשה שעמדה בהתקפת טילים? וכמה יעלה לשקם אותם וכמה זמן זה ייקח?".
מעיריית ת"א נמסר: "בניגוד לנטען, מדיניות השימור בעיריית תל אביב–יפו רואה בחיזוק ובמיגון מבנים ערך ראשון במעלה - לרבות מבנים לשימור. תקני החיזוק מפני רעידות אדמה ודרישות המיגון חלים גם על מבנים לשימור, כפי שהם חלים על כל מבנה אחר בעיר. במבנים לשימור ניתן, בהתאם לתכנון פרטני ולאישור גורמי התכנון, להקים מקלטים תת־קרקעיים, לחזק חדרים בדירות כך שיעמדו בתקני ממ"ד ומרחבים מוגנים וברוב המקרים אף להוסיף מגדלי ממ"דים חדשים. בנוסף, קיימת מסגרת רגולטורית ייחודית המאפשרת לרשויות התכנון להפעיל גמישות תכנונית מסוימת לצורך יישום תקני בנייה ומיגון גם במבנים לשימור, ובכך לאזן בין דרישות הבטיחות לבין ערכי השימור.
"האירועים המצערים של פגיעות במבנים הוכיחו כי מבנים לשימור שעברו שיפוץ וחיזוק הנדסי הציגו רמת עמידות גבוהה מאוד. המרקם ההיסטורי הוא חלק מחוסנה הקהילתי והחברתי של העיר, והמדיניות העירונית מבקשת לשמור עליו, תוך הבטחת בטיחותם של התושבים והמבנים כאחד".
