מצב מיוחד בעורף: מי מוגדר "משק חיוני" ומה המשמעות לעובדים?
בעקבות המתקפה על איראן והחלת חוק שירות עבודה בשעת חירום, מרבית המשק מושבת ורק ענפים שהוגדרו חיוניים ממשיכים לפעול – מאנרגיה, מים ובריאות ועד מזון, תחבורה, פיננסים והייטק. עובדים שיוגדרו בצו מחויבים להתייצב, והיעדרות עלולה להיחשב עבירה פלילית. כלכליסט עושה סדר
בעקבות המתקפה המשולבת של ארה"ב וישראל על איראן במסגרת מבצע "שאגת הארי" וירי הטילים של איראן על ישראל, הוכרז מצב מיוחד בעורף, שמשמעותו היא כי אין לקיים התקהלויות, פעילויות חינוכיות ופעילויות במקומות העבודה, למעט משק חיוני בלבד. לפי מסמך הנחיות של פיקוד העורף, תחת ההגדרה "משק חיוני" נכללים מפעלים חיוניים לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, שירותים, מוצרים ופעולות החיוניים לקיום האוכלוסייה וגופים שהוגדרו על ידי משרדי הממשלה כחיוניים. כלומר: רוב המשק האזרחי מושבת, ורק שירותים חיוניים פועלים תחת מגבלות מחמירות.
שאלות ותשובות
מי מחויב להגיע לעבודה למרות המצב, והאם נקבל שכר בזמן ההיעדרות?
הנחיות מצב מיוחד בעורף הביאו לסגירת מרבית מקומות העבודה, אך החוק מעניק הגנות מפני פיטורים. עם זאת, סוגיית תשלום השכר לעובדים שנעדרו טרם הוסדרה. מה מגיע לכם אם נמנע מכם להגיע לעבודה, מתי אסור למעסיק לפטר אתכם, והאם אתם זכאים לשכר? שאלות תשובות
לכתבה המלאה
יריב לוין, המכהן כיום גם כשר העבודה, חתם הבוקר על צו להחלת פרק ד' לחוק שירות עבודה בשעת חירום בכל שטח המדינה, שמשמעותו: עובדים במפעלים למתן שירותים קיומיים יכולים להמשיך ולעבוד בשטח שהוכרז במצב מיוחד בעורף", בהתאם להנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף. מדובר במפעלים המספקים מוצרים או שירותים קיומיים כדוגמת תשתיות מים, חשמל, דלק, גז, רפואת חירום (בתי חולים, בתי חולים גריאטריים, מכוני דיאליזה, מוסדות סיעודיים ושירותים תומכים), רפואה בקהילה (קופות חולים ושירותים תומכים), אספקת מזון, מוסדות רווחה ושירותים תומכים, שירותי תחבורה, נמלים, רשויות מקומיות, משרדי ממשלה ומפעלים התומכים את הצבא וכדומה.
לפי הודעת משרד העבודה, "המשמעות של הצו היא כי במידת הצורך ניתן יהיה לגייס את העובדים לקיום המשק החיוני בשעת חירום. במידה ותעלה בעיה של התייצבות עובדים, ניתנת אפשרות למשרד הממשלתי האחראי לפנות לרשות כוח אדם בשעת חירום לשקול את הצורך להוצאת צו לגיוס עובדים". מסמך של רשות החירום הלאומית מגדיר אילו ענפים ותתי ענפים נחשבים חלק מהמשק החיוני בעת חירום, כולל כל שרשרת האספקה התומכת בהם. הנה עיקרי הענפים האלה, על פי המסמך (לצפייה במסמך המלא):
אנרגיה ודלק: חשמל (ייצור, חלוקה, תחזוקה), אנרגיה מתחדשת ועמדות טעינה לרכב חשמלי, גז טבעי, פחם, נפט ומוצריו, תחנות דלק ותדלוק בנמלים ובשדות תעופה, גפ"מ (גז לבישול ותעשייה).
מים, ביוב וניקוז: אספקת מים, תשתיות ביוב וניקוז, תחזוקה, תכנון ופיתוח תשתיות מים
תקשורת: טלפוניה נייחת וניידת, אינטרנט, העברת נתונים ואחסון, תקשורת לוויינית וכבלים תת־ימיים, ערוצי חדשות ורדיו, מרכזי מידע ושרתים.
בריאות: בתי חולים (כולל פסיכיאטריים, גריאטריים ושיקומיים), קופות חולים ומרפאות, דיאליזה, מעבדות, דימות רפואי, מד"א ואמבולנסים פרטיים, תרופות, ציוד רפואי, ייצור וייבוא, טיפת חלב, יחידות התפתחות הילד, קנביס רפואי.
מזון וחקלאות: ייצור, עיבוד, אריזה והובלת מזון (לא כולל מסעדות), סופרמרקטים ומכולות, משקים חקלאיים (חי וצומח), משחטות, מחלבות, מכוני מיון ביצים, שירותים וטרינריים, ייצור תשומות לחקלאות (דשנים, מזון לבעלי חיים).
רווחה ושירותים חברתיים: בתי אבות ודיור מוגן, מסגרות חוץ־ביתיות, מרכזי יום לאוכלוסיות עם מוגבלות, שירותים לנפגעי אלימות, הוסטלים ומסגרות לנוער בסיכון, מערך סיעוד בקהילה (ביטוח לאומי)
תחבורה ולוגיסטיקה: תחבורה ציבורית (אוטובוסים, רכבות, מוניות), תעופה ושדות תעופה, נמלים וספנות, הובלת מטענים ואחסנה, מוסכים, גרירה וחילוץ, תשתיות כבישים ומסילות.
רשויות וממשל: תחומים שונים במשרדי ממשלה כמו בענף דיור ושיכון, הגנת הסביבה, מלונאות, שירותי דת וקבורה, רשות האוכלוסין וההגירה, שירותי דואר, רשויות מקומיות (פינוי אשפה, מוקדים עירוניים) וכו'.
פיננסים ושוק ההון: בנקים ותאגידי עזר, חברות תשלומים ומערכות סליקה, חברות ביטוח וגופים מוסדיים, הבורסה לניירות ערך, רשות ניירות ערך, חברות אשראי ופינטק מורשה.
מסים ומכס: עמילי מכס ומשלחים בינלאומיים, ייעוץ מס לקבלת מענקים, קרן פיצויים ומס רכוש.
הייטק: ייצור מחשבים, אלקטרוניקה וציוד רפואי, שירותי ענן, תכנות וייעוץ מחשבים, מחקר ופיתוח, ביוטק, מדטק ופארמה, סייבר, דיפנס ועוד.
בנייה ותשתיות: אתרי בנייה (כולל כל שרשרת האספקה), חומרי גלם: מלט, פלדה, בטון וכו', קבלני שיפוצים רשומים, שירותי מדידה ופיקוח בנייה.
תעשייה וחרושת: מפעלים יצרניים (מתכת, כימיה, פלסטיק, זכוכית וכו’), שרשרת ייצור, לוגיסטיקה והפצה, תחזוקת מבנים (חשמל, מעליות, אינסטלציה).
במקביל משרד העבודה פרסם היום מסמך שאלות ותשובות מפורט לעובדים ולמעסיקים, בו נכתב בין השאר כי "על העובד לברר מול מעסיקו אם הוא נמנה על רשימת העובדים שבצו הקריאה. מקום עבודה שאושר כמפעל למתן שירותים קיומיים או כמפעל חיוני מחזיק באישור רלוונטי ממשרד העבודה ובאחריות המפעל לעדכן את כלל העובדים על כך שהמפעל מוגדר ככזה וכי יש לו אישור בתוקף".
בנוסף, מבהיר המסמך כי "מי שהוצא לה/ו צו קריאה לשירות עבודה חייב/ת להתייצב לעבודה בין אם פיזית או עבודה מרחוק לפי בחירת המעסיק. אי הגעה לעבודה במפעל חיוני מהווה לכאורה עבירה פלילית".
עם זאת, חובת התייצבות לשירות העבודה לא תחול על: שוטר, חייל – כולל המשרת שירות מילואים לפי צו על פי סעיף 8 לחוק שירות המילואים, אישה בהיריון או שטרם חלפה שנה מיום הלידה, אם טרם מלאו לעובד 16 שנים או שהוא הגיע לגיל הפרישה.
בנוסף, לפי המסמך, "המעסיק רשאי, לפי שיקול דעתו ובתום לב לאשר, בין אם מיזמתו או על פי בקשת העובד, ביצוע עבודה מרחוק. במצב שאין באפשרות העובד לבצע את העבודה מרחוק נוכח נסיבות מסוימות יש ליידע את המעסיק על כך ולסכם מולו מסגרת העבודה".
