תקציב 2026 כבר לא רלבנטי, זינוק בפרמיית הסיכון של ישראל
פרמיית הסיכון של ישראל זינקה לקראת המתקפה, ובאוצר כבר נערכים לפריצת התקציב, שאושר בממשלה וטרם אושר בכנסת; תוצאה טובה של המבצע עשויה להפחית את פרמיית הסיכון; הערכה: העלות הצבאית של מלחמת "שאגת הארי" תהיה דומה למבצע "עם כלביא" - כ־20 מיליארד שקל
פתיחת מלחמת איראן השנייה מציפה מיד את סוגיית עלות המלחמה, כשכעת כבר ברורה מידת מעורבותה של ישראל בלחימה, שהיתה בסימן שאלה עד אתמול. לסבב הראשון - מבצע "עם כלביא" - ביוני אשתקד כבר נקבע תג מחיר: כ־20 מיליארד שקל עלויות צבאיות ישירות במשך 12 ימי מלחמה, כאשר כמחצית מהסכום יועדה לחימושים הגנתיים והתקפיים. המספר הזה קריטי, שכן הוא משמש כנקודת ייחוס.
אחת ההשלכות המרחיקות לכת של הסבב הנוכחי הוא סביב הצעת תקציב 2026 – שהפכה ללא רלבנטית. הרי, הסבב הזה לא תוקצב והתוספת לתקציב הביטחון תהיה תלויה מאוד באורך המערכה וגם בחלק הפעיל של צה"ל במתקפה המשותפת עם הצבא האמריקאי. כלומר, תוספת לביטחון של מיליארדים תגדיל את בהכרח את תקרת הגירעון שנקבע על 3.9% תוצר. נזכיר כי לפי הלמ"ס, הגירעון הממשלתי חצה את רף ה־5% תוצר בשלוש השנים האחרונות (2025-2023) כאשר השיא נרשם ב־2024 (8.2% תמ"ג).
הממשלה מסוגלת להקטין את הגדלת הגירעון אם היא תחליט על העלאת מסים או קיצוצים בהוצאה דבר שנראה קשה ועד בלתי אפשרי בשנת בחירות. עם זאת, באוצר כן מתכוונים להציע קיצוצים בהוצאות מיותרות כדי למזער את הפגיעה במישור הפיסקאלי שכבר ספג ביקורות רבות בתקופה האחרונה גם בארץ וגם בחו"ל. ובכל זאת באוצר שוקלים להקצות את המימון ל"שאגת הארי" במסגרת קופסה. כלומר, הסכום יחושב במסגרת ההוצאה וגם במסגרת הגירעון אבל התוספת לא תיכנס לבסיס התקציב, כלומר, זו תוספת חד־פעמית
מעבר לתקציב, גם פרמיית הסיכון של ישראל כפי שהיא משתקפת ב־CDS של ממשלת ישראל ל־5 שנים - זינקה בכ־13% מאז ה־19-18 בפברואר, לרמה של כמעט 80 נקודות. מדובר בעלייה חדה ומהירה בפרק זמן של קצת יותר משבוע. זו הרמה הגבוהה ביותר שנרשמה מאז תחילת יולי 2025, מייד אחרי מלחמת ישראל-איראן הראשונה. ה־CDS הן תעודות ביטוח על חדלות פירעון של ממשלת ישראל המשמשות על ידי הכלכלנים כמדד לפרמיית הסיכון של מדינה כלשהי. גם שער החליפין משקף עלייה בפרמיית הסיכון: השקל נמצא בתהליך של ייסוף מתמשך מאז סוף נובמבר 2025. אז הוא ירד מרמה של כ־3.3 שקלים לשפל של 3.07 שקלים ב־12 בפברואר. מאז, מועד בו התחזקו הערכות לתקיפה אמריקאית הולכת וקרבה באיראן, הדולר שב להיחלש וחזר לרמה של 3.14-3.12 שקלים. אך כאמור, לא חזר לרמות של נובמבר. אפילו לא קרוב לזה. נזכיר כי ערב הסבב הראשון מול איראן עמד הדולר על 3.6 שקלים ב־15% גבוה יותר מהרמה היום.
הנעלם הגדול הוא אורך המערכה
ונחזור לעלות המשוערת של סבב הלחימה הנוכחי עם איראן. לצורך חישוב אומדן ראשוני, פנה כלכליסט בתחילת פברואר לשני יועצים כלכליים לרמטכ"ל: רו"ח ראם עמינח (2011–2014) וד"ר ששון חדד (2014–2017). בנוסף השתתף גורם בכיר נוסף במערכת הביטחון, שמכיר היטב את המספרים של "עם כלביא", אך ביקש להישאר בעילום שם. התרחיש הסביר יותר, לפי כלל המומחים, הוא סבב לחימה קצר יחסית – בדומה למערכה בת 12 הימים בסיבוב הקודם – שבו ישראל גם תוקפת. העלות הרשמית אז הוערכה בכ־20–22 מיליארד שקלים, אך חדד סבור כי בסופו של דבר הסכום יהיה מעט נמוך יותר – מתחת ל־20 מיליארד שקל. עמינח היה סבור דווקא שהעלות האמיתית הייתה גבוהה יותר. "ה־20 מיליארד שדיברו עליהם לא כללו הרבה מאוד דברים", הוא אומר, ומצביע על עלויות מחשוב, לוגיסטיקה ועוד – שלא נכללו.
הבכיר השלישי ששוחח עם כלכליסט מזכיר כי העלויות הן פונקציה של מכפלה של שלושה משתנים: זמן, חימושים ומילואים. דווקא המרכיב האחרון אינו צפוי להיות משמעותי. "כל עוד לא חורגים באופן משמעותי מ־40 אלף מילואימניקים ליום – אין בעיה. זה מה שתוקצב לשנת 2026". לגבי החימושים הוא סבור ש"מה שהיה הוא מה שיהיה", אך הנעלם הגדול נותר אורך המערכה.
בתרחיש כזה ההערכות נעות בין 15 ל־25 מיליארד שקלים, תלוי במשך הלחימה, בעוצמת הירי לעורף, וגם במהירות השגת שליטה אווירית. "שליטה אווירית מלאה הייתה הישג מטורף", מדגיש עמינח ורומז כי בלעדיה העלות עלולה להיות גבוהה יותר. התרחיש המדאיג ביותר הוא זה שבו המערכה אינה מסתיימת במהירות. אם ארה"ב תתקשה להשיג הכרעה, אם איראן תבחר למשוך זמן – העלויות מזנקות. "אם הייתי צריך להמר", העריך עמינח, "הייתי שם תג מחיר סביב 25 מיליארד שקלים ומעלה – רק בצד הצבאי כמובן".
עד כמה תישחק קרן הפיצויים
מעבר לעלויות הביטחוניות, כמעט בכל תרחיש יש רכיב משמעותי שקשה לתמחר: הנזק האזרחי. פגיעות בנפש, פצועים, דיור, תשתיות ואף פינוי אוכלוסייה (השכרת דיור חלופי), שיקום מבנים ופגיעה במוסדות מחקר – כל אלה אינם נכללים באומדנים הצבאיים. השאלה המרכזית בהקשר הזה נוגעת ליכולת לממן את הנזק האזרחי עם קרן הפיצויים המממנת נזקים לרכוש, פינוי תושבים, שיקום מבנים ופגיעות ישירות מהלחימה. לפי נתונים שהגיעו לידי כלכליסט, יתרת קרן הפיצויים עמדה ב־31 בדצמבר 2024 על כ־7.2 מיליארד שקל. במהלך 2025 נרשמה צבירה נטו חיובית של כ־3.4 מיליארד שקל, בעיקר הודות להכנסות ממס רכישה – כך שהיתרה התיאורטית בתחילת 2026 עומדת על כ־10.6 מיליארד שקל. עד כה לא פורסם נתון רשמי לגבי היקף ההוצאה מקרן הפיצויים בגין מבצע "עם כלביא", ולא ברור אם כלל ההתחייבויות כבר מומשו בפועל. לפי הערכת גורם כלכלי המעורה בפרטי הקרן, ההוצאה בגין המבצע נעה סביב 4 מיליארד שקל אם אכן כך, ובהנחה שיש כיום כ־11 מיליארד שקלים בקרן, מדובר במצב סביר למדי. הסכום מספק כרית לסבב לחימה נוסף – אך אינו בלתי מוגבל.
