נורבגיה בוחרת: דילמות שנעות בין עזה לארה"ב ועוברות בקרן העושר
הדי המלחמה הגיעו לאוסלו, כשדעת הקהל לחצה על קרן העושר הנורבגית להקטין השקעות בישראל. הקרן נענתה ללחץ הפוליטי ומאז יוני הפחיתה את החשיפה ב־400 מיליון דולר ויצאה מעשרות חברות בארץ. ממשל טראמפ לא רואה בעין יפה את הצעדים הכלכליים־פוליטיים, שפגעו גם בקטרפילר האמריקאית
נורבגיה הולכת לקלפי. ביום שני יתקיימו במדינה הסקנדינבית בחירות כלליות, כשהסקרים האחרונים מצביעים על קרב צמוד בין גוש המרכז־שמאל, בהובלת מפלגת הלייבור שבשלטון, לגוש המרכז־ימין, שנשלט על ידי מפלגת פרוגרס הפופוליסטית. אולם, על מערכת הבחירות מאפילה שחקנית נוספת המגיעה מחוץ לעולם הפוליטי – קרן העושר הנורבגית.
הקרן, הגדולה מסוגה בעולם, שמנהלת נכסים בשווי של כ־2 טריליון דולר, מצאה את עצמה בלב הדיון הציבורי והפוליטי והצליחה להסעיר את מערכת הבחירות, שעד החודש שעבר התנהלה יחסית על מי מנוחות. הסיבה לכך היא ההשקעות של הקרן בחברות ישראליות, שעוררו קריאות להתערבות ממשלתית. הדיווח המרכזי שהצית את המחאה היה באוגוסט בעיתון "Aftenposten", שלפיו הקרן מושקעת בחברת מנועי בית שמש, שמתקנת מטוסי קרב ישראליים המפציצים את עזה. בעקבות זאת, הורה שר האוצר ינס סטולטנברג לבצע בדיקה מקיפה של השקעות הקרן בישראל.
סטולטנברג, לשעבר ראש הממשלה ומזכ"ל נאט"ו, הצטרף לממשלה מוקדם יותר השנה, ונחשב כמי שעזר להחזיר מצביעים למפלגת הלייבור. הדרישה הזו שלו הובילה להחלטה לצמצם משמעותית את ההחזקות של קרן העושר בחברות ישראליות, בעקבות המלצות של ועדת אתיקה חיצונית. כך, שלמרות ההתעקשות שהקרן אינה כפופה לממשלה, וההצהרות שלה שהיא "משקיעה פיננסית לא פוליטית", קשה להתעלם מהעובדה שנראה שההחלטה נבעה בעיקר ממניעים פוליטיים. נורבגיה נחשבת לאחת המבקרות הגדולות של ישראל והמלחמה בעזה, והממשלה אף הכירה רשמית במדינה פלסטינית כבר במאי השנה שעבר. בעקבות ההחלטה, בין 30 ביוני ל־14 באוגוסט מכרה הקרן את ההחזקות שלה ב־23 חברות, והפחיתה 4 מיליארד קרונה (400 מיליון דולר) מההשקעות שלה בישראל.
באופוזיציה ניצלו את ההתנגדות הציבורית להשקעות בישראל ואת הביקורת כדי לתקוף את הממשלה, ודרשו מסטולטנברג להסביר לוועדת הפיקוח של הפרלמנט את תהליך בחירת ההשקעות. אולם לדברי יו"ר הוועדה, התגובה היתה עמומה ולא מספקת. פרשנים פוליטיים טוענים שעניין ההשקעות הפך לסיפור רק בגלל הבחירות, ובכל תקופה אחרת היה עובר בלי לעורר הדים. "זו סערה בכוס תה, שבכל זמן אחר היתה נדחית על ידי שר האוצר", אמרה קרין תורברן מבית הספר הנורבגי לכלכלה. לדבריה, המפלגות השונות פשוט ניצלו זאת "כדי לקדם את האינטרסים שלהם ולהגן על עצמן".
הבעיה היא שמכירת ההשקעות מעוררת סערה גם מחוץ לנורבגיה, ומסבכת את הממשלה עם כוח חזק יותר מציבור הבוחרים המקומי – הממשל האמריקאי. ב־25 באוגוסט פרסמה הקרן הצהרה שלפיה בעקבות בדיקת ועדת האתיקה היא מוכרת את ההחזקות שלה בעוד שש חברות, שאינן בהכרח ישראליות אך מוגדרות כפעילות בהתנחלויות בגדה המערבית. אחת החברות הללו היא יצרנית ציוד הבנייה האמריקאית קטרפילר. לפי הקרן, היא מכרה את כל ההחזקה שלה בחברה לאחר שהבדיקה מצאה כי דחפורים שלה משמשים "להפרות נרחבות וחוזרות של החוקים הבינלאומיים", מכיוון שהם הורסים נכסים בבעלות פלסטינים.
ההחלטה עוררה תגובה נזעמת מצד ממשל טראמפ, ועלולה לפגוע בתדמית של מפלגת הלייבור. "אנחנו מוטרדים מההחלטה של קרן העושר הנורבגית, שנראה שהיא מבוססת על האשמות חסרות בסיס נגד קטרפילר והממשלה הישראלית", נמסר בהודעה שפרסם משרד החוץ האמריקאי. "אנחנו דנים ישירות מול הממשלה הנורבגית בנושא". בנורבגיה חוששים כי טראמפ עלול לתרגם את הכעס להעלאת מכסים, שעומדים כעת על שיעור נמוך יחסית – 15%.
הסנטור האמריקאי לינדסי גרהאם, הנחשב מקורב לנשיא טראמפ, היה הראשון לאיים במכסים על נורבגיה, ואף הציע להפסיק הנפקות של ויזות לבכירים בקרן. "למי שמנהל את קרן העושר הנורבגית: אם אתם לא יכולים לעשות עסקים עם קטרפילר כי ישראל משתמשת במוצרים שלהם, אז אולי הגיע הזמן שתגלו שלעשות עסקים עם ארה"ב או לבקר בה זו פריבילגיה, לא זכות", הכריז בשבוע שעבר.
2 צפייה בגלריה
מימין: ראשת המפלגה השמרנית ארנה סולברג וראש ממשלת נורבגיה יונאס גאאר סטרה מהלייבור. זהות הממשלה הבאה תלויה במפלגות הקטנות
(צילום: Lise Aserud/NTB/via REUTERS )
לעומת המתיחות מול ארצות הברית, נורבגיה חיזקה בשנים האחרונות את מעמדה באירופה. היא החליפה את רוסיה כספקית הגז הגדולה באירופה, בעקבות הסנקציות שהוטלו לאחר הפלישה לאוקראינה ב־2022. התפקיד של נורבגיה צפוי עוד להתרחב בשל החלטת האיחוד האירופי להפסיק את רכישות הגז הרוסי עד 2027.
קרן העושר, שהפכה בעל כורחה לשחקנית במערכת הבחירות, הוקמה ב־1990 לאחר גילוי מאגרי הנפט והגז בים הצפוני. תפקידה של הקרן הריבונית הוא להשקיע את ההכנסות על מנת שישמשו גם את הדורות הבאים ולהגן על הכלכלה מהתלות במחירי הנפט. הקרן מנוהלת על ידי בנק נורבגיה ונחשבת לגדולה מסוגה בעולם, כשהיא מחזיקה בממוצע 1.5% מכל חברה נסחרת בעולם. לפי אתר הקרן, היא בעלת החזקות קטנות בכ־8,500 חברות במדינות רבות בעולם, בהן אפל, טסלה, TSMC, טנסנט ואנבידיה.
המלחמה בעזה ושאר עניינים עולמיים תופסים מקום מרכזי בבחירות. לפי הסקרים, שיעור גדל והולך של מצביעים מתייחסים לנושאי מדיניות החוץ כחשובים ביותר, כך לדבריו של הלווארד ליירה, מנהל המחקר במכון הנורבגי ליחסים בינלאומיים.
מלבד העוינות כלפי ישראל, הנורבגים הופכים להיות סקפטיים יותר גם כלפי האמריקאים. כך, 78% מהמשתתפים בסקר הצהירו כי הם מעוניינים שנאט"ו תהיה פחות תלויה בארצות הברית. בשלב זה נראה שהסנטימנט עוזר ללייבור בראשות ראש הממשלה יונס גאאר סטרה, שמוביל בסקרים עם תמיכה של 26% מהמצביעים. ליריבה העיקרית, מפלגת פרוגרס, יש 22% תמיכה, והשמרנים עם 15%. פירוש הדבר כי זהות הממשלה הבאה תלויה במידה רבה בשאלה אם מפלגות השמאל הקטנות יותר יוכלו לעבור את אחוז החסימה. הממשלה הנוכחית הוקמה ב־2021 לאחר שמונה שנים של ממשלות בהובלת השמרנים.
מלבד המתיחות הגיאופוליטית גם נושאים כלכליים, כמו אי־שוויון ויוקר המחיה, עולים במערכת הבחירות, לאחר שב־12 החודשים האחרונים טיפסה האינפלציה לשיעור שנתי של 5.9%. בנושא המסים מפלגת הלייבור תומכת בהשארת שיעורי המס ללא שינוי, זאת בעוד השמרנים הבטיחו הורדות.
