ניתוח
משבר הרכב החשמלי: מדוע צנחו המסירות ב-29% בשליש הראשון של 2025?
הצניחה במכירות של רכבים חשמליים וירידה בחלקם מסך הרכבים החדשים מסמנת נסיגה מיעדי המדינה בשוק האנרגיה; חוסר ודאות לגבי הטבות מס, חדשנות מהירה וחשש ממיסוי עתידי מרתיעים את הצרכנים
בשבוע שעבר פרסם איגוד יבואני הרכב הישראלי את נתוני המסירות של רכבים חדשים בישראל. ואחד הנתונים הבולטים נוגע למסירות של רכבים חשמליים: לפי נתוני איגוד יבואני הרכב, בשליש הראשון של 2025 נמסרו בישראל 19,129 רכבים חשמליים המהווים 16.4% מן השוק. לשם השוואה, בתקופה המקבילה אשתקד נמסרו בישראל 26,985 רכבים חשמליים שהיוו 25.3% מהשוק. מדובר בירידה משמעותית - הן במסירות (ירידה של 29%) והן בחלקם היחסי מכלל שוק הרכב החדש (ירידה של 8.9 נקודות אחוז, מ-25.3% ל-16.4%).
נקודה חשובה נוספת נוגעת למסירות עצמן: על פניו, כ-19 אלף מכוניות חשמליות שנמסרו הן נתון נאה. בפועל, חלק מהמכוניות האלה הן מכוניות שיבואני הרכב ביצעו עליהן רישום עצמי, כלומר המכונית "נמכרה" לעובדי היבואן או לסירוגין המכונית נמכרה לגופי סחר המתמחים במכירות "יד ראשונה אפס קילומטר".
למי שזוכר, בשנת 2021 הצהיר מנכ"ל משרד האנרגיה כי בשנת 2030, בעוד חמש שנים בלבד, הרוב המכריע של מכוניות שיימכרו בישראל יהיו חשמליות. בפועל, מדינת ישראל אינה קרובה ליעד הזה - ושנת 2025 היא שנה קריטית לנושא: בעולם יצרני הרכב מציגים יותר ויותר רכבים חשמליים, מדינות קובעות יעדים שאפתניים למעבר לחשמליות, הסינים משתלטים - ובישראל יש ירידה.
מדוע יש ירידה? ובכן, לשוק הרכב החשמלי יש חוקים משלו: התנהגות הצרכנים שונה, הרכבים דורשים תשתיות, קצב החדשנות של יצרני הרכב הוא הרבה יותר גדול, טכנולוגיות חדשות נכנסות – ועוד ועוד.
דווקא מכיוון ששנת 2024 הייתה שנת החדירה של הרכב החשמלי, מעניין לראות כיצד דווקא הסיבות שעוצרות את הביסוס של הרכב החשמלי ב-2025 הן כאלה שאם לא יטופלו, הן ימשיכו להשפיע על השוק גם בעתיד:
שווי שימוש - כיום כבר יש בישראל חברות שמציעות לעובדיהן מכוניות חשמליות. מדובר במהלך שהוא בסך הכול הגיוני. לא זו בלבד שהחברה חוסכת בהוצאות הדלק והתחזוקה, היא גם משדרת מסר סביבתי. אבל רכב חשמלי אינו חינמי: כיום כל עובד אשר מחזיק ברכב צמוד ממקום העבודה משלם מדי חודש שווי שימוש. מדובר בסכום בגובה 2.48% מערך הרכב כאשר הוא חדש, שמתווסף לשכר הברוטו של העובד. לצד שווי השימוש יש גם שווי מעסיק, כלומר הסכום שמתווסף לשכר הברוטו אשר מייצג את אובדן הערך של הרכב, התחזוקה וכו. כיום למי שבוחר ברכב חשמלי צמוד יש הטבה בשווי השימוש, בגובה כ-1,300 שקל, אבל ההטבה הזאת עומדת לפוג בסוף השנה. האם היא תחודש? בשלב זה, לא ברור. נושא חידוש הטבת שווי השימוש אינו חשוב כעת, בסופו של דבר סביר להניח שיגובש מתווה לשווי השימוש לרכב חשמלי צמוד. אבל כיום, עד שזה יקרה, בחברות הליסינג לא ממהרים להעניק לעובדים רכב חשמלי צמוד מכיוון שאחת הבעיות היא שאף אחד לא יודע כמה שווי שימוש ישלם עובד שיקח רכב חשמלי בשנה הבאה.
לחץ של "יד ראשונה אפס קילומטר" והנחות - מי שיעקוב בימים אלה אחר פרסומי יבואני הרכב לא יכול שלא לפספס שעל מכוניות חשמליות אפשר להשיג הנחות מרשימות. חלק מההנחות הן סקטוריאליות, כלומר הנחות למועדוני לקוחות, חלק מההנחות הן גלויות, כלומר כל מי שרוצה יכול לרכוש מכונית חשמלית בהנחה. חלק מההנחות הן בצורת הטבות, כלומר טיפולים ותחזוקה, התחייבות לטרייד אין עתידי ועוד. הבעיה היא שאי אפשר כיום למכור בישראל מוצר למי שלא רוצה או לא צריך אותו, ולהסתפק בהנחה: הלקוחות מבינים שמה שמוצע בהנחה הוא מה שלא בהכרח שומר על ערך. בנוסף, הלקוחות גם מבינים שהערך ה"אמיתי" של המוצר שהם קונים אינו בהכרח הערך שלו בפועל. ואף אחד לא אוהב לרכוש מוצר שניכר שבתכל'ס הוא שווה פחות.
חשש ממס נסועה: "מס הנסועה לא בוטל, הוא רק נח". למי שאינו מכיר, מס נסועה הוא מס שמדינת ישראל רוצה מדי כמה שנים להטיל על בעלי מכוניות חשמליות. במקרה של מכוניות בנזין או דיזל, מדינת ישראל מרוויחה מס על הדלק. ברכב חשמלי מדינת ישראל לא מרוויחה. מס הנסועה מופיע מדי כמה שנים בחוק ההסדרים ובכל פעם נדחה בתואנה אחרת: או שהטכנולוגיה עדיין לא בשלה, או שארגוני המעסיקים טוענים שמדובר במס ש"יחנוק" את הפריפריה. אבל אי אפשר להתעלם מן העובדה שמי שרוכש רכב חשמלי צריך להיות מודע לקיומו של מס הנסועה. ואף אחד לא אוהב לרכוש רכב שבעתיד יגרום למדינת ישראל "להיכנס לו לכיס". בל נשכח: גם אגרת הרישוי של הרכבים החשמליים היתה בעבר נמוכה ועמדה על מאות שקלים בודדים. השנה היא כבר עלתה לאלפי שקלים. בעלי המכוניות החשמליות קיבלו את רוע הגזירה בלית ברירה, אבל המסר הופנם: העובדה שמהלך ל"חליבת כספים" מבעלי המכוניות החשמליות בוטל או נדחה כמה פעמים לא מבטיחה שמתי שהוא כן יהיה מס חדש. בל נשכח: מדינת ישראל גם יצאה בעבר לכל מיני ניסיונות ופיילוטים לניטור של חשמל אוטומוטיבי, כלומר כמה חשמל לוקחות עמדות הטעינה הפרטיות. בהינתן העיתוי הנכון וקצב חדירה נאות של מכוניות חשמליות, מי יודע האם יוטל על הישראלים "מס טעינה"?
קצב החדשנות של המכוניות החשמליות: מי שיעקוב אחר החדשות אשר יוצאות כמעט מדי יום מסין לא יכול שלא לפספס: מה שנחשב בישראל "חדש" נחשב בסין "מיושן". הטכנולוגיות, במיוחד אלה של רכב חשמלי, הן לא פחות ממדהימות: טעינה סופר מהירה תוך עשר דקות, ביצועים מסחררים, טווח שכבר עובר 500 קילומטרים אמיתיים. אבל בישראל השיטה היא זו ש"שמה מקלות" בגלגלים של הרוכשים: בישראל מדי שנה מס הקנייה על רכב נכנס לתוקף בינואר. מכוניות חדשות נכנסות לישראל בדצמבר. סביר להניח שלפחות בחלק מן המקרים, המכוניות החשמליות שהלקוחות קונים כעת באולם התצוגה הן מכוניות שיוצרו אשתקד והלקוחות, לפחות בחלקם הגדול, יודעים היטב שבסין כבר הופיע דגם חדש ומרשים. כאשר היחס למכונית הוא יחס למוצר צריכה אלקטרוני ולא לכלי תחבורה, הלקוחות יעדיפו לחכות למה שחדש יותר.
הטכנולוגיות המתחרות בפתח: השבוע הציגה יבואנית MG דגם חדש. שמו הוא HS. לפי היבואנית, הלקוחות יכולים לבחור בין כמה סוגי הנעה: בנזין טורבו, היברידי וגם גרסת פלאג אין הייבריד. ה-HS אינו הדגם היחיד שמציע ללקוחות מגוון אפשרויות, מספר דגמים של יצרני רכב סינים שנמצאים בדרך לישראל יציעו ללקוחות כמה אפשרויות לבחירת מערכת הנעה. חלק מהדגמים שכבר הגיעו לישראל, למשל ג'אקו 7, כבר מציעים ללקוחות אפשרויות בין פלאג אין הייבריד ובין הנעה רגילה. לצד אלה יש טכנולוגיות נוספות שיגיעו לישראל במוקדם או במאוחר, למשל טכנולוגיות EREV, מערכות הנעה שמבוססות על מנוע בנזין קטן ויעיל אשר משמש כגנרטור להנעה של מנוע חשמלי. בישראל כבר יש רכבים כאלה, לדוגמה ניסאן אקס טרייל וקשקאי אבל הסינים, כרגיל, יפשטו את המערכות האלה וייעלו אותן, כפי שעשו בדור האחרון של רכבי הפלאג אין הייבריד שמסוגלים לנסוע בקלות מעל 70 או 80 קילומטרים בכוח חשמל. לאור הטכנולוגיות החדשות והאפשרויות ההולכות ומתרחבות בתחום הנעת הפלאג אין הייבריד, אפשר להבין למה יש האטה במכירה של רכב חשמלי.
