סגור
מגרש מכוניות של שלמה סיקסט שלמה SIXT
מגרש מכוניות (צילום: יריב כץ)
ניתוח

מה מסתתר מאחורי זיכיונות הרכב הקצרים? המהלך החריג של משרד התחבורה

במקום חידוש זיכיונות ליבוא רכב לשנתיים-שלוש כמקובל, קיבלו יבואנים של מותגים מרכזיים כמו מרצדס וצ'רי אישור לשלושה-ארבעה חודשים בלבד. הרקע: בחינה של הממונה על התחרות. בינואר צפויה גם עליית מס הרכישה על רכבים חשמליים וחלק מהיבואנים עלולים למצוא עצמם בבעיה

השבוע התרחש בענף הרכב הישראלי אירוע שיבואני רכב מסוימים, גם השחקנים הגדולים בענף, היו מעדיפים להצניע. על פניו מדובר באירוע טכני, אך בפועל מדובר ביותר מכך: משרד התחבורה מחויב לפרסם מדי רבעון את רשימת יבואני הרכב הפעילים בישראל, המותגים שיש בידיהם, ובמשך כמה זמן יהיה למותגים זיכיון בשוק הרכב הישראלי. רשימת הזיכיונות שמתפרסמת באופן תקופתי כוללת בדרך כלל פריטים פיקנטיים כמו איזה יבואן קיבל זיכיון חדש ולאיזה מותג. וגם הרשימה שהתפרסמה השבוע כללה כמה מותגים חדשים ומידע על מותגים שכבר אינם משווקים בישראל. אבל מעבר לכך, הפרט המעניין ביותר ברשימה שהתפרסמה השבוע אינו המותגים עצמם – אלא דווקא משך הזיכיון. כלומר, כמה זמן יבואן הרכב יוכל עוד לייבא את המותג.
הרשימה כוללת כמה "פצצות": מצבים בהם משרד התחבורה חידש ליבואני הרכב את הזיכיונות למשך שלושה-ארבעה חודשים בלבד. רשימת הזיכיונות שהחידוש שלהם תקף למשך תקופה זו כוללת למשל את המכוניות הסיניות של SERES, צ'רי רבת המכר, את המכוניות של AION הסינית שהשקתה בישראל מתוכננת לשבוע הבא - אפילו את מרצדס בנץ, מותג היוקרה הוותיק בישראל. רק כדי לסבר את האוזן: כאשר משרד התחבורה מחדש ליבואן רכב את הרישיון, הוא עושה את זה לשנתיים שלוש במינימום. למעשה, הרשימה שהופצה השבוע כוללת אפילו זיכיונות שמגיעים עד שנת 2030 בלי בעיה - אבל לא במותגים האלה (ובעוד כמה מותגים).
מדוע משרד התחבורה חידש ליבואני הרכב האלה את זיכיונות היבוא לתקופה כה קצרה? הסיבה נחשפה ככל הנראה לפני כמה שבועות בכלכליסט: בחודש שעבר הממונה על התחרות כבר הודיעה למשרד התחבורה שיש זיכיונות של רכבים שמיובאים לישראל שנמצאים תחת בחינה.
מבחינת הנוהל ה"יבש": כאשר יבואן רכב מחזיק בזיכיון ליבוא רכב - הזיכיון מתחדש מדי כמה שנים. לפי סעיף 43 של חוק התחרות משרד התחבורה חייב להתייעץ עם רשות התחרות כאשר הוא עוסק ביבוא של רכבים מסוג M1 (רכב נוסעים) שיש לו מעל 10% נתח שוק, או יבוא של רכב מסחרי מסוג N1 שיש לו מעל 25% נתח שוק. כלומר, במקרים שבהם ליבואן יש נתח שוק גדול, שיקול הדעת אינו רק של משרד התחבורה. יצוין כי משרד התחבורה לא חייב לקבל את דעתה של הממונה על התחרות, אבל הוא כן חייב להתייעץ. והעובדה שכעת לפתע יש גל של חידושי רישיונות לשלושה חודשים בלבד מצביעה כנראה על כך שחקירה של הנושא אכן מתנהלת במשרד התחבורה.
האם משרד התחבורה אכן יפעל לפי המלצת הממונה על התחרות אם וכאשר זו תפרסם? קשה לדעת. עובדתית, יש בישראל יבואני רכב שיש להם נתח שוק גדול מ-10% בשוק הרכב הפרטי, ואגב, יש גם כמה מותגי רכב שאמורים להגיע לישראל- לדוגמה אקסלנטריקס – חטיבת היוקרה של צ'רי שלמרות שפע של פרסומים – אינם מופיעים ברשימת המותגים. הספקולציות בשוק אגב הן שאקסלנטריקס תגיע או לידי כלמוביל או לידי קבוצת קרסו - שתי יבואניות שבמותגים מסוימים אכן "קיבלו ברקס" וחידשו יבוא לשלושה חודשים בלבד (מרצדס וסמארט במקרה של כלמוביל, צ'רי במקרה של קרסו).
כאן אגב יש עוד בעיה: שוק הרכב הישראלי נמצא לפני עוד עליית מס קנייה, על רכב חשמלי. זה יקרה בינואר הקרוב- כשמס הקנייה יעלה מ 45% כיום לסכום שעדיין אינו ידוע. כרגיל - יבואני הרכב יכניסו לישראל מכוניות בדצמבר וישחררו אותן ממכס, אם כי היקף היבוא לא יהיה כאשתקד.
כיום יש ברשימה של משרד התחבורה כמה יבואנים שיש להם רכב חשמלי מדגמים נפוצים - וזיכיונות שיפוגו באוקטובר-נובמבר. כלומר, ממש אחרי החגים. כיצד יבואן רכב שיודע שיתכן שיש לו זיכיון יבוא לעוד שלושה חודשים יוכל להזמין מכוניות? התשובה נמצאת כנראה בידי משרד התחבורה ותתברר בחודשים הקרובים.