ניתוח
כאוס רגולטורי: למדינה עדיין אין תוכנית מיסוי לרכב חשמלי
בינואר 2026 אמור להיכנס לתוקף מס הנסועה - 15 אגורות לכל קילומטר נסיעה ברכב חשמלי - ואולם למדינה אין תוכנית כיצד לגבות אותו. בינתיים היבואנים מתקשים לתכנן מלאים. ומה לגבי הטבת שווי השימוש?
מי שיבחן בימים אלה את מה שמתרחש בשוק הרכב הישראלי לא יוכל שלא לשים לב לעובדה משעשעת: השוק הישראלי מתפקד, על פניו, בהתאם לכללים רגולטוריים שזה עתה נולדו - והנה הם כבר עומדים להשתנות. במונחים של מדיניות של יבואן רכב שמנסה לתכנן מלאי, לייצר מהלכים שיווקיים או לפעמים פשוט למכור מכוניות מסוג מסוים, למשל "חשמלי" או "פלאג אין הייבריד", מדובר לפעמים במשימה קשה עד בלתי אפשרית, ועל כך יעידו מלאי הענק שיבואני הרכב תקועים איתם כעת, במיוחד של רכב חשמלי סיני.
מדוע הרגולציה של מדינת ישראל היא סוג של סערה לא צפויה? שלל סיבות: מדיניות המיסוי שלנו וגם המדיניות המקיפה (למשל זו שקובעת כמה אגרת רישוי ישלמו בעלי מכוניות חשמליות) מושפעות משלל גורמים שאינם בהכרח קשורים בשוק הרכב או באיכות הסביבה. מלחמות, לדוגמה, צריך לממן, מה שלא קורה במדינות אחרות. מעבר לכך, הרגולציה שלנו "גמישה", כלומר היא מזכירה תוכנית משכנתא שיש בה פה ושם תחנות יציאה, מועדים שבהם המדינה יכולה לומר שמדיניות המיסוי שלה לא מספיק אפקטיבית, ולקבוע עוד מסים. השיטה הזאת תקפה כמעט לכל היבט שקשור במכירה, אחזקה ותחזוקה (אחזקה היא לרכב צמוד, תחזוקה היא החלקים שלו) של מכוניות בישראל, כלומר כל שנה המדינה יכולה לשנות לא רק את המיסוי שמוטל על מכוניות, אלא גם את המיסוי על מערכות הבטיחות שלהן את הטסט שלהן, ועוד.
כיום, לקראת תום המחצית הראשונה של 2025 אפשר לומר שבענף הרכב יש ודאות אחת: ששום דבר אינו ודאי. וכשאין ודאות, יבואני הרכב לא יכולים לתכנן מלאים להזמנות, מחזיקי רכב צמוד לא יכולים לדעת מה יקרה. אפילו מי שרוצה לטעון את המכונית החשמלית לא יודע האם הוא ישלם על כך. במצב כזה, כדאי לעשות סדר רק כדי להבין מול מה בעצם ענף הרכב הישראלי והצרכנים ניצבים.
ראשית, מס הנסועה. מס הנסועה צץ מדי כמה שנים בחוק ההסדרים וכשמו כן הוא: סכום שבעל רכב (במקרה שלנו חשמלי) משלם על כל קילומטר של נסיעה. מס הנסועה שהוצע על ידי מדינת ישראל הוא 15 אגורות לקילומטר, ותאריך היעד שלו לכניסה הוא ינואר 2026. אבל כאן יש כבר לא מעט בעיות. ראשית: כיצד יעשו זאת? לעת עתה, חצי שנה לפני שנת 2026, זה לא ממש ברור. בשעתו הגה משרד האוצר תוכנית שבמסגרתה בעלי מכוניות חשמליות יקבלו מעין "פנקס דיווח" דיגיטלי, כמו שעצמאיים מקבלים ממס הכנסה, אבל ההיתכנות לכך אינה גבוהה. כך שלעת עתה לא ברור איך בכלל המדינה יכולה להטיל כזה מס מבחינה לוגיסטית. בל נשכח שיש כאן עוד בעיה: כיום רכבי פלאג אין הייבריד הם בעיני רבים חשמליים לכל דבר - ג'אקו 7, צ'רי טיגו פלאג אין הייבריד וחבריהם נוסעים בקלות 80 קילומטרים בכוח חשמל, כך שמבחינת המדינה גם הם ישלמו מס נסועה. מטרתו של מס הנסועה היא לפצות את המדינה על אובדן ההכנסה מבלו על הדלק, כלומר רכבי פלאג אין הייבריד ישלמו מן הגורן ומן היקב: גם בלו וגם מס נסועה.
מס קנייה. בל נשכח: מס נסועה כרוך במס קנייה. כלומר: מדינת ישראל "מפסידה" מס קניייה על רכב חשמלי ולכן היא מבקשת להטיל מס נסועה. בדרך כלל לקראת סוף השנה מתקיימות התכתשויות של משרד האוצר וועדות הכנסת שבמסגרתן מוזכר היתרון הסביבתי של רכב חשמלי מחד, ואובדן הכנסות המדינה מאידך. העיקרון פשוט: אם אין מס נסועה, המס על הרכב החשמלי עולה. וכאן יש בעיה אחרת: תכל'ס, למדינת ישראל אין כיום מתווה מיסוי רכב חשמלי. עקרונית, למדינת ישראל היתה תוכנית סדורה למיסוי של רכב - שנקראת "המיסוי הירוק". התוכנית הזאת עבדה היטב וקבעה שיעור התייקרות מסודר במס הקנייה של רכבים בעלי טכנולוגיות ינוקא (כלומר חדשות). הבעיה היא שהמתווה הזה נגמר בסוף השנה שעברה ואז ועדת הכספים נאלצה לאשר עליית מס קנייה על רכב חשמלי מ-35% ל-45% במסגרת הארכה של מתווה המס הירוק - אבל בלי שלמדינת ישראל תהיה בכלל תוכנית המשך ל-2026.
אם אין תוכנית המשך, מס הקנייה על הרכב החשמלי יעלה ל-83% באופן אוטומטי - וזה יקרה עוד קצת יותר מחצי שנה. עקרונית, אנשי משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה ורשות המסים צריכים לשבת ולהמציא מתווה חדש למס קנייה לרכב חשמלי, כזה שיכלול מס נסועה וגם מתווה למיסוי רכב חשמלי. יש להם חצי שנה לעשות זאת. הסיכוי שזה יקרה? נמוך. יותר סביר להניח שבאזור אוקטובר יבואני הרכב שלא יודעים אילו מלאים להזמין יתחילו ללחוץ על הרגולטורים ואז ימצא פתרון זה או אחר של הדקה ה-90.
לצד כל העיסוק במס הקנייה על הרכב החשמלי ומס הנסועה יש לזכור: לפי נתוני מדינת ישראל, מעל 300 אלף שכירים מחזיקים ברכב צמוד. השכירים האלה משלמים מדי חודש שווי שימוש. שווי שימוש הוא סכום בגובה 2.48% מערך הרכב כשהוא חדש - אשר מתווסף לשכר הברוטו של העובד לצורך חישוב מס. מדינת ישראל מתגמלת את מי שבוחר ברכב חשמלי - ומעניקה לו הטבה של כ-1,300 שקל בשווי השימוש. אבל שווי השימוש למחזיקי רכב חשמלי צמוד מעוגן בהוראת שעה, כלומר מדינת ישראל מחליטה מדי כמה שנים האם לחדש את ההטבה. הוראת השעה תקפה רק עד 31 בדצמבר השנה. כלומר אם עובד בוחר עכשיו מכונית חשמלית בליסינג, ייתכן שבינואר שכר הנטו שלו לפתע יקטן. אם העובד הזה יבחר במכונית חשמלית מינואר, קשה לדעת מה יקרה כתוצאה משילוב של עליית מחירה הרשמי של המכונית (שממנו נגזר שווי השימוש) - וגם צמצום הטבת שווי השימוש. אגב, זה תקף גם לגבי רכבי פלאג אין הייבריד - וכמובן שאם יהיה מס נסועה אז מי שנוסעים ברכב, ישלמו הרבה.
האם הגזרות האלה יצאו לפועל? הגירעון אינו מבשר טובות. מס הקנייה כנראה יעלה, בין היתר מכיוון שגם מדינת ישראל מבינה היטב: שלל המבצעים, ההנחות וההטבות גרמו למעשה לירידה במחירי המכוניות החשמליות, כך שכנראה שליבואני הרכב יש לא מעט "בשר" ולצרכנים כנראה יש לא מעט אורך רוח.
