ייפוי כח מתמשך בלי עזרת עו"ד - האם ולמי זה כדאי
תזכיר חוק חדש מציע לאפשר עריכה עצמית של ייפוי כח מתמשך במקום תשלום אלפי שקלים לעורך דין, מהלך שיחסוך למדינה עשרות מיליוני שקלים וירחיב את הנגישות לאוכלוסיות מוחלשות. אך לצד היתרונות עולים חששות מפני פער דיגיטלי, ניסוחים לא מדויקים וניצול קשישים
בואו נודה בכך, כשאנחנו קוראים את המילים "ייפוי כח מתמשך" מרביתנו עוברים הלאה. אנו מבטיחים לעצמנו שיום אחד נחזור ונתעמק בזה, אך בהווה הישראלי למי יש פנאי או רצון לעצור ולדמיין עוד צרות. אבל בכל זאת, כדאי לקחת בחשבון שאולי יגיע הרגע שבו אנחנו או בני משפחתנו, עקב מחלה, תאונה, פיגוע או דמנציה, כבר לא יכולים לקבל החלטות על ענייננו, על הטיפול הרפואי שבו נרצה, חשבון הבנק או מקום המגורים. במצב כזה, אם לא נערכנו מראש, בית המשפט הוא זה שיידרש למנות לנו אפוטרופוס, הליך שיש בו לא מעט פרוצדורות ומקשה על בני המשפחה.
המכשיר המשפטי הקרוי ייפוי כוח מתמשך נכנס לחיינו לפני כעשור. מדובר במסמך משפטי המאפשר לכל אדם (הממנה) לבחור בעצמו ובעודו צלול דעת מי יטפל בענייניו (מיופה הכוח שלרוב הוא בן משפחה) וכיצד יתנהל הטיפול, אם וכאשר יאבד את כשרותו המשפטית בעתיד. כיום, עריכת ייפוי כוח מתמשך נעשית ע"י עורך דין שעבר הכשרה לעניין זה על ידי האפוטרופוס הכללי ולכן, אם נרצה לערוך מסמך כזה ניאלץ להיפרד מכמה אלפי שקלים (ליחיד המסמך יעלה עד כ-5,000 שקל ולזוג עד כ-8,000 שקל. יש לציין כי שכר הטרחה תלוי במורכבות התיק ובנכסים שיש ולפיכך יכול גם להיות גבוה יותר).
תזכיר החוק שפרסם משרד המשפטים בשבוע שעבר להערות הציבור ופורסם לראשונה בכלכליסט, מציע לאפשר לאדם בחירה בין שני מסלולים מקבילים לעריכת ייפוי כוח מתמשך. הראשון, המסלול הקיים כיום, עריכה באמצעות עורך דין שעבר הכשרה לכך תמורת אלפי שקלים או האפשרות השנייה והחדשה המוצעת היא עריכה עצמית של המסמך. במסלול העריכה העצמית, יוכל הממנה (למשל הקשיש) לערוך בעצמו את המסמך באופן דיגיטלי. עם תום העריכה יידרש אישורו של בעל מקצוע שעבר הכשרה לכך (כמו רופא, עו"ד , עו"ס ועוד), אשר יוודא את כשירות הממנה (למשל הקשיש) ואת הבנתו את משמעות ההסדר. מדובר במהלך דרמטי המבקש להרחיב את הנגישות לכלי משפטי חיוני זה.
היתרון המרכזי של ההצעה הוא ההפחתה הצפויה בעלויות והרחבת הנגישות. נתוני משרד המשפטים מראים כי ייפוי כח מתמשך נפוץ יותר כיום בקרב אוכלוסיות מבוססות, והמעבר למסלול עריכה עצמית דיגיטלי, בתוספת פיקוח בעלות נמוכה יותר, יאפשר ליותר אזרחים כמו קשישים, חולים או צעירים, להבטיח שרצונם יכובד במקרה של אובדן כושר קבלת החלטות. הדבר יחזק את עקרון האוטונומיה של הפרט, שהוא לב ליבו של מוסד הייפוי כוח המתמשך, ויפחית את הצורך במינוי אפוטרופוס על ידי בית המשפט. בנוסף, המסלול המוצע, הכולל אישור של בעל מקצוע (כמו עו"ס, רופא או עו"ד) לבדיקת כשירות, מציע שכבת הגנה שנועדה לוודא את כשירות הממנה (למשל הקשיש).
אם נבחן את הנתונים המספריים שמציג משרד המשפטים הרי שעלות הטיפול הממוצעת של המדינה בהפקדה והפעלה של ייפוי כח מתמשך עומדת על כ-200 שקל לאדם. לעומת זאת, עלות הטיפול הממוצעת בהליך מינוי אפוטרופוס מגיעה לכ-5,650 שקל לאדם. כלומר, הרחבת השימוש בכלי של ייפוי כח מתמשך צפויה להביא לחיסכון של עשרות מיליוני שקלים בשנה למדינה. על פי נתוני משרד המשפטים, על כל 50 אלף ייפויי כוח מתמשכים שיופקדו באפוטרופוס הכללי, החיסכון למדינה צפוי לעמוד על כ-84 מיליון שקל . זהו אינטרס לאומי מובהק, שכן כל אזרח שערך יפויי כח מתמשך מהווה פחות נטל על מערכות המשפט, הבריאות והרווחה.
כמו כן, ניתוח דמוגרפי של הנתונים מגלה תמונה חברתית עגומה: רוב (75%) הממנים (קשישים או כל מי שרוצה לערוך יפוי כח מתמשך) מתגוררים ביישובים באשכולות חברתיים כלכליים 7-9, ו-65% מהם מתגוררים באזור המרכז. כלומר, ייפוי כח מתמשך הפך נחלתם של בעלי יכולת והותיר מאחור את תושבי הפריפריה, שכן העלות מהווה חסם מרכזי עבור חלקים מהאוכלוסייה. האפשרות לספק למי שידו אינה משגת חלופה זולה יותר היא מבורכת ביותר.
אך לצד היתרונות המובהקים עולים גם חששות: המסלול החדש, הנסמך על עריכה דיגיטלית עצמית, מנסה להתמודד עם חסם העלות, אך עלול ליצור חסם חדש בדמות הפער הדיגיטלי. הקהל המרכזי של ייפוי כח מתמשך הוא אוכלוסיית גילאי 65 פלוס (כ-17% מהם כבר ערכו מסמך). קשישים רבים מתקשים לפעול דיגיטלית באופן עצמאי ומדויק ולכן יש לשקול יצירת מסלול פנייה שיכלול מילוי טופס (נייר), מונחה ומפוקח, לטובת אוכלוסיית הקשישים שמתקשים בעריכה מקוונת.
כמו כן, קיים חשש מפני פגיעה באיכות ובדיוק של המסמך המשפטי. עורכי דין יטענו כי עו"ד שעבר הכשרה מיוחדת אינו רק גובה מחיר, הוא מביא עמו מומחיות משפטית קריטית בניסוח המסמך המורכב, הבנת הפרטים הקטנים וההשלכות המשפטיות ארוכות הטווח של כל הוראה. עריכה עצמית, גם באמצעות טופס דיגיטלי מובנה, עלולה להוביל לניסוחים מעורפלים, השמטת הוראות חיוניות או יצירת סתירות פנימיות שיתגלו רק כאשר ייפוי הכוח יידרש להיכנס לתוקף.
בנוסף, קיים חשש לניצול עורך המסמך (הקשיש), אולם על פי הערכה במקרים משפחתיים מורכבים או בהיקף נכסים גדול או מורכב, יוצע לממנה (למשל לקשיש) באמצעות המערכת הממוחשבת לפנות למסלול של עריכת המסמך באמצעות עורך דין.
כמו כן, יש שיאמרו כי הפיקוח המוצע על ידי רופא או עובד סוציאלי ועוד גורמים, אף שהוא חיוני לבדיקת הכשירות הרפואית/קוגניטיבית, אינו מהווה תחליף לבדיקה משפטית מעמיקה. בעלי מקצוע אלו (למעט עו"ד) אינם מוסמכים להעריך את התוקף המשפטי המדויק של ההוראות, את ההשלכות הקנייניות או את מנגנוני הפיקוח המשפטיים שיש לשלב במסמך.
כמובן יש לזכור כי עדיין קיים מסלול פנייה לעריכת ייפוי כח בתשלום בידי עו"ד וכן עריכת ייפוי כוח מתמשך לעניינים רפואיים בלבד בידי אנשי מקצוע נוספים. ההצעה בתזכיר מהווה חלופה שמטרתה להרחיב את הנגישות, ולא להחליף את האיכות. אגב, ישראל היא המדינה היחידה מבין אלו שנבחנו שמחייבת אימות על ידי עורך דין, עובדה המעידה על הרצון הלגיטימי להבטיח רמת הגנה גבוהה.
כדי למקסם את הנגישות תוך שמירה על ההגנה המשפטית יש לשקול במסלול העצמי בדיקה סופית ממוקדת על ידי גורם משפטי מפקח, אולי מטעם האפוטרופוס הכללי או במחיר מסובסד, שתפקידו לוודא את עמידת המסמך בדרישות החוק המינימליות ואת שלמותו הפורמלית, בנוסף לאישור הכשירות הקוגניטיבית. הצעת משרד המשפטים מבורכת ביותר ופותחת את השער גם לאוכלוסיות מוחלשות. יש לשער שלאחר שיתקבלו הערות הציבור לתזכיר, המוצר המוגמר שיגיע לחקיקה בעתיד יהיה שלם יותר.
