קרעי במכירת חיסול של התקשורת החופשית לקראת הבחירות
שר התקשורת רומס את הליכי החקיקה במרוץ להעברת חוק התקשורת שתכליתו היא חיסול הערוצים החופשיים וחיזוק ערוצי התעמולה של השלטון. ובכאוס הזה צריך לשחד את החרדים בצנזורה פוליטית על תכני אלימות ומין, כאלה שמופיעים כמעט בכל סרט או מהדורת חדשות
הבליץ החקיקתי להשמדת התקשורת החופשית והעצמת התקשורת הפרו־שלטונית מתנהל במקביל במספר ועדות של הכנסת. ועדת הכספים, בראשות חנוך מילביצקי, דנה בהשתלטות הממשלה על תקציב התאגיד; ועדת הכלכלה, בראשות דוד ביטן, דנה בהרחבת זיכיונות הרדיו האזורי שבבעלות מקורבי השלטון; והוועדה המיוחדת של גלית דיסטל־אטבריאן מריצה את חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי, היהלום שבכתר. חברי האופוזיציה התשושים הגיעו בבוקר יום חמישי לוועדה המיוחדת טרוטי עיניים לאחר ליל ההצבעות על חוק מח"ש כדי לשמוע את קרעי מקריא במהירות את סעיפי החוק, מתעלם מהייעוץ המשפטי של הכנסת, שמנחה אותו לקיים דיון על כל סעיף.
לבג"ץ הוגשו כבר עתירות של עמותת הצלחה ושל ח"כ שלי טל מירון מיש עתיד נגד רמיסת כל סטנדרט של הליך חקיקה, בממשלה ובכנסת באמצעות כאוס שאפילו הייעוץ המשפטי הרחום של הכנסת כבר לא יכול לשאת — השר יושב בוועדה ומעביר נוסחים שלא עברו בקרה של גורמי מקצוע; ובכל רגע צצים ויורדים סעיפים, כמו התיקון ששלח קרעי בלילה שבין רביעי לחמישי "הנוגע לסמכות ראש הממשלה בהתייעצות עם גורמי הביטחון לתת הוראות לגופי תקשורת". הסעיף והסמכות האלה קיימים אל מול "בעל רישיון לשידורים" (HOT ו־yes), ובעדכון הלילי החדש הורחבה תחולתם גם על כל "ספק תכנים רשום", בלי שנדון הצורך בהרחבה הזו, שמשמעותה היא שנתניהו יוכל לפרוץ בנאום לאומה בכל פלטפורמה, נידחת ככל שתהיה, לאחר שהורה לזיני או גופמן לספק לו חוות דעת על חיוניות הפריצה. בינתיים נדמה שהתיקון הזה ירד במהירות שבה עלה.
חוק התקשורת החדש של קרעי נועד לריסוק התקשורת החופשית והביקורתית, במיוחד ערוצי 12 ו־13, ולחיזוק ערוצי התעמולה 14 ו־i24. בעדכון הלילי של קרעי נכלל סעיף שדברי ההסבר שלו מסגירים מהמקפצה את מטרתו: "הסעיף מבטל את האיסור של ערוץ i24 לשדר על גבי תשתיות הכבלים והלוויין". למעשה מוסרות כאן המגבלות על בעלויות צולבות. פטריק דרהי, הבעלים של HOT, שהיה מנוע מלשדר חדשות בכבלים ובלוויין אלא רק באינטרנט, יכול מעתה לשדר על תשתיות הכבלים והלוויין.
הבן היקיר של החוק החדש הוא ערוץ 14, שקודם נהנה מהיתרונות של מתחרה חדש (לא לשדר מירושלים, לא להשקיע בחדשות, ללא חובת הפרדה מבנית), ועכשיו כשהגיע לגודל של מתחריו, חשוב לקרעי להציל אותו מהמגבלות הרגולטוריות שחלות עליהם. קודם קיבל את הגנת ה”ינוקא” ועכשיו את הגנת הבריון. לעומת זאת, מתחריו ימשיכו להעמיס על עצמם את המגבלות. 14 ייהנה מביטולי הרגולציה שעכשיו מורעפים עליו במסגרת הפלורליזם החדש.
תחרות על השמדת ערך
אי אפשר לדון בחוק הזה בלי שני הקשרים מתחייבים: ההפיכה המשטרית והפיכת התקשורת. הדרך להשמדת הדמוקרטיה עוברת בשלושה משרדים, שזהות השרים שהופקדו עליהם לא מותירה ספק באשר ליעד ולחזון — איתמר בן גביר (משטרה), יריב לוין (משפטים) ושלמה קרעי (תקשורת). תחרות עזה ניטשת בין השלושה מי יגבר בהשמדת הערך הדמוקרטי-תפקודי של המשרד בשליטתם. בן גביר היה הראשון להתנפל, ופתח פער משני יריביו, פער שהפך למושא קנאתם. יריב לוין, בשקידה נחושה ועמלנית, החל לצמצם פערים למרות הקשיים שעל דרכו — בג"ץ, היוע"משית, הוועדה לבחירת שופטים. ובכל זאת, לוין נותן פייט. לפניו בן גביר ובעורפו נושפת טלי גוטליב, שהבייס העצבני רוצה אותה כשרת משפטים תחתיו.
ויש את שלמה קרעי שתפארתו על חוק השידורים. זו תרומתו, זו הנדוניה שלו לבנימין נתניהו, שהאובססיה שלו לתקשורת כבר הובילה אותו לספסל הנאשמים, ועדיין מחלצת ממנו תעצומות של נקמה במערכת המשפט ובתקשורת החופשית.
כלפי חוץ משווק קרעי פלורליזם, הסרת חסמים והגדלת חופש הביטוי, אבל כדי שבבית לא יתבלבלו ולא ייקחו ברצינות את המנטרות הדמוקרטיות הוא אמר, לפי דיווח של “העין השביעית”, כי "סוגיית הליבה שהחוק מטפל בה היא פירוק מונופול השמאל על התודעה". קרעי רקם חוק מורכב שמפוזרות בו נקודות לגיטימיות, אבל מטרת־העל שלו ברורה: להרבות ככל שניתן ערוצי 14. ערוצי תעמולה שסוגדים לשלטון שיוקמו בידי מיליארדרים תומכי נתניהו, שדרכם תיסלל במינימום בירוקרטיה. הריבוי ידלל באופן טבעי את אפיקי התקשורת הביקורתית העצמאית.
כך למשל ההפרדה המוצעת בין גופי השידור ליצרני החדשות לא תחייב הקמת חברת חדשות נפרדת. מצד אחד, זה יעודד ריבוי שידורי בולשיט, ומצד שני יאפשר שידור חדשות ללא ההפרדה הנדרשת מבעל הבית, שזה אומר ללא הפרדה מלחצים כלכליים או פוליטיים. ללא הפרדה מתעמולה ופייק. ללא אתיקה והוגנות בסיסיים.
ההתרפקות של השלטון על ערוץ 14 כמודל תקשורת אידיאלי היא התמצית המצמררת למאמצי החרבת התקשורת החופשית או לפחות הטבעתה באוקיינוס של שידורי תעמולה למען השלטון. מי שסבור שמכונות רעל כמו ערוץ 14 או גלי ישראל הן תקשורת לגיטימית, חזקה עליו שאין לו מושג ואין לו רצון בתקשורת אמיתית. וכשמדובר בקרעי, הדברים ברורים מעצם בית גידולו הרעיוני, כחסידו של הרב המנוח רפאל מאזוז. זהו בית גידול כהניסטי מיזוגני שמשקץ את השמאל, את בג"ץ ואת הלהט"בים, וגם את החרדים שמסרבים להכיר במדינה כ"אתחלתא דגאולה", מדינה שהמשיח ציווה לה את שלטון העליונות היהודית הקנאית והגזענית.
לכן, בכל פעם שקרעי מדבר על דמוקרטיה, אל תאמינו לו. לכל היותר הוא ישתמש בה כדי להחריבה. במסמך התיקונים החדש שלו מופיע לפתע סעיף צנזורה דרקוני חדש בלחץ החרדים שהתנו אותו בתמורה לתמיכתם בחוק – צנזורה על “תכנים פוגעניים”, שזה “תכני המרת דת, ותכנים פוגעניים אלימים או מיניים” (נמצא בהרבה סרטים ומשדרי חדשות). הצנזרה שתפעיל הרשות – כלומר שליחי הפוליטיקאים - תחול בינתיים על התכנים שיעלו ליישומון הממשלתי שמחליף את עידן פלוס. אבל, הרגל כבר בדלת, הרגל שתבעט החוצה את התקשורת החופשית.
שום חזית לא מקופחת
והתמונה הזו נשמרת לאורך כל החזית: סגירת גלי צה"ל, החנקה תקציבית של התאגיד, סילוקו של "הארץ" מהשירות הציבורי, הרחבת זיכיונות הרדיו האזורי, הערמת קשיים על הצלת רשת 13. כל יוזמה כזו טבולה בתיעוב העז של נתניהו ושרתיו לתקשורת חופשית. בינתיים בג"ץ והיועצת המשפטית מעכבים להם את השלמת המהלכים. גלי צה"ל עדיין משדרת, ונבלם בינתיים כינוס מועצת הרשות החדשה בראשות היו"ר החדש יפעת בן-חי שגב לסיכול עסקת רשת 13. ועל הדרך, אי אפשר שלא לצחוק מ"הזעזוע" על כך שהרוכש המיועד אסף רפופורט מגייס עיתונאים לחדשות 13. ומי מזדעזע? אלה שתמכו במינוי פרקליטו האישי של נתניהו למבקר המדינה ואולי נתניהו שכפה על גלי צה"ל את הפרשן ברדוגו או שמדרבן את חבריו המיליארדרים לרכוש כלי תקשורת ולהסב אותם לטובתו.
החוק מקים רשות תקשורת חדשה כאשר השר ממנה שבעה מתוך תשעת חברי מועצת הרשות. גם בעבר היו לשר סמכויות מינוי אך בכפוף להתייעצות ומינויים נפסלו כשחובת ההתייעצות נרמסה. זה כבר לא יקרה. ואחרי שראש הממשלה מינה את פרקליטו למבקר המדינה, ניתן האות לכל השרים למנות את משרתיהם האישיים לכל תפקיד.
הממשלה נחושה להשלים את חוק התקשורת החדש עוד בכנסת הנוכחית. בג"ץ עוד יידרש לו והשאלה איך יתייחס לעתירות הנוכחיות על הליך החקיקה שכל נורמה מקובלת נדרסה בו. על הרבה פחות ביטל בג"ץ את חוק מס דירה שלישית ועוד בהובלת השופט ה"שמרן" נעם סולברג. החוק הנוכחי משלב עיוותי תוכן ופרוצדורה שמשרתים היטב את יעדי ההפיכה המשטרית – הסרת כל מכשול, והפעם ביטול הכנסת והליך החקיקה, בריצת האמוק של הממשלה אלי דיקטטורה.
