עוד שלב בהפיכה התקשורתית של קרעי: תחנות רדיו אזוריות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
על רקע מבול הצעות החוק לפגיעה בתקשורת מצד הקואליציה, שר התקשורת רוצה לשנות את שוק הרדיו. תזכיר חוק חדש שפרסם יטיב עם בעלי התחנות הפרטיות החזקות, תאפשר להם לשדר בפריסה ארצית ותגדיל את הכנסותיהם מפרסום; כל זאת כשהוא עלול להימצא בניגוד עניינים
שר התקשורת שלמה קרעי לא עוצר בסגירת גל"צ ובהתנפלות על התאגיד, והחל היום (ג') בשלב הבא של השתלטות על יתר שוק התקשורת. קרעי פרסם תזכיר חוק להערות הציבור שיאפשר לתחנות הרדיו האזוריות לשדר בכל הארץ, ללא מגבלות גיאוגרפיות. זאת, בניגוד למצב כיום, בו הן משדרות לפי רישיון המגביל אותן לזיכיון אזורי. על פי תזכיר החוק החדש, ייערך מכרז חדש שיקצה תדרים לבעלי תחנות רדיו מקומיות קיימות או משתתפים חדשים.
הצעד החדש משרת בראש ובראשונה את בעלי תחנות הרדיו המקומיות הגדולות, ביניהם אלי עזור שמחזיק ברדיו 103, רדיו 99 ורדיו צפון, ויצחק מירלשוילי, בעלי ערוץ 14 שמחזיק גם ברדיו קול חי, תחנה המובילה בקרב הציבור הדתי והחרדי.
גורם חזק נוסף בשוק הרדיו האזורי, בנוסף למירלשוילי ועזור, הוא צביקה שלום המקושר למפלגת הליכוד ומחזיק בבעלותו (גם דרך שותפויות) במספר תחנות רדיו – ביניהן רדיו חיפה ורדיו תל אביב. גם דוד בן בסט, המחזיק בתחנות לב המדינה ורדיוס, נחשב בעבר לאיש ליכוד.
תזכיר החוק — לצד הסגירה של גל"צ שמקדמת הממשלה במקביל — מוסיף כוח רב לבעלי תחנות הרדיו המקומיות הגדולות. זאת כשבנוסף לכל אלה, הקואליציה מקדמת גם את סגירת ערוצי הרדיו של התאגיד ולקיחת התדרים שלהן. בכך, קרעי למעשה מחסל את כל תחנות הרדיו הציבוריות ומשאיר את השוק לחברות הפרטיות. אלה, אם כל הצעדים יתממשו, יחלשו על כ־300 מיליון שקל הכנסות שנתיות מפרסום בכל תחנות הרדיו.
ישנן שני סוגים של תחנות רדיו: תחנות ארציות שהן ציבוריות — 8 תחנות הרדיו של תאגיד השידור הציבורי והתחנות הצבאיות גל"צ וגלגל"צ, שהן באחריות משרד הביטחון. תזכיר החוק הנוכחי לא עוסק בהן כלל, אך ייתכן ואם גל"צ תיסגר, והחוק יעבור, התדרים של התחנה, שהפכו פופולאריים, יכללו במסגרת האסדרה החדשה גם כן.
הסוג השני הן תחנות רדיו אזוריות שבבעלות פרטית. ישראל מחולקת ל־13 אזורי זיכיון, בהם משדרים 17 תחנות מסחריות. ברוב האזורים משדרת תחנת רדיו אחת, ובחלקם הקטן משדרות שתי תחנות. הגוף המפקח על תחנות הרדיו האזוריות הוא הרשות השנייה, שמפקחת גם על ערוצי החדשות המסחריים.
במשרד התקשורת רוצים לערוך מכרז ולקצוב את משך הזמן שבו יוחזק התדר ל־10 שנים. לאחר מכן התדר יוצע מחדש בהליך מכרזי. תנאי הסף עוד מציעים במסמך המצורף לתזכיר החוק ליישם את המעבר ממודל אזורי לארצי באופן הדרגתי. לפי ההצעה גורם אחד יוכל להחזיק לכל היותר האפיקים – ובכך להגיע לכיסוי של 95% משטח ישראל. במינהל הנדסה במשרד התקשורת מעריכים שהדבר יאפשר ל־10 שחקנים לפחות לפעול בפריסה כלל ארצית במקביל.
שוק שמכניס כ־250 מיליון שקל בשנה
הזיכיונות הקיימים של התחנות האזוריות צפויים להסתיים בהדרגה, מדצמבר הקרוב ועד אמצע 2029. לפי משרד התקשורת עם סיום הזיכיון, יוכרזו בהליך תחרותי התדרים של התחנות. התדרים הם משאב במחסור, בעיקר בשל הצורך הרב של מערכת הביטחון בישראל בתדרים. לכן, תחנות הרדיו האזוריות זוכות במכרזים בהתאם לאזור שבו הן משדרות למספר שנים, והן מוגבלות רק אליו.
כיום יש 39 אפיקים בתחנות האזוריות. במינהל הנדסה במשרד התקשורת מעריכים שאפיק אחד יכול לכסות 55% משטח המדינה, שני אפיקים 80% משטח המדינה ושלושה אפיקים 95% משטח המדינה. במשרד התקשורת מציינים שהחלוקה החדשה של מכרזים ארציים תאפשר לעשות שימוש טוב יותר בתדרים.
עד סיום מועד הזיכיונות של תחנות הרדיו יש עוד מספר שנים – אך הסיום של הזיכיונות, במידה והחוק המוצע יעבור, יוביל לארגון מחדש של השוק שמגלל מאות מיליוני שקלים בשנה. על פי נתונים שפרסם משרד התקשורת, ההכנסות של תחנות הרדיו האזוריות מפרסומות נעו בין 186 מיליון שקל ל־236 מיליון שקל בשנה. רק בתקופות עם האטה כלכלית – כמו בעת מגפת הקורונה ופרוץ המלחמה בעזה — ירדו ההכנסות השנתיות מתחת ל־200 מיליון שקל.
אם כוללים את ההכנסות של התחנות הממשלתיות שכרגע לא כלולות בחוק – המספרים אף עולים יותר. תחנות הרדיו של התאגיד מכניסות עוד כ־80 מיליון שקל, ובגל"צ וגלגל"צ צפי ההכנסות בשנת 2025 הוא 45 מיליון שקל. במילים אחרות – החוק המוצע יסדיר מחדש שוק שמגלגל בין 250 מיליון שקל ועד 350 מיליון שקל בשנה.
במשרד התקשורת לא פירטו על הרווחיות של כל תחנת רדיו אזורית, אך ציינו שיש שונות גבוהה ביניהן – גם בשורת הכנסות וגם ברווחיות. ההכנסות של תחנות הרדיו האזוריות נעות בין 3 מיליון שקל ועד 30 מיליון שקל בשנה. שיעורי הרווחיות משתנים גם כן ונעים בין 2% ל־35% (הנתונים מתייחסים לתקופה שבין 2023-2017).
הצעת החוק לא מתייחסת בשלב זה לתחנות הרדיו של התאגיד וגם לא לעתידה של תחנת גל"צ, אך אלה כאמור מקודמים בערוצים במקביל. במילים אחרות – במקום לקיים מדיניות אחידה בתחום הרדיו במדינת ישראל, החוק מוסיף עוד כאוס בתחום התקשורת שכבר היום מתמודד עם מתקפות קבועות דרך שלל הצעות חוק מצד חברי הקואליציה.
חלק מבעלי התחנות תורמים לישיבה של הפטרון של קרעי
המרוויחים הגדולים מהמהלך שמקדם קרעי הם כאמור בעלי תחנות הרדיו האזוריות החזקות, שחלקם מקושרים לליכוד. תחנות הרדיו האזוריות החזקות מחזיקות כבר בתשתיות ובכוח האדם שמאפשר להחזיק בתחנת רדיו בתפוצה רחבה, ושידור בפריסה ארצית תאפשר להן להתרחב ולנגוס ביותר הכנסות מפרסום.
תחקיר כלכליסט מתחילת השנה חשף שייתכן וקרעי נמצא לכאורה בניגוד עניינים פוטנציאלי בעיסוק בתחנות הרדיו האזוריות. הסיבה, כפי שנחשפה, היא תרומות של בעלי תחנות הרדיו האזוריות לאורך השנים לישיבת כסא רחמים, שבראשותה עמד פטרונו הפוליטי של קרעי, הרב מאיר מאזוז. למרות הקשר בין בעלי התחנות, הרב מאזוז וקרעי - שר התקשורת נמנע מלהצהיר על כך בהסדר ניגוד העניינים שלו והוא מקדם פעולות שצפויות להיטיב עם בעלי התחנות.
זו לא הפעם הראשונה שקרעי מקדם הצעת חוק שכזו שמטרתה להתערב ברדיו האזורי בישראל. קרעי ניסה בעבר לקדם הצעה שתעניק לתחנות הרדיו האזוריות לשדר בפריסה ארצית – אך ללא מכרז. ההצעה העלתה קושי שכן יש מגבלות פיזיות בשידור שכזה וגם מדובר בחלוקה של משאב ציבורי לגופים פרטיים.
