הקלת מס הרכישה דילגה דווקא על חיילי מילואים
הוראת שעה שחוקקה בתחילת “חרבות ברזל” האריכה בשלושה חודשים את האפשרות למכור דירה ראשונה ולקבל הקלת מס על דירה שנייה, אך ההוראה פגה באפריל 2024, לפני שמילואימניקים הספיקו ליהנות ממנה; חייל ששירת בעזה 222 יום עתר להשבת כספו והקפאת כל הליכי הגבייה בנסיבות דומות; העליון אותת למדינה “לפעול לפנים משורת הדין”
בימים אלה של מלחמה עצימה וגיוס נוסף של עשרות אלפי חיילי מילואים, מתברר שיש מילואימניקים שבשובם משדה הקרב עליהם להתמודד מול חזית נוספת - רשויות המס. עתירה שהוגשה בתחילת החודש לבג"ץ חושפת כי דווקא מי ששירתו במילואים בזמן מלחמת “חרבות ברזל” וביקשו לשפר דיור הופלו לכאורה לרעה. בעתירה, שהוגשה על ידי משרת מילואים ששירת בעזה 222 יום ואשתו נגד שר האוצר ומנהל רשות המסים, נטען כי הוראת שעה שחוקקה המדינה בתחילת המלחמה - במטרה להקל על אזרחים בתקופת החירום - לא הוארכה למרות התמשכות הלחימה, דבר שפגע באנשי מילואים.
התוצאה, לטענת העותרים, היא "אפליה בלתי חוקתית" הפוגעת בזכות לשוויון, בכבוד האדם ובאוטונומיה הכלכלית של אנשי מילואים. על פי העתירה, מי שרכש דירה שנייה לפני המלחמה או בתחילתה קיבל ארכה למכירת דירתו הראשונה (כדי ליהנות מהקלת מס), אלא שהטבה זו הסתיימה לפני שמשרתי המילואים היו יכולים ליהנות ממנה.
חוק מיסוי מקרקעין מאפשר לרוכשי דירה חדשה לשלם מס רכישה לפי מדרגות של "דירה יחידה" גם אם כבר יש בבעלותם דירה - ובתנאי שימכרו את הדירה הראשונה בתוך 18 חודשים. בסוף נובמבר 2023, זמן קצר אחרי פרוץ “חרבות ברזל”, נחקקה הוראת שעה שהאריכה מועדים שונים בחוקי המס בעקבות הכרה בכך שהמלחמה וגיוס המילואים הנרחב מקשים על אזרחים לעמוד בלוחות זמנים בירוקרטיים וכלכליים.
אלא שההארכה שנקבעה בהוראת השעה הסתיימה ב־7 באפריל 2024, והמדינה לא האריכה אותה. הדבר הוביל לתוצאה פרדוקסלית: מי שרכש דירה לפני מועד זה נהנה מהארכה שאיפשרה לו לקבל שלושה חודשים נוספים כדי למכור את דירתו הראשונה, כלומר 21 חודשים בסך הכל, ואילו מי שרכש דירה לאחר 7 באפריל 2024 - לא קיבל כל הקלה, גם אם שירת במילואים בחלק ניכר מהתקופה שבה היה אמור לקדם את מכירת הדירה הראשונה.
העותרים, איש המילואים ואשתו, הורים לארבעה ילדים, החזיקו בדירה בבעלותם וביקשו לעבור לבית פרטי. איש המילואים, יוצא מערכת הביטחון, סיפר לכלכליסט: "ב־7 באוקטובר לא חיכיתי שיקראו לי, עליתי על ציוד וקפצתי לדרום". מאותו רגע הוא גויס בצו 8 ושירת ברצועת עזה 222 יום בכמה סבבים. לאורך השנה, עד אוקטובר 2024, הוא שירת במילואים כשבעה חודשים וחצי במצטבר.
הזוג רכש ב־3 במאי 2024 - פחות מחודש לאחר פקיעת התאריך שנקבע בהוראת השעה - בית בצפון השרון. החתימה על העסקה התעכבה בעקבות שירות המילואים של העותר. באמצעות עורך דינם טל רכטמן, הדירה החדשה דווחה לרשות המסים כדירה יחידה, המותנית במכירת הדירה הראשונה. מאותו רגע למעשה שעון הזמן למכירת הדירה הראשונה בהרצליה התהפך — היה עליהם למכור אותה עד 3 בנובמבר 2025 (כלומר 18 חודשים, ללא ארכה).
בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד ליזי זאב בן־עמי, נטען כי לאור התארכות המלחמה ושירות המילואים הרציף של הבעל, מכירת הדירה בהרצליה התעכבה "הן מפאת היעדרותו הממושכת עקב המלחמה והן מפאת שהעותרת השנייה (האישה) היתה סמוכה לביתה בהגנה על ארבעת ילדיה הקטינים". בתצהירים שהגישו בני הזוג לבג"ץ הם תיארו כיצד בעת שהבעל שירת במילואים, האשה נותרה לבדה בבית "תחת תנאי חירום מתמשכים, ולא יכלה לטפל לבדה בכל הליכי המכירה", לרבות פגישות עם קונים פוטנציאליים, טיפול במסמכים, תיאום עם עורכי דין, מתווכים ועוד. "כל אלה קשים מאוד לביצוע כאשר מנהלים לבד משפחה עם ארבעה ילדים קטינים", כתבה בתצהירה. בנוסף למצוקה האישית שאליה נקלעו, הזוג תיאר את הקיפאון החמור ששרר במהלך המלחמה בשוק הנדל"ן, "אשר הקשה על מכירת נכסים".
לבסוף, בעקבות הלחץ למכור את הדירה, הזוג נאלץ להוריד מחיר. הוא הצליח למכור את הדירה הראשונה רק ב־23 בדצמבר 2025, כלומר בחריגה של כחודש וחצי ממסגרת הזמן הקבועה בחוק הרגיל.
בעקבות העיכוב במכירת הדירה רשות המסים סיווגה את עסקת רכישת הבית החדש כרכישת דירה שנייה, וחייבה את הזוג במס רכישה מלא, 362 אלף שקל. בעתירה צוין כי הרשות עיקלה את חשבונות הבנק של הזוג, "ללא כל התרעה מוקדמת", ו"גבתה בכוח" סכום בגובה המס הנדרש. מסיבה זו הבנק שלהם עבר לעמדת התגוננות וחילט שתי הלוואות בלון שהזוג נטל בסכום של כ־700 אלף שקל. בסך הכל, הם טוענים, נגרם להם נזק כספי של יותר ממיליון שקל לצד פגיעה בדירוג האשראי. "התנהלות רשות המסים הביאה את העותרים, משפחה בת שש נפשות, למצב של כאוס כלכלי, חסימות כרטיסי אשראי והיעדר יכולת למשוך כספים לכלכלת הבית", נכתב בעתירה.
הזוג נאלץ לשלם את מס הרכישה, אולם מיהר להגיש השגה לרשות המסים בדרישה להכיר בנסיבות המיוחדות של המקרה בשל שירות המילואים הפעיל הממושך. רשות המסים דחתה את השגתם בנימוק שהתקופה למכירת הדירה מהווה "תנאי" ולא "מועד" שניתן להאריך. בקשה לעיון חוזר בהשגתם שהגיש הזוג טרם נענתה. בני הזוג דורשים להשיב להם את מס הרכישה שנגבה, בתוספת ריבית והצמדה, ולפצות אותם על הנזקים שנגרמו להם מהליכי החילוט והעיקול.
עוד ביקש הזוג שהמדינה תתקן את הוראת השעה או תחוקק הוראה חדשה המאפשרת למשרתי מילואים שרכשו דירה שנייה במהלך המלחמה להשלים את מכירת דירתם הראשונה "בתוך תקופה סבירה לאחר שחרורם מהשירות". בנוסף ביקשו מבג"ץ להוציא צו ביניים שיקפיא כל הליכי גבייה או אכיפה נגד משרתי מילואים הנמצאים במצב דומה - ומכאן שהעתירה צפויה להשפיע על יתר משרתי מילואים שנקלעו לנסיבות דומות.
בעתירת הזוג נטען שהוראת השעה לוקה ב"חוסר סבירות קיצוני" מאחר ש"הטלת מס רכישה של דירה שנייה על אדם שנמצא בחזית, ואינו יכול פיזית או מנטלית לעסוק במכירת דירה, היא החלטה שאינה מאזנת נכונה בין צורכי התקופה לבין זכויות הפרט". לטענתם, מדובר ב"אפליה על בסיס קריטריונים שרירותיים": מי שרכשו דירה לפני אפריל 2024 קיבלו הארכה במכירת דירה לצורך הטבה במס, ודווקא מי שרכשו במהלך המלחמה, גם אם היו בשירות מילואים - לא זכו לה. לטענת הזוג, ההבחנה בין רכישות שבוצעו לפני ואחרי התאריך אינה מבוססת על קריטריון ענייני, ברור או רלבנטי, ולכן פוגעת בזכות החוקתית לשוויון.
עוד נטען כי הוראת השעה אינה עומדת במבחני המידתיות, משום שהיה ניתן להעניק הארכה לכלל משרתי המילואים. "משרתי המילואים שרכשו דירה במהלך המלחמה פעלו בתום לב, בהסתמך על הוראות השעה הקיימות. הם לא יכלו לצפות שהמועד יסתיים בדיוק ב־7.4.24, ובמיוחד לא כשהם עדיין משרתים במילואים ולא יכולים לנהל את ענייניהם הכלכליים", נכתב בעתירה. בנוסף הזוג הצביע על כך שאף שרשות המסים פרסמה בעצמה בינואר 2024 הוראת ביצוע שנועדה לתת הקלות למילואימניקים בעקבות המלחמה, ההחלטה בעניינם עומדת בסתירה להוראה זו, שיצרה "ציפייה מוצדקת אצל חיילי המילואים כי יזכו להארכה במכירת דירתם הקודמת, בהתאם לחוק הארכת תקופות ודחיית מועדים".
נשיא העליון יצחק עמית, שקיבל לידיו את העתירה, ביקש מהאוצר ורשות המסים לתת תגובה עד 19 באפריל, עם רמיזה למדינה כיצד עליה לפעול בעקבות העוול לכאורה שנגרם לעותרים: "בתגובתם יתייחסו המשיבים גם לשאלה אם קיימים נתונים ביחס לאחרים המצויים במצבם של העותרים, וכן, בשים לב לכך שעל פני הדברים האיחור בעניינים של העותרים עומד על כחודשיים, יתייחסו גם לשאלה אם קיימת אפשרות לפעול בעניינם לפנים משורת הדין, בלי לפגוע בעקרון השוויון". "זו תחושה של חוסר אונים, של אזרח נורמטיבי שתורם כל חייו למדינה ופתאום מתמודד עם צו עיקול, הליכי חילוט ומכה כלכלית שהופכת את החיים", אומר איש המילואים לכלכליסט. "אני נושא בנטל, משרת בצבא, משלם מסים - ובסוף מוצא את עצמי מול שוקת שבורה בשל החלטה שרירותית".
