דו"ח המבקר
"הממשלה כשלה בפינוי ובקליטת תושבי הצפון והדרום בתקופת המלחמה"
מבקר המדינה קובע בדו"ח מיוחד, כי מצא "אי סדר מוחלט בפינוי היישובים" במהלך מלחמת "חרבות ברזל". לדברי המבקר, שבעה חודשים אחרי הטבח - למשרד החינוך לא היה מידע על 10,000 תלמידים. עוד הוא קובע, כי "מדינת ישראל חייבת להיערך לפינוי של עשרות אלפי אזרחים, בפרט לנוכח המצב הביטחוני הקיים"
"הממשלה וצה"ל כשלו בפינויים ובקליטתם של 210 אלף תושבים מהצפון ומהדרום בשלושת החודשים הראשונים מפרוץ מלחמת חרבות ברזל", כך קובע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדו"ח על פינוי האוכלוסיה וקליטתה במהלך מלחמת "חרבות ברזל".
לדבריו, "מאז מלחמת לבנון הראשונה ב-2006 וזה כשני עשורים, ממשלות ישראל, ובכללן זו הנוכחית נדרשו להסדיר את הטיפול באוכלוסייה בעורף באירועי חירום אזרחיים וביטחוניים. אך הן לא עשו כן. בכך נפגמו ההכנה וניהול העורף בחירום שבאו לידי ביטוי גם במלחמת "חרבות ברזל".
עוד כותב אנגלמן, "מצאנו אי סדר מוחלט בפינוי הישובים. ישובים לא הצליחו לתאם את הפינוי שלהם מול צה"ל והפינוי נעשה בחלק מהמקרים תוך סיכון התושבים שלא לצורך. תוכניות לא עודכנו. היו אפס תוכניות אופרטיביות ואפס אימונים לחירום.
"7 חודשים לאחר הטבח למשרד החינוך לא היה מידע על 10,000 תלמידים. מצאנו תמונה עגומה של כשל מערכתי של גופי החירום פס"ח (פינוי סעד חללים) ורח"ל (רשות חירום לאומית) של אוכלוסייה בתרחישי חירום. פס"ח קיים תרגילים לא רלבנטיים לבתי ספר, במקום לבתי מלון. הפתרון הזה התברר במהלך מלחמת "חרבות ברזל" שאינו ישים לטווח ארוך, ולתקופות פינוי ממושכות".
רשות פס"ח הינה רשות ייעודית הפועלת בשעת חירום במסגרת משק לשעת חירום ומנוהלת על ידי מנהל החירום במשרד הפנים. ייעודה של הרשות הוא היערכות בשגרה וביצוע קליטת מפונים וטיפול בחללים אזרחיים ב"שעת חירום". רח"ל היא רשות החירום הלאומית, שהוקמה ב-2007 בעקבות מלחמת לבנון השנייה, ולה ניתנה האחריות הכוללת לטיפול בעורף במצבי חירום. מדובר בגוף מתאם ליד שר הביטחון. ב-2009 החליטה הממשלה על שילוב מל"ח (משק לשעת חירום) ברח"ל.
עוד קבע המבקר, "על אף פנייתי לרה"מ הוא לא יישב את המחלוקת בין שרי הביטחון, והפנים על סמכויותיהם, לא ניתן לקבל את גישתו של משרד הפנים שאין לו אחריות באירוע הפינוי ולכך שהוא לא נדרש להפעיל את מערך פס"ח. פיקוד העורף מצידו לא נתן מענה למשרדי הממשלה בכל הנוגע לטיפול בצורכי המפונים במלונות.
"על רה"מ, שרי הממשלה וצה"ל ללמוד את פרטי הדו"ח ולתקן את הליקויים בהקדם. מדינת ישראל חייבת להיערך לפינוי של עשרות אלפי אזרחים, בפרט לנוכח המצב הביטחוני הקיים".
המבקר קבע, כי "היעדר הרלוונטיות של התוכניות הצה"ליות והממשלתיות השפיעו באופן ניכר גם על השלטון המקומי. תושבי קריית שמונה פונו לכ-300 מתקני אירוח. הדבר גרם להיעדר יכולת לספק מענה לתושבים, עד כדי גרימת סבל מיותר והגברת החרדה ואי-הוודאות".
"בהליך הפינוי בדרום - פרט לתושבי כמה מהיישובים במועצה האזורית אשכול, שפונו תחת אש בשבעה באוקטובר ובשתי היממות שלאחר מכן, הפינוי בוצע על ידי הרשויות המקומיות בכוחות עצמן. השיבוץ למתקני אירוח נעשה שלא לפי תוכנית מוסדרת, אלא על פי זמינות".
"בחלוף כחצי שנה מאז פרוץ המלחמה נאסף מידע עדכני (במערכת יחד) רק על כ-50% בלבד מהמפונים והמתפנים. הוצאות המדינה למימון עלויות שהותם של המפונים בבתי המלון ובבתי הארחה הגיעו לכ-5.26 מיליארד שקל עד לסוף יולי 2024. ואולם בביקורת עלה כי מידע על המפונים הגיע רק מבתי המלון ולא מגוף ממשלתי שאסף את המידע מהמפונים עצמם. בכך נמנעה היכולת לבצע בקרה אפקטיבית ואף בזמן אמת על תשלומי הממשלה לבתי המלון".
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "רשות החירום הלאומית פעלה ופועלת בגישה מרחיבה מתחילת המלחמה וממשיכה גם כעת בהיערכות מדינת ישראל לתרחישי חירום. עם פרוץ המלחמה הובילה רשות החירום הלאומית את התיאום הבין־משרדי של הטיפול במפוני הדרום ובהמשך גם במפוני הצפון, הקימה מרכז שליטה ייעודי לתיאום בין משרדי הממשלה והרשויות המקומיות ופעלה להבטחת מענה רציף, סדור ומקצועי בכל שלבי הפינוי, הקליטה והחזרה לשגרה.
"במסגרת זו פונו כ־124 אלף מפונות ומפונים מהדרום ומהצפון לעשרות רבות של בתי מלון ברחבי הארץ - אירוע חסר תקדים במדינת ישראל. הפינוי התבסס על תוכניות מוקדמות שגובשו לאורך שנים על ידי רח״ל ופיקוד העורף ואפשרו הוצאה לפועל על אף הנסיבות המורכבות והאתגרים הרבים. גם בימים אלה פועלת רשות החירום הלאומית סביב השעון יחד עם פיקוד העורף ומשרדי הממשלה לחיזוק מוכנות העורף, לשיפור מנגנוני התיאום ולהעמקת ההיערכות הלאומית לתרחישי חירום - מלחמה, רעידת אדמה או כל איום אחר. רשות החירום הלאומית תמשיך להוביל את התיאום הבין-משרדי לשיפור מוכנות הזירה האזרחית כדי להבטיח איתנות וחוסן לאומי".
מדובר צה״ל נמסר בתגובה: "לאורך המלחמה, פיקוד העורף התייצב בשטח לסייע לרשויות המפונות והקולטות לפתוח מרכז שליטה ולהוביל את המענה הנדרש. הדבר נעשה בעזרת כ-1,000 מפקדי וחיילי הפיקוד, בסדיר ובמילואים, תוך שיתוף פעולה מלא עם כלל משרדי הממשלה והגופים הרלוונטיים. הפיקוד פעל בהתאם לתוכנית 'מרחק בטוח' כפי שאושרה, ובהתאם להיקף הפינוי כפי שהגדירה רשות החירום הלאומית.
"כפי שהשתקף בהמלצות הביקורת, הסמכות לאיסוף מידע אישי על אזרחים נתונה למשרד הפנים, ובתוכו מערך פס"ח, ולא לפקע"ר, ולכן פקע"ר סייע בכל הכלים שהיו לו על מנת לסייע למשרד הפנים ולרח"ל לגבש את תמונת המפונים באמצעות הנגשת המידע בפני המפונים על האפשרות להזין בעצמם מידע דרך מערכת 'תיבת נוח' ובהמשך אף במערכת 'יחד'. באשר לטענה על פינוי תושבי הנגב המערבי עם פרוץ הלחימה, נוכח המצב המבצעי, התבצע פינוי דחק ולא פינוי סדור".
