החרם האקדמי נגד ישראל כבר גלוי, קיצוני ומאוד אגרסיבי
הדו"ח החדש של מטה המאבק בחרם האקדמי מגלה שמספר מקרי החרם, הקשורים למפעל מענקי המחקר החשוב בעולם הורייזן, גדל ב־150%. בניגוד לעבר, החרמות הפכו גלויים וקיצוניים יותר, ומתרחשים בעיקר בקרב מדינות מערב אירופה
הסלמה קשה בחרם האקדמי על ישראל. עלייה של 150% חלה במקרי החרם הקשורים בנושא הרגיש מאוד של השתתפות ישראל במפעל מענקי המחקר היוקרתי בעולם — הורייזן של האיחוד האירופי. כן חל מעבר הולך וגדל ממקרי חרם סמויים לגלויים. כך עולה מדו"ח מספר 4 של צוות הפעולה למאבק בחרמות האקדמיים של ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה).
צוות המאבק, בראשות סמנכ"ל משרד החוץ לשעבר עמנואל נחשון, הוא הגוף שמרכז את המעקב והפעילות כנגד החרמות. הצוות כולל מומחים מתחומי הממשל, המשפט והמידע. הוא פועל משפטית מול מוסדות מחרימים באירופה, באמצעות משרדי עורכי דין בבריסל.
המצב שבו המאבק מרוכז על ידי גוף שהקימו האוניברסיטאות עצמן ולא על ידי משרד החינוך או המועצה להשכלה גבוהה מוזר ביותר. הוא נובע מהעוינות הגלויה לאקדמיה ובעיקר לאוניברסיטאות, המלווה בניסיונות לשלוט על מינויים ותקציבים של שר החינוך ויו"ר המל"ג יואב קיש.
על פי הדו"ח הקודם של המטה, שפורסם בנובמבר 2025, מספר מקרי החרם האקדמי שדווחו מתחילת המלחמה עמד על כ־1,000, כאשר רבע מהמקרים דווחו בקיץ 2025, על רקע התמשכות הלחימה בעזה. החרמות מתרכזים בעיקר במערב אירופה. כן עלה מהדו"ח הקודם ש־10 אגודות אקדמיות אירופיות מחרימות את ישראל ומתנות השתתפות של חוקרים ישראלים בכינוסים שלהן בגינויים חריפים למדיניות ישראל בעזה.
החרמות מתמקדים במערב אירופה
מהדו"ח הנוכחי עולה שמספר הדיווחים על מקרי חרם עלה ב־12% מ־1,000 ל־1,120. זוהי עלייה מתונה יחסית לקיץ הקודם, שכנראה מעידה שבמדינות המובילות את המהלך הוא הגיע למיצוי. נחשון מציין, עם זאת, שההנחה היא שהחרמות הקיימים אינם פוסקים. החרמות מתמקדים במערב אירופה. בלגיה ממשיכה להוביל את טבלת הדיווחים המצטברת על חרמות, ואחריה מדורגות הולנד, אנגליה, ספרד ואיטליה, כאשר באחרונה נרשמה עלייה חדה המושפעת מהשיח הפוליטי הפנימי סביב הלחימה.
בשנה האחרונה החשש הגדול ביותר בתחום החרמות האקדמיים היה שישראל תושעה ממפעל מענקי המחקר האקדמיים של האיחוד האירופי, הורייזן, שהוא היוקרתי והנחשב בעולם. הורייזן היא תוכנית המו"פ הגדולה ביותר בעולם לשיתוף פעולה מדעי ותעשייתי והתוכנית היוקרתית ביותר. לתוכנית הורייזן הנוכחית תקציב כולל של כ־95.5 מיליארד יורו לשבע שנים. השותפות של ישראל מאפשרת לאנשי האקדמיה הישראלית להתחרות בתנאים שווים לחוקרים אירופים, והם בין המוליכים בזכיות בה. באקדמיה השוו השעיה אפשרית של ישראל מהורייזן להשעיה של הספורט הישראלי מהמשחקים האולימפיים. ישראל הצליחה למנוע את ההשעיה עצמה, אבל זה עלול להיות קשה יותר בעתיד לאחר חילופי השלטון בהונגריה.
בינתיים הולכים ומתרבים מקרי החרם בתוך המפעל. אם בנובמבר דווח על 20 כאלה, הרי שעכשיו זינק מספרם ל־50, כלומר עלייה של 150%. נחשון מסביר שמדובר באחד משני סוגים של מקרים: או שמסרבים מראש להגיש הצעות מחקר יחד עם חוקרים ישראלים, או שלאחר ההגשה האוניברסיטה מטילה וטו. במקרה כזה, או שהחוקר הזר פורש או שיש דרישה שהישראלי יפרוש.
הדו"ח מציין ש"השתתפות ישראל בהורייזן הינה יעד אסטרטגי. אנו רואים שהיריבים מבינים זאת". הדבר מאיים על ישראל במיוחד לאור המשא ומתן הקרוב על חידוש ההסכמים בשנה הבאה. צריך לזכור שבינתיים מעמדנו במפעל נחלש בדרך נוספת. ישראל היתה בצמרת מקבלות המענקים מהורייזן, אבל כלכליסט פרסם ביולי שעבר שמספר מענקי המחקר לחוקרים ישראלים צעירים צנח מ־29 ב־2024 ל־9 ב־2025. אחוז המענקים מהבקשות שהוגשו צנח מ־27% ל־9%.
מתחילת המלחמה התאפיין החרם האקדמי בייחוד במקרי חרם סמויים. מדענים דיווחו שהם נענים בסירוב, אבל אינם יכולים להוכיח שזה חרם. נראה שהצורך של המחרימים להסתיר הולך ופוחת. ב־2025 עמד מספר המקרים של חרם מפורש על 40%.
ביקורת חריפה על מהלכים בישראל
הדו"ח קובע כי "הנחת העבודה ששררה בשנה שעברה, שלפיה הפסקת אש בעזה תצמצם גילויי החרם, אינה מתגשמת כלל. ארגוני החרם משכילים להתאים את עצמם לנסיבות משתנות. האווירה העוינת באירופה מזינה את עצמה מהמתיחות הביטחונית מול לבנון ואיראן, אך גם מהסתייגות גוברת בקרב מקבלי החלטות ביבשת ממדיניות החוץ של ממשל טראמפ בארה"ב, אליה נתפסת ישראל כבעלת ברית קרובה במיוחד".
מבחינת האיחוד האירופי, קיומם של ערכים משותפים הוא תנאי להמשך חברות ישראל בהורייזן. אבל יש "ביקורת חריפה על מהלכים פנים־ישראליים, דוגמת חוק 'עונש מוות למחבלים' והתבטאויות של נבחרי ציבור, המעלים בעיני האיחוד האירופי שאלות לגבי ערכים משותפים". מצב זה יוצר איום ממשי לקראת חידוש ההסכמים.
צוות הפעולה של ור"ה "קורא לפעילות משותפת ופרו־אקטיבית של כלל גורמי המדינה כדי לשמור על מעמדה הבינלאומי של ישראל". ור"ה מתריעה כי "ללא היערכות ממשלתית מתואמת והשקעה עקבית בהסברה ובחיזוק קשרים קיימים, ישראל עלולה למצוא את עצמה מחוץ למועדון המדעי היוקרתי בעולם, דבר שיגרום נזק בלתי הפיך להיותה אומת הסטארט־אפ".
נשיא אוניברסיטת בן־גוריון בנגב ויו"ר ור"ה, פרופ' דניאל חיימוביץ: "הדו"ח מוכיח שהחרם האקדמי אינו תופעה חולפת אלא מאבק ארוך טווח המאיים על ליבת המחקר הישראלי. הניסיון להדיר את ישראל מבמות בינלאומיות רק בשל הזהות הישראלית מהווה אפליה פסולה המזיקה למדע העולמי כולו. עלינו להציב את בלימת הסחף הזה כיעד אסטרטגי לאומי, שכן האוניברסיטאות הישראליות הן חוד החנית של המצוינות והפלורליזם הישראלי, ובידודן המדעי הוא סכנה מוחשית לחוסנה ולביטחונה של המדינה".
