המחסנים מתרוקנים: בצה"ל מזהירים מפגיעה במוכנות למלחמה
למרות המתווה להגדלת תקציב הביטחון, בצה"ל ובמשרד הביטחון טוענים כי הכסף וההרשאות להזמנות רכש עדיין לא הועברו. המחסנים לא חזרו לכשירות לאחר כאלף ימי לחימה, מלאי החימושים וטילי היירוט נשחק. קצין בכיר מזהיר: "לעימות הבא עם איראן נגיע פחות מוכנים". האוצר: "ניהול התקציב של משרד הביטחון נעשה שלא לפי החוק"
כשעיקר הקשב של צה"ל מופנה לאיראן, ברקע ההסלמה המתמשכת וההיערכות של צבא ארה"ב למימוש איומי הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ להרחבת התקיפות בה תוך אפשרות להצטרפותה של ישראל ללחימה, קצין בכיר מזהיר ממחסור אפשרי בחימושים ובטילי יירוט. בשיחה עם כלכליסט הוא הזהיר כי "כשנגיע אל העימות הבא, נגיע אליו פחות מוכנים".
לדבריו, "אנחנו בתקלה גדולה בבניין הכוח שלא מאפשרת לנו להיות מוכנים וערוכים לסיבוב הבא. במלחמה האחרונה עם איראן לא היה בתל אביב אתר הרס גדול ואני רוצה שגם במלחמה הבאה איתה זה יישאר כך".
ברקע הדברים עומד העימות המתמשך בין משרדי הביטחון והאוצר על גובה תקציב הביטחון ל־2026. אף שבתחילת החודש ראש הממשלה בנימין נתניהו אישר מתווה שגיבש המטה לביטחון לאומי (המל"ל) ובמסגרתו תקציב הביטחון יוגדל מיידית בעוד 15 מיליארד שקל, בקריה עדיין מחכים לכסף.
מתוקף אותו מתווה, בחודשים אוקטובר ונובמבר צוותים של המל"ל ומשרדי הביטחון והאוצר יקיימו הערכות מצב שיבחנו את העברתם של עוד 25 מיליארד שקל הדרושים, לטענת מערכת הביטחון, למימון פעולות הצבא בכלל הגזרות ובהן החזקת רצועות ביטחון בלבנון, בעזה ובסוריה.
"מפספסים הזדמנויות"
עוד נקבע במתווה של המל"ל כי משרד הביטחון וצה"ל יקבלו הרשאה להתחייב על רכש ביטחוני עתידי בסכום של כ־130 מיליארד שקל וזאת בהתבסס על תקציב של 350 מיליארד שקל שאמור להתווסף לבסיס תקציב הביטחון החל מ־2027 ובמשך עשור. לפי גורמים בצה"ל ובמשרד הביטחון, גם סיכום זה טרם יושם.
לדברי הגורם הצבאי הבכיר, "ועדת השרים להצטיידות התכנסה, ישבה שש שעות, שמעה על כל תוכניות הרכש וההצטיידות והיא סבורה שנכון לעשות אותן, אבל לפני כן צריך להגדיל את הנומרטור. אני קצין לובש מדים ואני לא מבין בנומרטורים. מה שאני כן מבין, זה שאם אני לא מצליח להתחייב מול הספקיות השונות בארץ ובעולם, המחסנים של צה"ל והאמצעים השונים שמשמשים אותו לא חוזרים לכשירות הנדרשת אחרי כ־1,000 ימים של מלחמה אזורית. כל יום שעובר והמצב הזה נמשך עולה לנו באי־מוכנות, כשאנחנו לא משופעים בחימושים ובטילי יירוט למערכות ההגנה האוויריות. אנחנו מפספסים הזדמנויות".
היקפו הנוכחי של תקציב הביטחון הוא 143 מיליארד שקל וזאת לאחר שהוגדל בתחילת מרץ השנה ב־22 מיליארד שקל בעקבות מלחמת איראן השנייה. הגדלתו עד סוף השנה על פי מתווה המל"ל בכ־40 מיליארד שקל תעמיד אותו בסכום חסר תקדים של 183 מיליארד שקל.
"במלחמה הארוכה הזאת השתמשנו בכ־100 אלף חימושים אוויריים ואנחנו חייבים עוד כאלה כמו גם מיירטים מסוגים שונים, מכיפת ברזל לשכבות ההגנה הנמוכות ועד לטילי חץ 3. אנחנו זקוקים גם לחימושים יבשתיים, שכן נמשיך להיות בתוך לבנון לפחות עד סוף השנה ואנחנו עוד לא יודעים מה יקרה ברצועת עזה ומתי. המצב לא טוב", אמר הקצין הבכיר לכלכליסט.
לדבריו "אנחנו מפעילים כוח בשטח ובינתיים לא מכניסים לתעשיות הביטחוניות הזמנות חדשות, כך שמלאי החימושים שלנו יורד כל הזמן. הדרג המדיני חייב לשנס מותניים ולייצר למצב הזה פתרון. אחרי כ־40 יום של מלחמה ביחד עם האמריקאים באיראן אנחנו נמצאים בתחרות למידה מולה ובמרוץ חימוש. כל בוקר אנחנו מקבלים דו"חות מודיעין ולמדים מהם מה הצד השני עושה בהיבט החימושים והפלטפורמות שלו ואנחנו מבינים שיש כאן מרוץ חימוש מטורף וצה"ל לא נמצא בו, כל שכן מנצח אותו. אני מודאג, כי אנחנו לא נמצאים בנקודה שאנחנו צריכים להימצא בה. אנחנו במגמת ירידה".
גם במשרד הביטחון הביעו בימים האחרונים תסכול מהסחבת בהקצאת התקציבים הדרושים להתנעת הזמנות ייצור חדשות לתעשיות הביטחוניות. זאת, כשבשבועות הקרובים אחת החברות עלולה לסגור קו ייצור של חימושים הדרושים לצה"ל בשל היעדר היכולת לממן הזמנות חדשות. "אנחנו נמצאים בדיוק באותו המקום שהיינו בו ערב אישור מתווה המל"ל אצל ראש הממשלה. כאילו לא היה מתווה וכאילו לא היה סיכום. משרד האוצר עושה את מה שהוא רוצה ואנחנו כבר לא יודעים מה הטעם בלסכם איתו דברים", אמר אחד הגורמים.
אותות המצוקה האלה לא מרשימים את משרד האוצר שמתעקש על כך שבחסות המלחמה הממושכת צה"ל ומערכת הביטחון איבדו כל רסן ואחריות תקציבית תוך פריצה חוזרת ונשנית של כל מסגרת שנקבעת להם. באוצר מתייחסים לדרישות הצבא בחשדנות, דורשים את התייעלותו המיידית ואת ניהול סדר עדיפויותיו בהתאם למגבלות התקציב. שם טוענים כי השליטה על גובה תקציב הביטחון אבדה, שהוא נהיה "חור שחור" שבולע מדי שנה, בשנים האחרונות, עשרות מיליארדי שקלים על חשבון החינוך, הבריאות והרווחה של אזרחי ישראל.
מנגד, במערכת הביטחון מפנים את אנשי אגף התקציבים אל הדרג המדיני, הקובע והמכתיב של פעולות צה"ל בכלל הזירות. באחרונה הוערך כי כל יום של פעילות שוטפת שמקיים צה"ל בעזה, בלבנון, בסוריה, בשטחים, ולצידה הדריכות הגבוהה לקראת חידושה האפשרי של המלחמה עם איראן, עולה למערכת הביטחון בין 150-100 מיליון שקל.
"אנחנו לא קופצים מעל הפופיק ולא דורשים מותרות", אמר הקצין הבכיר בהתייחס לטענות משרד האוצר על בזבזנות ופזרנות כשיטה. "להכין את צה"ל למלחמה הבאה זה אומר הרבה מאוד AI, תחום שמתפתח משעה לשעה, ואנחנו לא יכולים לרכוש רכיבי חומרה הנחוצים לפיתוח יישומים שונים וכך גם לגבי נכסים חיוניים בחלל הנדרשים בייחוד במערכות בזירות מרוחקות כמו איראן ותימן".
אחד המצבים שנגזרים מהדחק התקציבי המתמשך של מערכת הביטחון וצה"ל הוא פגיעה משמעותית בלוחות הזמנים לקבלת פלטפורמות לחימה כמו מסוקי תובלה ומסוקי קרב הנרכשים בתעשיות האמריקאיות.
ביקוש עולמי וחסר תקדים לנשק מעמיס על כל קווי הייצור בתעשיות הביטחוניות בעולם ופרט לתקציבים הדרושים למימון תוכניות רכש, גם מועד משלוח ההזמנות אליהן נחשב קריטי שכן הן מתחרות בהזמנות של מדינות אחרות על מקומן בתהליכי הייצור.
לפי מערכת הביטחון, כל השתהות בנושא עלולה לעלות בעיכובים של שנים באספקה ובעלויות כספיות גבוהות הרבה יותר. "אנחנו נמצאים במלחמה שלא היינו בה, אין לנו לא זמן וגם לא כסף מיותר ואנחנו חייבים לקפוץ על כל 'סלוט' שנפתח לנו באחת החברות האמריקאיות", אמר באחרונה לכלכליסט בכיר ביטחוני המעורב בנושא.
לאלה גם מתווספת אי־הוודאות באשר להתפתחויות בשטחים, שבשבועות האחרונים הגיעו לנקודת רתיחה חדשה ואילצו את צה"ל לעבות את כוחותיו בגזרה מחשש להתלקחות רחבה. ברקע עומדים החיכוכים המסלימים בין ישראלים לפלסטינים, תוך עלייה בפשיעה הלאומנית היהודית. הניסיון של צה"ל לצנן את השטח ולהימנע מפתיחת חזית לחימה עצימה נוספת עולה לו בכ־25 גדודים הפועלים ברחבי איו"ש.
החזית הנוספת שמכבידה על צה"ל
לא רק שהסתבכות בגדה תייצר צרכים נוספים שיגדילו עוד את תקציב הביטחון, לצבא אין די חיילים לשם כך. זאת בעוד מערך המילואים נשחק מאז פרוץ מלחמת 7 באוקטובר כשהמשרתים בו נקראים לתקופות שירות של עשרות ימים בכל סבב ומאחוריהם כבר מאות ימים מילואים. ברקע גם עומדת השתמטות החרדים תוך סירובם להתגייס אף שלצבא חסרים כ־15 אלף חיילים, מרביתם לוחמים ותומכי לחימה, בכל שנה.
אלא ששר האוצר בצלאל סמוטריץ', שמשרדו משהה תקציבים הנחוצים בבהילות למערכת הביטחון, בוחר להקל ראש בהתייחסו לפשיעה הלאומנית היהודית באיו"ש, שעלולה להבעיר את השטח ולתבוע מצה"ל משאבים רבים נוספים. בוועידת הביטחון הלאומי של קבוצת ידיעות אחרונות והמכון למחקרי ביטחון לאומי INSS הוא טען כי "סטטיסטית יש הכי פחות אלימות אצל המתיישבים ביהודה ושומרון. אין תושבים שמתגרים, זה שקר. יש קמפיין שקרי כמו שיש אלימות על החוף בתל אביב".
גורמים בכירים במשרד האוצר אמרו בהתייחס לדברי הקצין הבכיר כי הסכום שנקבע כתוספת לתקציב הביטחון יועבר בימים הקרובים. לטענתם, "ניהול התקציב העצמאי של משרד הביטחון נעשה שלא לפי החוק והכללים המחייבים ובאופן שמקשה מאוד על המדינה להעביר תקציבי עתק בתוך ימים. גורמי המקצוע של מערכת הביטחון והאוצר עורכים את ההתאמות המתחייבות בנושא".
