הסיכום על תוספת של 40 מיליארד שקל לתקציב הביטחון תקוע
למרות הסיכום על תוספת לתקציב הביטחון, כ־15 מיליארד שקל טרם הועברו וההרשאה לרכש עתידי בהיקף של כ־130 מיליארד שקל עדיין תקועה. במערכת הביטחון מזהירים מפגיעה בכשירות ובמלאים. סמוטריץ': "המצב אינו משפיע על יכולת משרד הביטחון לרכוש חימושים"
בזמן שצה"ל בכוננות שיא לקראת חידושה האפשרי של המלחמה עם איראן, הסלמה ניכרת גם בחזית הלחימה על היקף תקציב הביטחון ל-2026, שלמרות הסיכומים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו מלפני כשבועיים על הגדלת התקציב בכ-40 מיליארד שקל, נותרה פתוחה ורועשת.
לפי מערכת הביטחון, כ-15 מיליארד שקל שהיו אמורים לעבור אליה מיידית טרם הועברו, כך שההחלטה המשותפת לראש הממשלה, למטה לביטחון לאומי ולמשרדי האוצר והביטחון אינה ממומשת. פרט למיליארדי השקלים הנחוצים לצה"ל ולמשרד הביטחון כדי לממן הזמנות דחופות, גם ההרשאה להתחייבות לרכש ביטחוני עתידי בהיקף של כ-130 מיליארד שקל על בסיס התוכנית לתוספת של 350 מיליארד שקל, טרם ניתנה.
מדובר בהרשאה להתחייב מתוקף מתווה עולה שיתחיל ב-2027 ויימשך על פני עשור. משרד הביטחון פנה בימים האחרונים לוועדה להצטיידות בבקשה לקבל את אישורה למימוש ההרשאה אך יצא בידיים ריקות. במערכת הביטחון טוענים כי טרם נמצא לתוכנית זו מקור תקציבי.
"חזרנו אחורה לאותו המשבר כאילו לא היו סיכומים וכאילו לא התקבלו החלטות", אמר גורם ביטחוני. אתמול, יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בועז ביסמוט, קפץ אל הקלחת התקציבית והזהיר בפנייה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי "אי תקצוב הסכומים שאושרו מביא לפגיעה ממשית בתוכניות משרד הביטחון וצה"ל לחזרה לכשירות ולכוננות, להשלמת מלאים ורכש של חימושים". הוא הוסיף והזהיר מעיכוב בתהליכי רכש של נשק הנחוץ לצה"ל וזאת בשל אובדן מקומות קרובים בקווי הייצור של היצרניות בארה"ב.
אלא שלטענת סמוטריץ', לפחות חלק מדבריו של ביסמוט משקפים "חוסר היכרות עם הנעשה". במענה על מכתב האזהרה שקיבל, טען שר האוצר כי הכספים יועברו במועדם וכי לפי שעה המצב "אינו משפיע על יכולת משרד הביטחון להשלים מלאים ולרכוש חימושים". במערכת הביטחון מתארים מציאות הפוכה, וממשיכים להתריע כי בעוד שבועות אחדים חברות ביטחוניות ייאלצו להדמים קווי ייצור וזאת בשל היעדר היכולת להזרים אליהן הזמנות חדשות.
לפי סמוטריץ', "משרד הביטחון חורג באופן תדיר מהתקציבים המאושרים לו, חורג מתקציב המדינה, ללא בקרה או ביקורת". הוא קרא לביסמוט לרתום את ועדת החוץ והביטחון למאמץ ל"מציאת מנגנוני הבקרה שיביאו להפסקת המצב הבעייתי", כדבריו.
