בלעדי
תוכנית "חיסכון לכל ילד" יצרה פערים חברתיים חדשים מול אלה שהשקיעו בקופות גמל
בתוכנית חיסכון לכל ילד יכול להצטבר פער של עד 50 אלף שקל לטובת פיקדונות בקופות גמל לעומת פיקדונות בנקאיים, לאורך חיי התוכנית. על פי בדיקת PWC, משפחות ממעמד סוציו־אקונומי נמוך נוטות יותר לבחור בבנקים, שמתקשים לספק תחרות אטרקטיבית
הרווח מתוכנית "חיסכון לכל ילד" בקופות הגמל עשוי להיות גבוה בכ־50 אלף שקל מזה שיושג בפיקדונות הבנקאיים, כך עולה מסימולציה חדשה שערך תאגיד השירותים הפיננסיים PWC עבור איגוד בתי ההשקעות. הנתונים ממחישים את גודל הטעות שעשה משרד האוצר כשהתיר לבנקים לקחת חלק בתוכנית, וכי ההחלטה היכן לנהל את החיסכון עשויה להכתיב פערים דרמטיים בנקודת הפתיחה של צעירי ישראל לחיים הבוגרים.
תוכנית חיסכון לכל ילד פועלת מתחילת 2017, ומיועדת לכל ילד בישראל שטרם מלאו לו 18. במסגרתה, ביטוח לאומי מפריש בכל חודש סכום שעומד כיום על 58 שקל (וצמוד למדד) לחיסכון ייעודי, כאשר הורי הילד יכולים להפריש לתוכנית סכום זהה. אף על פי שמדובר בחיסכון לתקופה של שני עשורים לפחות, את התוכנית ניתן לפתוח לא רק בקופות גמל להשקעה שמנהלים חברות הביטוח ובתי ההשקעות, אלא גם בפיקדונות בנקאיים ייעודיים.
מי שבוחר בקופת גמל יכול לבחור בין שלושה מסלולי השקעה – סיכון מוגבר, בינוני או מועט. מי שבוחר בבנק יכול לבחור בין ארבעה מסלולי פיקדון: בריבית קבועה לא צמודה או בריבית קבועה וצמודה, כאשר בכל אחד מהם קיימת אפשרות למסלול עם תחנות יציאה מדי 5 שנים או מסלול ללא תחנות יציאה, הנועל את הכסף עד גיל 18.
הבדיקה שערך PWC מתחלקת לשניים: תחילה, היא בחנה את הביצועים בפועל של המסלולים השונים מאז יצאה התוכנית לדרך ועד מרץ 2026, כלומר ב־9 השנים הראשונות לתוכנית. יצוין כי כלל המספרים והרווחים המוצגים בבדיקה מתייחסים ל"תוכנית מורחבת", כלומר לילדים שהוריהם בחרו להכפיל את ההפקדה החודשית. כדי לבסס את ההשוואה, הנתונים חושבו לפי ממוצע התשואות שהשיגו הגופים המוסדיים בכל אחד ממסלולי הסיכון, אל מול ממוצע הריביות שהעניקו הבנקים במסלולי הפיקדונות השונים.
פער החיסכון יכול לטפס ל־70 אלף שקל
המספרים הללו מספרים סיפור חד־משמעי: בעוד החיסכון שהופקד עד כה עומד על כ־11,500 שקל, ילד שהכספים שלו נוהלו בקופת גמל במסלול בסיכון מוגבר צבר כבר רווח של כ־8,800 שקל. מסלול בסיכון בינוני הניב רווח של כ־4,900 שקל. לעומת זאת, המסלול הבנקאי המשתלם ביותר ייצר בתקופה זו רווח של כ־2,000 שקל בלבד. במסלול הבנקאי החלש ביותר, נרשם רווח של כ־500 שקל בלבד – פער של יותר מפי 17 לעומת המסלול המנייתי.
בשלב השני ערכו ב־PWC סימולציה שמניחה כי התשואות שהושגו ב־9 השנים הראשונות – למשל ממוצע של 12.4% בשנה במסלול המוגבר – יימשכו באותו הקצב בדיוק גם ב־9 השנים הבאות עד לגיל 18. לפי הסימולציה, הילד בקופת הגמל בסיכון המוגבר צפוי להגיע לגיל 18 עם רווח חזוי (לפני מס) של קרוב ל־56 אלף שקל, ובסך הכל עם קופה של כ־81.6 אלף שקל. מנגד, ילד שהכסף שלו נסגר בפיקדון בנקאי צפוי להגיע לרווח שינוע בין כ־3,800 שקל במקרה הגרוע לכ־10,100 שקל במקרה הטוב, ולחיסכון שינוע בין 29 ועד 35 אלף שקל.
תמונת מצב דומה עולה גם כאשר בוחנים מחזורים מאוחרים יותר: סימולציה שנערכה לילדים שהצטרפו לתוכנית בפברואר 2019, וכן ב־2022 וב־2024, מציגה פערים, בחלק מהמקרים בהיקפים גדולים יותר. יתרה מכך, כאשר הסימולציה נמתחת עד לגיל 21 – המועד שבו ניתן למשוך את הכספים בתוספת מענק מדינה – כוחה של הריבית דריבית מביא לכך שאותו ילד עם חיסכון מוגבר ייהנה מחיסכון כולל של כ־114 אלף שקל, אל מול 30 עד 40 אלף שקל בבנקים.
על מספרי הסימולציה העתידית יש להסתכל כמובן בזהירות רבה. אין כל ודאות שהתשואה הגבוהה יחסית ב־9 השנים האחרונות תישמר, כל חוסך מושפע מתזמון משיכת הכסף ופוטנציאל הרווח כרוך בנקיטת סיכון, למשל שרגע לפני משיכת הכסף שוק ההון יתרסק. במקביל, ישנן הנחות נוספות כגון שיעור אינפלציה עתידי של 2% בלבד (שמשפיע על התשואה במסלולים הצמודים בבנקים).
בנוסף, הפערים מוצגים לפני תשלום מס רווחי הון ריאלי של 25% שיוטל במשיכה מקופת הגמל (לעומת מס נומינלי של 15% על הפיקדונות הלא צמודים), תשלום שיצמצם את הפער האבסולוטי בשקלים. ובכל זאת, גם אחרי ההסתייגויות הללו, השורה התחתונה ברורה: בסביבת השקעות ארוכת טווח של שני עשורים, הבנקים מתקשים לספק תחרות אטרקטיבית.
פתרון להורים מאוכלוסיות מוחלשות
את השורה התחתונה של התחרות מתחיל גם הציבור הרחב להפנים, מה שמוביל לשינוי הדרגתי בשוק. בתחילת 2025 נכנס לתוקף תיקון חוק שמאפשר לחוסכים בבנקים לנייד את ההפקדות העתידיות שלהם אל קופות הגמל, בעוד הכספים שכבר נצברו נותרים נעולים בבנק. לפי נתוני ביטוח לאומי שפורסמו בחודש שעבר, בשנת 2025 לבדה נוידו כ־98 אלף חסכונות מהבנקים. בעקבות נטישה זו, נתח החסכונות המנוהלים בבנקים קטן לכ־16% בלבד, ועומד כיום על כ־583 אלף חסכונות פעילים.
נקודה משמעותית נוספת היא שמשפחות ממעמד סוציו־אקונומי נמוך נוטות יותר לבחור בפיקדונות הבנקאיים, על פני ניהול החיסכון בחברות הביטוח ובתי ההשקעות. בכך הן מקבעות אובדן של עשרות אלפי שקלים בנקודת הפתיחה של ילדיהן לחיים הבוגרים.
בשיחה עם כלכליסט אמר עו״ד נמרוד ספיר, מנכ״ל איגוד בתי ההשקעות כי ״עשור לאחר השקת התוכנית, יש לנו לראשונה פרספקטיבה ארוכת טווח שמאפשרת להעריך בצורה מבוססת יותר כמה כסף צפוי להצטבר לילדים בתום 18 שנות חיסכון. הסימולציה מראה שהתוצאות עשויות להיות גבוהות משמעותית מההערכות שהכרנו בעבר. השנים שחלפו גם ממחישות היטב את הפער העצום שנוצר בין חיסכון באמצעות קופות הגמל לבין פיקדונות בנקאיים".
ספיר ציין כי לא ניתן להתווכח על הצלחתה הגדולה של תוכנית חיסכון לכל ילד, ולאור זאת קרא לממשלה "לבחון את הרחבתה – תוך מתן פתרון גם להורים מאוכלוסיות מוחלשות המתקשים כיום להכפיל את גובה החיסכון עבור הילד. כמו כן, ובעקבות הצלחת תיקון החוק להסטת כספים מהפיקדון הבנקאי לקופות הגמל, אנו קוראים להשלמת המהלך באופן שיאפשר גם ניוד מלא של הפיקדונות שנותרו בבנקים, אותם אסור כיום לנייד לקופות הגמל".
מהאוצר נמסר כי "המשרד עוקב אחר התוכנית ובוחן מעת לעת את מאפייניה ואת הצורך בהתאמות, מתוך מטרה להבטיח כי החיסכון ישרת באופן מיטבי את ילדי ישראל לאורך זמן".
