נחשף בכלכליסט
נתניהו אישר: תקציב הביטחון יגדל בעשרות מיליארדים – השיקום נשאר בחוץ
מתווה הפשרה שנחשף בכלכליסט קובע כי האוצר יזרים למשרד הביטחון 12 מיליארד שקל מיידית ועוד 3 מיליארד עד סוף השנה. בכפוף להערכות מצב, יועברו עד 25 מיליארד שקל נוספים עד סוף השנה. הרפורמה באגף השיקום - שעלותה 2.5 מיליארד שקל בשנה הראשונה - לא תתוקצב בשלב זה
המחלוקת העמוקה בין משרדי הביטחון והאוצר על הגדלת תקציב הביטחון על סף פתרון. בתום דיון שקיים עם ראשי האוצר ומערכת הביטחון ראש הממשלה בנימין נתניהו אישר את המתווה שגיבש המטה לביטחון לאומי (המל"ל) ליישוב המשבר. המתווה נחשף מוקדם יותר השבוע בכלכליסט.
על פי המתווה, משרד האוצר יזרים למשרד הביטחון מיידית כ-12 מיליארד שקל ועד סוף השנה 3 מיליארד נוספים, בנוסף לתקציבו שנקבע לשנת 2026 על סכום של 143 מיליארד שקל. כמו כן, עד סוף השנה אגף התקציבים יזרים למערכת הביטחון עוד 25 מיליארד שקל בשתי פעימות שיהיו באוקטובר ובנובמבר ובכפוף להערכות מצב על צרכיו האמיתיים של צה"ל ועל עמידתו בתחזיות הביצוע. בעוד שבמשרד הביטחון מעריכים כי המשימות הרבות שאליהן נדרש הצבא ידרשו 25 מיליארד שקל, באוצר טוענים כי מדובר בהערכת יתר. במצב זה, עד סוף השנה תקציב הביטחון עשוי להסתכם בלפחות 183 מיליארד שקל - באופן שיוביל לפריצת מסגרת התקציב.
במערכת הביטחון העריכו באחרונה כי עד סוף השנה לצה"ל יידרשו לא פחות מ-188 מיליארד שקל. במערכת הביטחון טוענים כי סכום זה יכול לרדת, עם רידוד ניכר בהפעלת כוחות מילואים. כיום צה"ל מפעיל כ-60 אלף חיילי מילואים ונדרש להם ברקע ריבוי משימותיו ברצועות הביטחון בלבנון, עזה וסוריה, בגדה המערבית ולאורך הגבולות עם ירדן ומצרים.
מתוקף הסיכום, וכפי שהציע ראש המל"ל שמואל בן עזרא, מערכת הביטחון תקבל הרשאה להתחייב בעסקאות רכש ארוכות טווח ובהתבסס על תקציב רב-שנתי של 350 מיליארד שקל לבסיס התקציב על פני עשור. היקף ההרשאה להתחייב ב-2027 יהיה קטן יחסית, כ-3 מיליארד שקל, אך שנה לאחר מכן יהיה כ-7 מיליארד, וזאת כשב-2031 ועד 2039 היקף ההרשאה יהיה כ-25 מיליארד שקל בכל שנה.
בעוד שהסיכום התקציבי אמור לאפשר למשרד הביטחון לממן הזמנות בהולות לנשק, ואף לפרוע חוב של כ-15 מיליארד שקל לחברות הביטחוניות המרכזיות אלביט מערכות, התעשייה האווירית ורפאל, פצועות ופצועי המלחמה נשארו בחוץ.
באוצר התנגדו לתקצוב הרפורמה באגף השיקום של משרד הביטחון, ברקע כמות הנפגעים העצומה מאז פרוץ מלחמת 7 באוקטובר – שנכנסה ליומה ה-1,000. על הרפורמה המליצה באחרונה ועדה בראשות הפרופ' שלמה מור יוסף, ובמרכזה הפיכת אגף השיקום לרשות לאומית שתהיה כפופה למשרד הביטחון אך תוכל להיות עצמאית וגמישה בפעולותיה ובעלת סמכויות רחבות, באופן שאמור לשפר את איכות הטיפול שניתן לנפגעי המלחמה ולכלל נכי צה"ל.
לפי המלצות הוועדה, עלות הרפורמה בשנה הראשונה היא כ-2.5 מיליארד שקל ובהמשך יש להגדיל את תקציב השיקום בכ-2 כמיליארד שקל בכל שנה, וזאת בנוסף לתקציבו השנתי כיום, כ-10.8 מיליארד שקל. מדובר בפי שניים מהיקף תקציבו ערב טבח 7 באוקטובר.
מפרוץ המלחמה נוספו לאגף השיקום יותר מ-26 אלף נפגעים ונפגעות, ועד סוף השנה מספר הנפגעים שבהם הוא נדרש לטפל יגיע לכ-90 אלף. מדובר בזינוק של 40% בתוך שלוש שנים. עוד טרם הסיכום התקציבי, מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם קרא ליישום הרפורמה בבהילות וזאת כדי למנוע את קריסת אגף השיקום מחמת העומס.
מארגון נכי צה"ל נמסר בתגובה: "ההפקרות נמשכת ועתיד כולנו בסכנה: ראש הממשלה ושר האוצר החליטו לנטוש את הגיבורים של כולנו וחזרו בהם מההבטחות ומהסיכומים שניתנו לפצועות ופצועי צה"ל וכוחות הביטחון. בכך הם מפקירים את עתיד מי שהקריב את גופו ונפשו בקרב למען מדינת ישראל. אי אפשר לשלוח את מיטב בנינו ובנותינו להילחם, להבטיח להם שיקום ראוי, ואז לסגת ברגע האמת. אם המלצות ועדת מור יוסף לא יאושרו באופן מיידי בהחלטת ממשלה ויתוקצבו, יהיה כאן אסון לאומי. אסור שהדם שנשפך בשדה הקרב יהיה לשווא - ארגון נכי צה"ל לא יעמוד מנגד וייאבק על כך שמדינת ישראל תעמוד בהתחייבויותיה הקריטיות ללוחמים".
