גם במתחם מסחרי: בעלי המקלטים יחויבו בארנונה גם אם השטח נועד לחירום בלבד
בעלי מקלטים במתחמים עסקיים מחויבים להותיר אותם פתוחים בעת חירום, והמדינה אף דורשת מהם להותיר אותם פנויים מציוד; אך הרשויות ממשיכות לגבות מהם ארנונה כרגיל, וכעת גם בית המשפט תומך בכך, לאחר שדחה את טענותיו של בעל מתחם מסחרי בעיר
בעלי מקלטים המיועדים לשמש בעת חירום לכלל הציבור יידרשו לשלם ארנונה, כך קבע לאחרונה בית המשפט המחוזי בחיפה (בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים). ההחלטה שהתקבלה בבית המשפט נוגעת לערעור שהוגש על החלטת ועדת הערר לענייני ארנונה בחיפה, אשר דחתה את ההשגות נגד חיוב בארנונה של מקלט הנמצא בתוך מתחם קורן - מתחם מסחרי בשדרות ההסתדרות בחיפה, המושכר למספר דיירים, אך משמש בעתות חירום את כל הדיירים והמבקרים במתחם. בעלי המתחם טענו כי אין לחייב את המקלט בארנונה, מאחר שחוק ההתגוננות האזרחית מגביל את השימוש בו לשעת חירום בלבד, ולכן אין מדובר בנכס בעל שימוש מסחרי או כלכלי רגיל.
לטענת החברה, מאחר שצו הארנונה של עיריית חיפה אינו כולל סיווג ייעודי למקלטים במתחם עסקי, העירייה אינה מוסמכת להטיל עליו ארנונה. עוד נטען כי המקלט הוא רכוש משותף של כל המחזיקים במתחם, ולכן אין להשית את החיוב על החברה בלבד. מנגד, עיריית חיפה טענה כי הכלל בדיני הארנונה הוא שכל נכס חייב בארנונה אלא אם נקבע לו פטור מפורש. בצו הארנונה העירוני קיים פטור רק למקלטים בבנייני מגורים, אולם מקלטים במתחמים מסחריים אינם פטורים. בית המשפט דחה את הערעור וקבע כי היעדר סיווג ספציפי אינו מונע חיוב בארנונה. לטענת בית המשפט, הפסיקה רואה בהטלת ארנונה את הכלל ובפטור את החריג.
לכן, בהיעדר הוראת פטור מפורשת למקלטים במתחמים עסקיים, אין בסיס לפטור. עוד הודגש כי גם שימוש מוגבל לשעת חירום נחשב עדיין "שימוש" לצורכי ארנונה. עם זאת, בית המשפט קיבל את הטענה כי המקלט מהווה רכוש משותף, ולכן החיוב חל ביחד ולחוד על כל המחזיקים בנכסים במתחם, ולכן העירייה רשאית לגבות את מלוא החיוב מהחברה המערערת.
את חברת יחזקאל קורן ייצג עו"ד דוד הדרי; את מנהל הארנונה בעיריית חיפה ייצג עו"ד משיח כדורי.
מדובר במהלך שמעביר מסר בעייתי לבעלי המקלטים, ומאותת להם כי מקלט הוא קודם כל נכס ורק אחר כך מיועד לשמש כמקלט. לאחרונה נחשפה בכלכליסט תופעה שבה בעלי שטחים המסווגים כממ"ק ומשמשים כמשרדים נותרים סגורים גם בעת חירום, בין היתר בשל מתן האפשרות לעשות במקלטים כאלה שימוש משרדי ללא אכיפה.
לדברי עו"ד מוטי איצקוביץ, שותף מייסד במשרד כץ גבע איצקוביץ (KGI) המתמחה במיסוי מוניציפלי: "במציאות הישראלית שכוללת ירי טילים ומתקפות רחפנים, קשה להבין כיצד דווקא המקלטים המשותפים ממשיכים להיות מחויבים בארנונה כללית כאילו היו נכס מסחרי רגיל. לדבריו, פסק הדין ממחיש את האבסורד שבין המציאות הביטחונית בישראל לבין ההסדר המשפטי הקיים. בית המשפט אמנם הכיר בכך שמקלט מהווה רכוש משותף הפתוח לכל המחזיקים בנכסים, אך חרף זאת הותיר על כנו את החיוב, תוך הישענות על פרשנות דווקנית של דיני הארנונה. מקלט איננו חנות, משרד או מחסן. אין בו פעילות עסקית, אין בו יצירת הכנסה ואין בו שימוש מסחרי שוטף. למעשה, ייעודו היחיד הוא הצלת חיי אדם. המקלט נועד להיפתח ברגעי חירום בלבד. במובן הזה, המקלט ממלא תפקיד ציבורי מובהק, הדומה במהותו למבני ציבור הנהנים מפטור מארנונה, כמו בית כנסת וכדומה. ההיגיון ברור: כאשר נכס משרת אינטרס ציבורי ואינו מיועד להפקת רווח, אין הצדקה להטיל עליו ארנונה".
