דו"ח המבקר
לשליש מאזרחי ישראל אין מיגון: כשלים חמורים של הרשויות ופיקוד העורף בהיערכות לחירום
מבקר המדינה קובע: פיקוד העורף הקפיא תוכניות מיגון והותיר 3.2 מיליון תושבים חשופים ללא מיגון תיקני. בדיקת חמש רשויות חשפה שבחלקן עד 77% מהתושבים ללא מיגון תקני. המבקר: "ראש הממשלה חייב להידרש לנושא ולגבש תוכנית רב-שנתית"
דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (ג') ועוסק ב"מיגון ומקלוט ברשויות המקומיות" חושף תמונה עגומה של היערכות הרשויות המקומיות ופיקוד העורף בנושא ההגנה האזרחית. יש להבהיר כי הבדיקה היתה מדגמית והתמקדה רק ב-5 רשויות: אשקלון, גבעתיים וחולון, המועצה המקומית ביענה והמועצה האזורית גלבוע, בתקופה שבין החודשים מרץ-נובמבר 2024.
המכנה המשותף בין חמש הרשויות שנבדקו קטן, ובכל זאת, מבדיקת המבקר עולה כי בכולן היו פגמים חמורים ביישום הנחיות משרד הפנים למיגון: המועצה המקומית ביענה והמועצה האזורית הגלבוע לא הכינו תוכנית מיגון רשותית; עיריית אשקלון הכינה תוכנית מיגון חלקית; העיריות גבעתיים וחולון הכינו תוכנית מיגון, אולם התוכנית של עיריית חולון לא אושרה על ידי פיקוד העורף.
ממצאי הבדיקה גילו כי בכל הרשויות יש ציבור תושבים שלא מוגן בשום אמצעי מיגון. כך, בביענה (8,600 תושבים) אין ל-77% מהתושבים מיגון תיקני; במועצה האזורית גלבוע (32 אלף תושבים) ל-37% מהתושבים אין מיגון תיקני; באשקלון (153 אלף תושבים) לכ-31% מהתושבים אין מיגון תיקני; בגבעתיים (62 אלף תושבים) לכ-16% מהתושבים אין מיגון תיקני; ובעיר חולון (198 אלף תושבים) רק ל-14% אין מיגון תיקני.
עוד עולה כי במועצה המקומית ביענה ובמועצה האזורית הגלבוע לא הוקמו מסדי נתונים שמבוססים על הבנייה בפועל בנוגע לפערי המיגון ולא מופו כל המרחבים המוגנים שבתחומן. באשקלון, ביענה והגלבוע לא תוכננו פתרונות מיגון לאוכלוסייה בשעת חירום, ובפתרונות המוצעים לתושבים חסרי המיגון שנתנו הרשויות המקומיות גבעתיים וחולון לא ניתן לדעת אם המקלטים הציבוריים נמצאים במרחק מבתי התושבים המאפשר להגיע אליהם בשעת הצורך רק בזמן התרעה.
עוד קובע הדו"ח כי העיריות אשקלון, גבעתיים וחולון לא ערכו ביקורות במקלטים בבתים המשותפים. כתוצאה מכך מקלטים רבים לא היו ראויים לשימוש עם תחילת המלחמה. נמצא גם ששיעור התלמידים ללא מיגון תקני בבתי הספר בכל אחת מהרשויות המקומיות אשקלון, גבעתיים, הגלבוע וחולון הוא בין 11% ל-41%. שיעור הילדים ללא מיגון תיקני בגני הילדים בכל אחת מחמש הרשויות נע בין 17% ל-52%.
מהדו"ח עולה כי חלק מהרשויות שנבדקו כשלו גם בהכנת מחסות ציבוריים. כלומר, מקומות שאינם מקלט אלא נועדו לשמש מחסה ארעי לציבור בשעת התקפה. כך ברשויות המקומיות אשקלון, ביענה והגלבוע לא הכשירו מחסות המוניים בחניונים תת-קרקעיים או במבני ציבור לשהיית תושבים שאין להם מיגון תקני. לעומת זאת, עיריית גבעתיים הכשירה ארבעה חניונים ציבוריים תת-קרקעיים לקליטת 2,735 תושבים ועיריית חולון הכשירה שני חניונים ציבוריים תת-קרקעיים לצורך שהייה של 6,500 תושבים. התוכניות אושרו על ידי פיקוד העורף.
מסתבר גם שפיקוד העורף לא פיקח על יישום הנחיותיו בהתאם לתיקי האב (מסמך שיצא ע"י משרד הפנים ב-2002) ולא וידא שהרשויות המקומיות תכננו פתרונות מיגון שיתאימו לצורכי האוכלוסייה בשעת חירום. "במקום להתמודד עם הכשלים בגיבוש המענה לפערי המיגון שעלו כבר בשנת 2018, בחר פיקוד העורף להקפיא את התוכנית בלי לדאוג לחלופית למימוש אחריותו להסדרה ולקידום של ביטחון התושבים. משרד מבקר המדינה מעיר לפיקוד העורף כי כגורם האמון על תחום המיגון האזרחי בשעת חירום הוא אינו יכול להתנער מאחריותו ולהותיר את ההיערכות בתחום זה להחלטה וולונטרית של הרשויות המקומיות".
בנוסף לחמשת הישובים, בדק הדו"ח את הנעשה בישובי הפזורה הבדואית בנגב. על פניו, אוכלוסיית הפזורה היא הפגיעה ביותר בזמן מלחמה מאחר שמערכת היירוט של צה"ל "כיפת ברזל" אינה מיירטת את הטילים והרקטות שמשוגרים לכיוונם; הבתים עשויים מיריעות מתכת, ולכן התושבים מעדיפים להיות בחוץ בזמן נפילת הטילים. עד פרוץ מלחמת חרבות ברזל לא היה מיגון כלל בכפרים הלא מוכרים. מפרוץ מלחמת חרבות ברזל עד מאי 2024 נהרגו מפגיעות טילים 7 תושבי כפרים לא מוכרים. בדרך כלל אגף החירום של הרשות המקומית מרכז את הנתונים על מספר הנפגעים מטילים אולם לגבי הפזורה אין גוף רשמי שמייצג אותם וירכז את הנתונים. בתשובתו למשרד מבקר המדינה מסר פיקוד העורף כי אף על פי שאינו נדרש לספק מיגוניות, מפרוץ מלחמת חרבות ברזל עד ינואר 2025 הוצבו ברחבי הפזורה הבדואית כ-135 מיגוניות.
מבקר המדינה קובע כי מוכנות החברה הערבית למצב מלחמה הרבה יותר נמוכה מאשר החברה היהודית. החלטתה של השרה מאי גולן לסגור את חדר המצב שהוקם במשרד לשוויון חברתי והיה לו ערך בהנגשת מידע חיוני, בניהול משברים בזמן אמת ובהפחתת מתחים בחברה הערבית, מתקבלת ע"י מחברי הדו"ח בביקורת קשה.
על פי המבקר יש צורך שמשרד ראש הממשלה בשיתוף המשרד לשוויון חברתי יפעלו להקמת גוף מתכלל שיוכל לרתום את משרדי הממשלה, השלטון המקומי והגופים הציבוריים הרלוונטיים לסגירת הפערים במוכנות האזרחית לחירום כדי לצמצם את הפגיעה האפשרית באזרחים עקב המלחמה.
מבירור שנעשה עבור מבקר המדינה ע"י פיקוד העורף נתגלה כי נכון לינואר 2025, לכ-3.2 מיליון תושבים, כשליש מתושבי ישראל, אין מיגון תקני. בהשוואה לממצאי פיקוד העורף מ-2018 נמצא כי פערי המיגון לא צומצמו ואף גדלו (בכ-5.6%). המסקנה של מחברי הדו"ח היא כי "על ראש הממשלה להידרש לנושא ולהורות על מיפוי פערים מעודכן וגיבוש תוכנית רב-שנתית למיגון, תוך קביעת סדרי עדיפויות למיגון, במיוחד באזורים שבהם קיים סיכון גבוה יותר".
