פרשנות
בג"ץ ביטל חוק - מדוע הקואליציה לא רעדה?
החלטת בג"ץ, ברוב של 9-0, לבטל את החוק להקפאת מעצרים של עריקים חרדים התקבלה בשקט בקואליציה, ונראה שגם שם הבינו שמדובר בחוק מעוות; לעומת זאת צו הביניים בנוגע למח"ש החדשה כבר גרר תגובה פבלובית של שר המשפטים
בג"ץ ביטל ביום חמישי את החוק להקפאת מעצרים של עריקים חרדים. כל תשעת השופטים הסכימו שעילת הפסילה היא תקלה בהליך החקיקה. שמונה מתוך התשעה פסלו את החוק לגופו ולתוכנו - פגיעה כפולה בזכות לשוויון: שוויון באכיפת הדין הפלילי ושוויון בנטל השירות הצבאי. "חוק מזיק ופסול קודם כול מאחר שהוא חותר תחת יסוד מוסד של שלטון החוק – השוויון באכיפת החוק הפלילי", כתבה השופטת דפנה ברק-ארז.
והנה למרות שמדובר בביטול חוק, האדמה לא רעדה. הפוליטיקאים לא יצאו במחול ההכפשות המוכר, שמתעצם כאשר בג"ץ מבטל חוק של הכנסת. אפשר להבין את השקט הזה. אפילו הם הבינו שהחוק העקום והמעוות הזה לא יכול להיכנס לספר החוקים. בטוח שרוב הציבור סבור כך. יתר על כן, החוק הזה נועד לשתי תכליות פוליטיות בזויות. הראשונה, לפצות את החרדים על הכישלון בחקיקת חוק השתמטות כולל; השנייה, לרשום עוד נקודת הסתה נגד השופטים ששוב מבטלים מהלך שלטוני. במקרה הנוכחי, נדמה ששתי התכליות לא ממש הושגו.
לאחרונה ביטל בג"ץ את סגירת גלי צה"ל בגלל השיקול הזר והמניע הפסול שביסוד חקיקתו. כתבתי אז על האפשרות לפסול חוק בעילה זהה של מניע פסול. העליתי את השאלה האם ניתן יהיה לפסול חוק בגלל שיקול זר או מניע פסול לחקיקתו. חוק ניתן לפסול רק בהיותו סותר נורמה שמנויה בחוק יסוד. למשל, כאשר החוק נחקק לתכלית בלתי ראויה. מניע פסול בהחלט יכול להיחשב כתכלית לא ראויה. ואכן המשנה לנשיא העליון נעם סולברג מציין את העילה הזו: "החרגת קבוצת אוכלוסייה מסוימת מאכיפת דין פלילי שחל עליה – היא אמצעי שלמעט במקרים חריגים ביותר, אינו אמצעי לגיטימי לקידום תכליות על ידי רשויות המדינה".
לעומת זאת צו הביניים למניעת מינוי ראשי מח"ש החדשה כבר התקבל בתגובה אופיינית של שר המשפטים יריב לוין. התגובה שהותאמה לבחירות שבפתח. "הבחירות הן על ההחלטה מי ימנה עשרה שופטי עליון בקדנציה הבאה, וישים סוף לשלטון קומץ שופטי השמאל בחיינו: אני כשר המשפטים בממשלה לאומית בראשות בנימין נתניהו, או שר משפטים בממשלת השמאל של גדי איזנקוט ויאיר גולן", אמר לוין. לקח לבג"ץ זמן רב להחליט בבקשה לבלום את יישום סעיפי מינוי ראשי מח"ש החדשה. כנראה בגלל שאיפת ההרכב הבכיר בעליון, הנשיא יצחק עמית והשופטים סולברג וברק-ארז, להגיע להחלטה פה אחד. ללא הצלחה. סולברג נותר במיעוט ונימוקי השופטים לא פורסמו אלא השורה התחתונה של ההחלטה.
לוין צדק. על זה, בין היתר, יהיו הבחירות – מי ימנה את שופטי העליון בקדנציה הבאה. על זה ועל מי ינהל את חיינו – קואליציית ביבי-הכהניסטים והחרדים או גוש השינוי.
