ניתוח
הרפורמה שמבטיחה לערער את שליטת הבנקים הגדולים תהיה רצופה באתגרים
משרד האוצר ובנק ישראל מציעים מסלול מקוצר עם הטבות להקמת בנקים קטנים כדי להגביר את התחרות ולנגוס בשליטת הבנקים הגדולים. אך בדרך למטרה קיימות מגבלות רגולטוריות, אינטרסים מסחריים ואי־ודאות פוליטית
לכל עשור יש את הרפורמה הפיננסית המשמעותית שמאפיינת אותו, שמנסה להזיז את הגבינה של הבנקים, להגביר תחרות בענף הריכוזי ולהביא בשורה לציבור. ב־2005 היתה זו רפורמת בכר, שהעבירה את קופות הגמל וקרנות הנאמנות מידי הבנקים לגופים המוסדיים, חיזקה את כוחם ויצרה תחרות באשראי העסקי. ב־2016 הגיעה רפורמת שטרום, שחייבה את הבנקים למכור את חברות כרטיסי האשראי - מהלך שעדיין לא הושלם ולא חולל שינוי דרמטי. נכון לסוף 2024, הבנקים שולטים ב־68% מתיק האשראי הצרכני (ללא משכנתאות), וב־92% מהאשראי לעסקים קטנים־בינוניים.
בשבוע שעבר הציגו שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ונגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון את הדו"ח המסכם של רפורמת הבנקים הקטנים (ובשמה הרשמי: "הצוות לבחינת האמצעים להגברת התחרות במערכת הבנקאית למגזר הקמעונאי"), שעשויה להיות הרפורמה הפיננסית המשמעותית שתאפיין את העשור הנוכחי. בבסיסו, בנק הוא גוף שמוסמך לקבל פיקדונות מהציבור ולהעמיד אשראי. כיום, יש הגדרה חוקית אחת לבנק, והיא מחייבת עמידה ברגולציה מחמירה ועלויות כבדות, שנועדו להגן על הציבור ולשמור על יציבות המערכת, אך גם מציבות מחסום בפני שחקנים חדשים. לא במקרה, הבנק הדיגיטלי וואן זירו הוא היחיד שהוקם והחל לפעול בארבעת העשורים האחרונים, וגם הוא עבר דרך ייסורים לא קצרה עד לקבלת הרישיון.
הרפורמה מגדירה קטגוריה חדשה - "בנק קטן" - בנק עם נכסים של עד 50 מיליארד שקל. לשם השוואה, בסוף 2024 עמד היקף הנכסים במערכת הבנקאית על 2.7 טריליון שקל. בנק קטן יזכה להקלות רגולטוריות שיקלו על קבלת רישיון, במטרה שיחזקו את התחרות הקמעונאית ויאפשרו לו להציע ריביות אטרקטיביות על פיקדונות ואשראי. בשונה מבנקים רגילים, הבנקים הקטנים יוכלו לפעול במודל עסקי גמיש, כלומר, פטורים מהחובה להציע את כל סל השירותים הבנקאיים, ויוכלו להתמקד בסקטור מסוים. הקלות אלו כוללות דרישות יחס הון, נזילות ומינוף מקלות; פטור של עשר שנים ממגבלת שכר בכירים; אפשרות לשיווק ביטוח וייעוץ פנסיוני; ופטור זמני מחובות הבנקאות הפתוחה וניוד חשבונות.
לכן, את הרפורמה יש לראות על רקע שתי הרפורמות שהוזכרו תחילה: האוצר ובנק ישראל קיבלו השראה מרפורמת בכר, ושואפים לשחזר במגזר הקמעונאי את הצלחתה. זאת, דרך מה שניתן לראות כהרחבה של רפורמת שטרום, שהעניקה לחברות כרטיסי האשראי עצמאות פורמלית, אך הן נותרו תלויות במידה רבה בבנקים. הרפורמה הנוכחית שואפת להעניק להן את הכלים להתחרות בבנקים. לכן, שלוש חברות כרטיסי האשראי: ישראכרט, כאל ומקס, הן המועמדות הטבעיות להפוך לבנקים קטנים.
האתגר של חברות כרטיסי האשראי
אין עוררין על כך שמבחינה רעיונית זוהי רפורמה בעלת פוטנציאל לחולל שינוי עמוק בענף הקמעונאי, שבו שילוב של אדישות צרכנית ואוריינות פיננסית נמוכה סייעו לבנקים לשבור פעם אחר פעם שיאי רווחיות, מבלי להזיע יותר מידי. לא בכדי, במשרד האוצר ובבנק ישראל - שני גופים שלא פעם מתקשים להגיע להסכמות, הצליחו תוך זמן קצר של תשעה חודשים להציג את הרפורמה, ללא התנצחויות מיותרות.
2 צפייה בגלריה
המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי (מימין) והממונה על התקציבים באוצר לשעבר יוגב גרדוס. במשרד האוצר ובבנק ישראל הצליחו תוך זמן קצר להציג רפורמה ללא התנצחויות מיותרות
(צילומים: אוראל כהן, אביגיל עוזי)
אך כדי שהרפורמה הנוכחית תירשם בספרי ההיסטוריה לצד רפורמת בכר, ישנם מספרים אתגרים משמעותיים מאוד שהיא תצטרך לצלוח. האתגר הראשון הוא בגזרת חברות כרטיסי האשראי. כאל, שבשליטת בנק דיסקונט, נמצאת בימים אלה בשלבים המכריעים של המכרז למכירת השליטה (72%), זאת כחלק מיישום רפורמת שטרום. עם זאת, הבנק הבינלאומי מחזיק ב־28% מהחברה, ולא ברור אם יצטרף למכירה. לפי החוק, בנק אינו יכול להחזיק נתח משמעותי בבנק אחר, ולכן ככל שהבינלאומי יבחר להמשיך להחזיק בכאל, היא לא תוכל להפוך לבנק קטן. במסגרת גיבוש הרפורמה, באוצר ובבנק ישראל דנו בעניינה של כאל אך החליטו בשלב זה לא להמליץ דבר בנושא, "כדי להימנע מהשפעה על ההיבטים המסחריים של הליך המכירה". כלומר בשורה התחתונה, מרחפת עננת אי־ודאות סביב יכולתה של כאל להפוך לבנק קטן.
גם אצל מקס, שבשליטת כלל החזקות ופיננסיים, הדרך לקבלת רישיון אינה חלקה. הרפורמה קובעת שחברות החזקה פיננסית יוכלו לשלוט גם בבנק קטן, בתנאי אחד: מגבלת הנכסים תהיה עד 2.5% מסך הנכסים במערכת הבנקאית, כששר האוצר ונגיד בנק ישראל יוכלו לאשר את הגדלת התקרה עד ל־5%. לצד זאת, נקבע שבנק קטן שנמצא בשליטת חברת החזקות פיננסית, לא יוכל לעסוק בשיווק של מוצרי השקעה, ביטוח וחיסכון, זאת כדי למנוע ניגוד עניינים. המשמעות היא שכדי להפוך לבנק קטן, מקס כנראה תצטרך להיפרד מחברת הבת "מקס סוכנות לביטוח". עם זאת, סביר להניח שסעיף זה כשלעצמו לא יהיה מה שימנע ממנה להפוך לבנק. במקס מקווים שכפי שכשנרכשה בידי כלל נקבע כי לא תשווק את מוצרי החברה, גם כעת הרגולטור יסתפק בכך.
לעומת כאל ומקס, ישראכרט, חברת כרטיסי האשראי הגדולה בענף שנרכשה בחודש שעבר בידי קבוצת דלק, לא צפויה להיתקל במהמורות משמעותיות. לפני כחודשיים השיקה החברה מעין חשבון עו"ש עסקי חוץ־בנקאי, מהלך שהיא תוכל להרחיב בהרבה אם תהפוך לבנק קטן.
האם רבולוט תצטרף למהלך?
פרט לחברות כרטיסי האשראי, גם חברות חוץ־בנקאיות שכבר כיום נהנות מגב של חברה פיננסית כמו חברת האשראי הפניקס גמא, וחברת ERN של מנורה, וכן חברות בינלאומיות, כמו הבנק הדיגיטלי רבולוט, הן מועמדות פוטנציאליות. במקרה של חברות כמו גמא, השאלה המרכזית היא האם הן יצטרכו לוותר על חלק מהפעילות החוץ־בנקאית שלהן כדי להפוך לבנק קטן. כך לדוגמא, לא ברור האם גוף חוץ־בנקאי שמעמיד משכנתאות ללא מגבלות כמו שיעור המינוף ומשך הלוואה שחלות על הבנקים, יהיה נתון למגבלות אלו. חלק משמעותי מהרווח של גופים אלו נובע מכך שהם יודעים להרוויח במקומות שהבנקים לא יכולים מבחינה רגולטורית לפעול.
לפי הרפורמה, למפקח על הבנקים תהיה הסמכות להרחיב ולעדכן את רשימת הפעילויות שמותרות לבנקים קטנים, כך שגופים חוץ־בנקאיים שיקבלו רישיון בנק יוכלו לשמור על פעילותיהם הנוכחיות, אך כאמור, השאלה היא היכן יוצב הגבול.
השאלה היא לא רק על מה החברות החוץ־בנקאיות יצטרכו לוותר, אלא גם מה פוטנציאל הרווח. כיום, רוב החברות מגייסות הון בריבית של כ־5% (פריים מינוס אחוז). מנגד, בנקים קטנים כמו וואן זירו ובנק ירושלים מציעים פיקדונות בריבית של 4.5%-4%. לכן, השאלה היא האם המרווח של חצי אחוז שווה עבור אותן חברות את האופרציה השלמה של קבלת רישיון לבנק קטן.
"הקמת הוועדה היא צעד אסטרטגי חשוב. זו פעם ראשונה ששמים על השולחן את מעכב הצמיחה הגדול במשק, שהוא האשראי לעסקים קטנים", אמר לכלכליסט אריאל גנוט, מנכ"ל מיקוד פיננסים, והמייסד והמנכ"ל לשעבר של גמא, שנרכשה בידי הפניקס. "הבעיה היא שרוב ההקלות יינתנו רק בתחילת הדרך, ולאחר מכן יחולו על הגופים החדשים כללי הפיקוח של בנק ישראל ועמידה מסוימת בתקני באזל. כיום, גופים חוץ־בנקאיים מגייסים בשוק ההון בריביות קרובות לריבית בנק ישראל, ולכן הפער ביניהם לבין הריביות שיידרשו להציע לציבור כדי לשמור על אטרקטיביות, מציב סימן שאלה על כדאיות המהלך, במיוחד כשהריבית צפויה לרדת ומגרש המשחקים יצטמצם", מוסיף גנוט.
נקודה מעניינת נוספת היא שהרפורמה תאפשר לקבוצות פיננסיות לרכוש את שלושת בנקים הקטנים: וואן זירו, בנק ירושלים והבנק הדיגיטלי החדש אש, שעדיין לא החל לפעול. אמנם הרפורמה נועדה להגדיל את מספר השחקנים על המגרש, אך ייתכן שבפועל מספר השחקנים יצטמצם. האתגר האחרון הוא השלמת תהליך החקיקה באקלים הפוליטי הנוכחי. הרפורמה מחייבת תיקוני חקיקה בכנסת, לצד שינויים בהוראות בנק ישראל. השאיפה היא להשלים את החקיקה במושב החורף של הכנסת, לא ברור אם כחלק מחוק ההסדרים, ולהעניק שנה לאחר מכן רישיון ראשון. אך פיזור הממשלה והליכה לבחירות יעכבו משמעותית את היישום.
