בלעדי
חובות משרד הביטחון לתעשיות תפחו לשיא של כ-13 מיליארד שקל
הגידול בחוב לתעשייה האווירית, רפאל ואלביט נובע מהאצת הרכש לחידוש מלאי החימושים שהידלדל במהלך המלחמה. גורמים ביטחוניים: "האוצר מתקצב אותנו בחסר". משרד האוצר: "המצב מעלה תהיות לגבי יכולות הניהול של כלכלת הביטחון"
משרד הביטחון חייב לשלוש החברות הביטחוניות הגדולות - רפאל, התעשייה האווירית ואלביט מערכות - סכום חסר תקדים של כ-13 מיליארד שקל, כך נודע לכלכליסט. החוב הגדול ביותר הוא לרפאל, יצרנית מערכות ההגנה האוויריות כיפת ברזל, קלע דוד ואור איתן, והוא מסתכם בכ־6 מיליארד שקל. לתעשייה האווירית המייצרת את טילי החץ הוא חייב כ־4 מיליארד שקל ולאלביט מערכות שבשליטת מיקי פדרמן - כ־3 מיליארד שקל.
בנובמבר האחרון הסתכמו חובות משרד הביטחון לחברות המספקות נשק ואמצעי לחימה לצה"ל בכ־10 מיליארד שקל. התנפחות החוב אליהן במהלך החודשים האחרונים קשורה להאצת הרכש לחידוש מלאים שהידלדלו במלחמה הממושכת ולשיפור המוכנות להתמודדות הצבא עם שלל אתגרים בחזיתות השונות. עיכוב תשלומים מצד משרד הביטחון לתעשיות הגדולות תוך היווצרות חובות של מיליארדי שקלים אליהן הוא פרקטיקה שנהוגה בשנים האחרונות, המתאפיינות ברכש נרחב אל מול דחק קבוע בתקציב.
תקציב הביטחון ל־2026 עומד על 144 מיליארד שקל לאחר שבתחילת השנה נקבע ל־112 מיליארד שקל. ברקע מלחמת איראן השנייה שהובילה לחידוש הלחימה גם בחזית של חזבאללה בלבנון תקציב הביטחון הוגדל במרץ האחרון בכ־32 מיליארד שקל.
התוספת שאושרה בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו חרף התנגדות משרד האוצר העמידה את התקציב ברמה שדרש משרד הביטחון כבר בדיונים על גיבוש תקציב המדינה בסוף השנה שעברה. אלא שבשל אי־ההכרעה בכל אחת מהחזיתות המרכזיות שהעסיקו את צה"ל עד צוואר מאז פרוץ מלחמת 7 באוקטובר, גם התוספת במרץ אינה מספיקה למשרד הביטחון.
צה"ל פרוס ברצועות ביטחון בדרום לבנון, בשטחים שתפס בחרמון הסורי ולאורך הקו הצהוב בתוך רצועת עזה. לצד כל אלה עומדת שאלת חידוש המלחמה עם איראן.
מנהלים בתעשיות הביטחוניות הביעו מורת רוח נוכח השתרשרות הנורמה הבעייתית של עיכוב תשלומים, אולם במשרד הביטחון אומרים כי חובות אלה ישולמו בהתאם לזרם התקציבים מצד משרד האוצר. כך, שבעוד משרד הביטחון ממשיך להזמין מחברות אלה נשק שצה"ל זקוק לו כמו אוויר לנשימה, הן למעשה מעמידות למדינת ישראל אשראי לכל דבר ועניין.
מצבן הפיננסי של התעשיות הביטחוניות הוא הטוב ביותר בכל הזמנים וזאת ברקע מכירותיהן למדינות בעולם המצויות במרוץ חימוש קדחתני מאז פרוץ מלחמת רוסיה־אוקראינה ב־2022. בסוף השנה שעברה עמד צבר ההזמנות המצרפי של רפאל, התעשייה האווירית ואלביט על 255 מיליארד שקל.
בצבר הגדול ביותר מחזיקה התעשייה האווירית - 93 מיליארד שקל. הצבר של אלביט עמד בסוף השנה על 88 מיליארד שקל וזה של רפאל הסתכם ב־74 מיליארד שקל. חלק הארי של צברי ההזמנות אמור להתממש בתוך 3 עד 4 שנים.
מצבן האיתן של החברות הביטחוניות מקל על מערכת הביטחון להמשיך ולהזרים אליהן הזמנות חדשות כשמועד התשלום עליהן אינו ברור. במערכת הביטחון אומרים כי ההזמנות שנשלחות אל התעשיות "קריטיות" להמשך הלחימה ונועדו לאפשר לחברות להתחיל בייצור, כשסוגיית התשלום תוסדר בהמשך עם קבלת תקציבים נוספים.
שם מפנים את האצבע לעבר משרד האוצר בנימוק ש"מלכתחילה מתקצב את מערכת הביטחון בחסר ומנסה בדרך זו לשלוט על תקציב הביטחון".
טענות מצד מערכת הביטחון כלפי האוצר על "חנק תקציבי" נשמעו בשבועות האחרונים גם ברקע מחדלי הצטיידות בטילי חץ 3 של תע"א המאפשרים יירוט של טילים בליסטיים מאיראן הרחק משטחה של מדינת ישראל ומחוץ לאטמוספרה. הגברת ייצור טילי היירוט התאפשרה בתחילת השנה רק בעקבות התחייבות חריגה שמסר מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם לתע"א שלפיה המדינה תפרע את חובה לחברה על הטילים שיוזמנו ממנה.
עוד לפני כן, יצור הטילים הנחוצים למערך ההגנה האווירית התאפשר בזכות מקדמות שמשרד הביטחון קיבל מממשלת גרמניה על רכש מערכת חץ 3 במסגרת שתי עסקאות ענק בהיקף כולל של כ־6.5 מיליארד דולר שנחתמו בשנים האחרונות.
ממשרד הביטחון נמסר: "המשרד פועל באופן הדוק עם התעשיות לגישור על הפערים תוך התחשבות בגידול חסר התקדים בהזמנות וצורכי מערכת הביטחון".
ממשרד האוצר נמסר: "תקציב הביטחון מנוהל באופן ישיר על ידי משרד הביטחון באמצעות מנכ״ל המשרד שקובע את סדרי העדיפויות בתוך התקציב. לכל אורך המלחמה האוצר איפשר ומימן את פעולות מערכת הביטחון שהובילו להישגים הצבאיים הגדולים. הניסיון להתנער מאחריות ולהטיל אותה על משרד האוצר מנוגדת לעובדות, ובעיקר מעלה תהיות לגבי יכולות הניהול של כלכלת הביטחון בידי מי שמבצע זאת".
