בלעדי
משרד הביטחון חייב 10 מילארד שקל למאות ספקים במשק
במשרד מאשימים את האוצר בעיכוב העברת הכספים ומסבירים שמדובר בעיקר בספקים קטנים ובינוניים. האוצר: המהלך נובע מחריגה מוגזמת בהוצאות הביטחון
משרד הביטחון צבר חובות של כ־10 מיליארד שקל למאות חברות וספקים במשק, על רקע העמקת המשבר התקציבי בינו לבין משרד האוצר, כך נודע לכלכליסט. רוב הספקים שמשרד הביטחון מתקשה לשלם להם נחשבים קטנים ובינוניים, שנסמכים על תשלומים שעליהם התחייב בתמורה לקבלת שירותים ומוצרים שהזמין במסגרת "הקיום השוטף" של צה"ל ומערכת הביטחון.
מדובר בהתקשרויות שעשו בעיקר מינהל הרכש, מפא"ת (המינהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות) ואהו"ב (אגף ההנדסה והבינוי). לפי גורמים במערכת הביטחון, ההתקשרויות אושרו מבעוד מועד בידי חשבי משרד האוצר. לפי בכיר במערכת הביטחון, הקשיים בהזרמת תשלומים סדירים לספקי המשרד הם מנת חלקו זה חודשים ארוכים, על רקע הימשכות המחלוקת התקציבית עם אגף התקציבים ואגף החשב הכללי באוצר.
"ההתקשרות עם 'ביקור רופא' שמספקת שירותי מיון קדמי לחיילי צה"ל בפריסה ארצית עולה למערכת הביטחון כמה מיליוני שקלים מדי חודש. לפני כמה חודשים חלו עיכובים בהעברת התשלומים עד לכדי מצב שהחברה נאלצה להתריע מפני חשש אמיתי באשר ליכולתה לשלם שכר לעובדיה. המקרה הזה מעיד על התלות הגבוהה של חברות וגופים במשק בתשלומים השוטפים שהם מקבלים ממשרד הביטחון על שירותים שהם מספקים. להרבה מאד מהגופים אין עודפי שומן וכיסים עמוקים כדי לספוג פיגורים ממושכים בהזרמת הכספים", אמר לכלכליסט בכיר במערכת הביטחון.
מאז, המשבר המתמשך בין משרדי האוצר והביטחון מסביב למסגרת התקציבית רק העמיק, וזה למעלה משבוע שחשב משרד הביטחון, הכפוף לחשב הכללי באוצר, לא מאשר תשלומים שאינם חיוניים מתוקף הנחייה שקיבל מהחשכ"ל יהלי רוטנברג.
על פי הנחיית החשכ"ל, החל מ־9 לחודש חלה הגבלה גורפת במימון פעילויות משרד הביטחון וזאת מלבד העברת תשלומי שכר וגמלאות, הוצאות אגף השיקום והמשפחות, תשלומי מילואים וחשבוניות שהיקפן עד מיליון שקל לספקים קטנים.
ההנחיה, שנוגעת לספקים הקטנים, נועדה למזער את הפגיעה בהם בשל תלותם הגבוהה במערכת הביטחון. לפי החשכ"ל, הגבלות אלה מהוות תגובה לחריגה משמעותית בהוצאות הביטחון אל מול מסגרות התקציב שאושרו.
אלא שבמערכת הביטחון מצביעים על אבסורד שנוצר בשל הנחייה זו, כך שספק קטן, שהגיש חשבונית של מעט יותר ממיליון שקל, לא מקבל את התשלומים המגיעים לו. "יש לא מעט תעשיות קטנות ובינוניות שנקלעות לצרה ולסחרור מסוכן ממש עד כדי חשש שנאבד ספקים. יש חברות שפונות לבנקים ונאלצות לבקש קווי אשראי נוספים, רבות מהן לא נענות כלל. אם חברות יתחילו לאבד אמון במערכת הביטחון ובמוסר התשלומים שלה אנחנו במצב רע הרבה יותר ממה שחשבנו".
החוב העצום שצבר משרד הביטחון לתעשיות ולספקים לא פוסח על התעשיות הגדולות רפאל, התעשייה האווירית ואלביט מערכות. עיכובי תשלומים לחברות אלה היא פרקטיקה נהוגה במצבי דחק תקציביים, אך היקפי הפעילות הגדולים שלהן, בעיקר בהתבסס על מכירת מערכות נשק בעולם, מאפשר להן לספוג את הפיגורים בתשלום מצד משרד הביטחון. אלא שגם חברות אלה מתקשרות עם ספקים וקבלני משנה, ולפחות חלקן משהות העברת תשלומים אליהם עד לקבלת הכסף ממשרד הביטחון.
לפי האוצר, מתחילת השנה ועד אוקטובר הוא העביר למעלה מ־120 מיליארד שקל, וזאת כשבחודשים נובמבר ודצמבר צרכי המימון שלו דורשים עוד 31 מיליארד שקל. זאת, כשברקע ביקורת נוקבת מצד האוצר על בזבוז של מיליארדי שקלים מצד צה"ל כתוצאה מהפעלה בלתי יעילה של מערך המילואים במלחמה ועל קשיים בבקרה התקציבית ובתיאום שבין ההתחייבויות של משרד הביטחון למקורות המימון.
המחלוקת הממושכת בין שני המשרדים משליכה בימים אלה גם על הדיונים על תקציב הביטחון ל־2026. באוצר מתנגדים בתוקף להיענות לדרישה של משרד הביטחון לקביעת תקציב הביטחון לשנה הבאה על 144 מיליארד שקל.
