בעוד אירופה מגיעה כבר עכשיו ל-49% אנרגיה מתחדשת, ישראל שואפת ל-35% בעוד עשור
רשות החשמל פרסמה את היעדים החדשים לעשור הבא, לאחר שישראל פספסה באופן עקבי את כל היעדים שהציבה עד כה. אשתקד עמד ייצור החשמל מאנרגיה נקייה על 15.3% בלבד, לעומת יעד של 20%. הרשות מודה שיעד שאפתני יותר של 40% הוא "בלתי ישים"
רשות החשמל פרסמה היום (ג') יעדי אנרגיה מתחדשת חדשים לעשור הבא; אילו יאושרו ויפעלו הרשויות בהתאם, 35% מהחשמל בישראל ייוצר באמצעות אנרגיה מתחדשת ונקייה. זאת בהמשך ליעד שנקבע לשנת 2030 ועומד על 30%. מדובר ביעד נמוך ביחס למדינות מפותחות רבות, אשר כבר היום עוקפות את ישראל ביעדי האנרגיה המתחדשת שלהן. כך או כך, ישראל פספסה באופן עקבי עד כה את כל היעדים שהציבה בתחום, ואשתקד עמד ייצור החשמל מאנרגיה נקיה על 15.3%, לעומת יעד של 20%. לאחר שימוע ציבורי בנושא, היעדים יובאו להצבעת מליאת רשות החשמל לאחר 19 בפברואר.
רשות החשמל מציבה את היעדים באיחור של שנה, לאור בקשת שר האנרגיה, אלי כהן. זוהי הפעם הראשונה שבה ישראל מציבה יעדים לשנה רחוקה מ-2030, אולם במדינות המפותחות הוצבו יעדים גם לשנת 2050. ברשות החשמל אומרים כי ״היעד מהווה איזון בין הצורך בהפחתת פליטות ומזהמים והתמודדות עם משבר האקלים לבין הצורך בקביעת יעד בר השגה המתחשב באתגרים הייחודיים לישראל״.
הביקוש לחשמל הולך וגובר עקב הגידול הטבעי וחשמול סקטור התחבורה והתעשייה, וכך גם צרכים חדשים גוברים דוגמת חוות שרתים שעומדות לקום ברחבי ישראל. לפי רשות החשמל, משמעות הגדלת היעד ל-35% בשנת 2035 היא הספק מותקן של כ-22 GW, כאשר כיום ההספק המותקן עומד על כ-8 GW. משמעות המלצת הרשות היא התקנה של כ-1.4 GW בשנה לעומת 0.9 GW בממוצע בשנים האחרונות, ״מה שמחייב להגביר את המאמץ הממשלתי להגדלת הסיכוי לעמידה ביעד״.
הרשות ממליצה לממש את היעד בתרחיש מוטה קרקע ואגרו-וולטאי (ייצור חשמל סולארי בשטחים חקלאיים), שבו התועלת המשקית משמעותית גבוהה יותר מהתועלת בתרחיש מוטה גגות. אולם, גם בתרחיש מוטה קרקע ואגרו-וולטאי כשליש מהספק המתקנים יהיה בגגות. עוד לפי הרשות, הגדלת היעד צפויה להגדיל את התועלת המשקית בכ-6 מיליארד שקל, בגילום העלויות החיצוניות המלאות ובעלות תעריפית עודפת של כ-2.05 מיליארד שקל, כך שסך העלות העודפת מייצור באנרגיות מתחדשות לא תעלה על 10% מתעריף החשמל בשנת 2030 ועל 8% בשנת 2035.
התועלת המשקית בהצבת יעד שאפתני יותר של 40% נמצאה גבוהה יותר בכ-1.5 מיליארד שקל, אם כי משמעותה היא הכפלה של קצב ההתקנות כיום, והרשות רואה בכך תרחיש בלתי ישים, לאור הקשיים הרבים בקידום הענף בישראל. לכן, הרשות מבקשת כעת במסגרת השימוע בנושא את התייחסות הציבור לישימות לעמידה ביעד של 40% בשנת 2035, וממליצה כי ככל שיחוברו 2 GW (ההיקף השנתי הנדרש לעמידה ביעד של 40% ב-10 השנים הקרובות) בשנה למשך שנתיים רצופות עד 2030, היעד יעלה באופן אוטומטי ל-40%.
לפי נתוני החברה לניהול מערכת החשמל (נגה), בשנה החולפת חצה היקף הייצור מאנרגיות מתחדשות את רף ה-15% ועמד על 15.3%. במקביל, ירד השימוש בפחם אל מתחת ל-10% ועמד על 9.7%. למרות ההתקדמות (בשנת 2024 עמד השימוש בפחם ובאנרגיה נקייה על כ-14% כל אחד), ישראל רחוקה מעמידה ביעדים אליהם התחייבה הממשלה, ממשיכה להשתמש בפחם ומפגרת במעבר לאנרגיה מתחדשת בהשוואה למדינות המפותחות.
בחברת נגה ציינו כי ״מדובר בציון דרך משמעותי במשק החשמל הישראלי ובביטוי מובהק ליישום מדיניות הממשלה ולהשקעה המתמשכת בפיתוח תשתיות ייצור נקיות ומתקדמות״, אולם התעלמו מכך שאותם הישגים רחוקים מיעדים שקבעה הממשלה לשנת 2025, בשני התחומים. עד סוף שנת 2025, התחייבה הממשלה להגיע לשימוש באפס פחם, ול-20% ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת. הפער בין הביצוע ליעדים משמעותי, ולפי ההערכות ישראל עשויה לפספס גם את היעדים שהציבה לסוף העשור. בתוך כך, משרד האנרגיה ביקש להאריך את היתר הפליטה של היחידות הפחמיות באורות רבין, חלף גריטתן. בחברת נגה ביקשו להאריך את ההיתר בעשור, אולם כעת עומדת על הפרק הארכה בשלוש שנים.
בזמן שישראל מתקדמת בצעדים קטנים, באירופה ובמדינות רבות בעולם שיעור האנרגיה הנקייה במשק החשמל גבוה בהרבה. לפי נתוני הפרלמנט האירופי, ברבעון השלישי של 2025, 49.3% מהחשמל שיוצר באיחוד הגיע ממקורות אנרגיה מתחדשים, עלייה של 3.8% בהשוואה ל-47.5% שנרשמו באותו רבעון בשנת 2024. מבין מדינות האיחוד, ברבעון השלישי של 2025, דנמרק, עם 95.9%, החזיקה בנתח הגבוה ביותר של אנרגיה מתחדשת בחשמל נטו שיוצר, אחריה אוסטריה (93.3%) ואסטוניה (85.6%). הנתחים הנמוכים ביותר של אנרגיה מתחדשת נרשמו במלטה (16.6%), צ'כיה (19.7%) וסלובקיה (21.1%). רוב החשמל שיוצר ממקורות מתחדשים הגיע מאנרגיה סולארית (38.3%), רוח (30.7%) ואנרגיה הידרואלקטרית (23.3%), ואחריה דלקים מתחדשים דליקים כמו ביוגז, מימן ודלקים ביולוגיים (7.2%) ואנרגיה גיאותרמית (0.5%).
