סגור
מוסף שבועי 21.3.24 שדה סולארי ב קיבוץ עין דור
שדה סולארי בקיבוץ עין דור (צילום: גיל נחושתן)

משרד האנרגיה מודה: ישראל לא תעמוד ביעד החשמל הירוק ל-2025

לפי נתונים שהוצגו אתמול בכנסת, שיעור ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות יעמוד השנה על 17% מכלל הייצור - לעומת יעד של 20%; השר אלי כהן מבקש לקבוע יעד שאפתני ל-2035 - 35%-45%

בשוק האנרגיה כבר יודעים שישראל לא תצליח לעמוד ביעד האנרגיה המתחדשת לסוף 2025, שעומד על ייצור של 20%. כעת נראה שגם משרד האנרגיה מכיר בזה. מנתונים שהציג אתמול משרד האנרגיה בוועדת הכלכלה של הכנסת עולה כי ישראל תסיים את 2025 עם ייצור של 17% בלבד מהחשמל באנרגיות מתחדשות.
הדיון אתמול עסק בנושא המעבר לייצור חשמל באנרגיות מתחדשות. במהלכו אמר שר האנרגיה אלי כהן, במענה לח"כ יוראי להב הרצנו מיש עתיד: "נעמוד ביעד (היעד של 2030, ע"מ). אתם שייכים למפלגת הדיבורים ואנחנו למפלגת המעשים. העברנו תוכנית ל-100 אלף גגות סולאריים, השקענו עשרות מיליוני שקלים בקירוי סולארי למתקני ספורט, עד סוף 2025 נעמוד על 17% ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת וב-2030 נחצה את הרף של 30%. החסם המשמעותי שעומד בפנינו הוא רשת ההולכה, וב-2028 היא תדע לשאת 30% אנרגיה מתחדשת".
דבריו של כהן מבוססים על מצגת שהציג משרד האנרגיה בוועדה, שנסמכת על הערכות המשרד ורשות החשמל. לפי הנתונים, נכון להיום היקף ייצור החשמל במשק הוא 25 ג'יגה וואט, מתוכם 7.5 ג'יגה וואט באנרגיות מתחדשות. כדי להגיע ליעד של 30% ייצור מאנרגיות מתחדשות ב-2030 יידרשו 16 ג'יגה וואט של אנרגיות מתחדשות (מתוך הספק מתוכנן של 41 ג'יגה וואט) – כלומר יהיה צורך להכפיל את היקף האנרגיות המתחדשות בשוק.
ב-2020 החליטה הממשלה כי יעד האנרגיה המתחדשת לסוף 2025 הוא 20%, ולסוף 2030 - 30%. האנרגיה המתחדשת בישראל כוללת בעיקר מתקנים סולאריים (כ-90%), והיתר - טורבינות רוח.
למרות שישראל לא עומדת ביעד של 2025, והיעד ל-2030 דורש השקעות משמעותיות, כהן כבר הנחה את עובדי המשרד להציב יעד חדש לאנרגיות מתחדשות ב-2035 - בטווח של 35%-45%.
הבעיה המרכזית לקידום האנרגיות המתחדשות, כך לפי המשרד, היא היכולת לחבר מתקנים חדשים לרשת. רשת החשמל נבנתה במצב שבו עיקר הייצור היה ליד קו החוף, כשגם צריכת החשמל המרכזית שהיא בגוש דן. אלא שפאנלים סולאריים דורשים שטחים רבים, שנמצאים בעיקר בדרום הארץ ולכן צריך להשקיע בהולכת החשמל מהדרום לאזורי הביקוש. סיבה נוספת שמציינים במשרד היא עומס רגולטורי ובירוקרטי המונע הקמה של מתקני אנרגיה מתחדשת.
סוגיית המעבר לאנרגיות מתחדשות קריטית גם בהיבט ייצוא הגז הטבעי. ועדת דיין, ועדה בין משרדית בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה יוסי דיין, שבוחנת את מדיניות יצוא הגז הטבעי מישראל והתחרות בשוק, אמורה למסור את המלצותיה הסופיות בנושא בתקופה הקרובה.
אחד החלקים בדו"ח הוועדה הוקדש להערכה לגבי כניסת אנרגיות מתחדשות לשוק; ככל שיותר אנרגיות מתחדשות (בשילוב מתקני אגירה) ייכנסו למשק המקומי, כך יהיה ניתן להפחית את השימוש בגז טבעי לייצור חשמל. בוועדה מעריכים שהגז הטבעי ייגמר בתוך 25 שנה – כך שהמעבר לאנרגיות מתחדשות משמעותי גם לביטחון האנרגטי של ישראל.
ממשרד האנרגיה נמסר: "היעד ל-2025 עמד על 20% אנרגיות מתחדשות, וכיום אנו נמצאים סביב 17%, פער שנובע בעיקר מחסמים מערכתיים מצטברים. עם זאת, בשנה האחרונה השיק המשרד שורה של צעדים משמעותיים שמטרתם להאיץ את קצב ההתקדמות ולהבטיח עמידה מלאה ביעד של 30% ועוד לפני שנת 2030. בין הצעדים שננקטו - תקנות חיוב התקנת PV על גגות מבנים חדשים וצמודי קרקע למגורים; הקלות רגולטוריות; קמפיין ואתר אינטרנט ייעודי להקמה על גגות בתים פרטיים; פרסום להערות של תמ"א לפרויקטים אגרו וולטאיים; קידום הסמכות למיזמים סולאריים משותפים בנגב וברמת הגולן; מכרזים בהיקף נרחב למתקנים קרקעיים ודו שימוש של רמ"י; אפיון הרגולציה של אנרגיה המתחדשת בישראל; תכנית 100 אלף גגות שלוותה בקמפיין פרסומי רחב היקף, ועוד".