מעקב: עסקים בצפון
"אנשים באים, אבל אין יציבות"
כלכליסט חוזר אל רינה מור יוסף, בעלת מסעדת חביבה בקריית שמונה; “אומרים שיש הפסקת אש, אבל כאן המלחמה נמשכת”
רינה מור יוסף, בעלת מסעדת חביבה בקריית שמונה, סגרה את המסעדה בתחילת מבצע "שאגת הארי" בחודש מרץ ופתחה אותה רק לפני חודש. "לאורך כל החודשים מרץ ואפריל המסעדה היתה סגורה ופתחנו שוב ב־1 במאי", מספרת מור יוסף. "השבוע הראשון היה טוב כי אנשים התגעגעו. אף על פי שהמלחמה הסתיימה ב־8 באפריל, זה היה מפחיד לפתוח. לא רצינו שוב פעם לנקות את המקום, להיערך לפתיחה ולקנות חומרי גלם ומוצרים ואז לגלות שהכל לשווא. אז לקחתי שבוע כדי להבין אם בכלל כדאי לפתוח או שהאירוע פה בצפון נמשך.
"בסופו של דבר פתחנו אבל האירוע נמשך. המלחמה נמשכת במלוא העוצמה והימים האחרונים קשים מאוד. מאוד מתוח פה. החמירו את הנחיות פיקוד העורף והילדים בבית, וזה משפיע על התנועה ברחוב ובמסעדות. אין לנו מיגון במסעדה אז אנשים מפחדים לבוא. גם אני פוחדת".
לפני שהמצב החמיר הגיעו מבקרים למסעדה?
"מאז שפתחתי אנשים באים, אבל אין יציבות. יש ימים שיש הרבה אנשים ברחוב ויש ימים שהרחובות ריקים בקריית שמונה. לא רק האזעקות משפיעות אלא גם האווירה הכללית וחוסר הוודאות. גם אין הרבה אנשים בקריית שמונה ואני שומעת שאנשים נוספים הולכים לעזוב את העיר. הולך להיות גל עזיבה נוסף בקריית שמונה. יש אנשים שאמרו חד־משמעית שהם לא יישארו פה ויעזבו את העיר. אנחנו הבנו שאנחנו לא שווי ערך למרכז, לא בביטחון ולא בכלום. זה לא הגיוני שאנחנו פה ועדיין יש אזעקות. מבחינת המדינה אין מלחמה אלא יש הפסקת אש, אבל כאן המלחמה נמשכת".
קיבלת פיצוי על סגירת המסעדה בזמן המלחמה עם איראן?
"קיבלנו את המקדמה אבל עדיין לא הגשתי תביעת פיצויים כי אני עסוקה רק בלנסות להרים את הראש ולהניע את העסק. אני מגיעה הביתה אחרי הסגירה ואין לי כוח להתעסק עם כלום. אין לי כוח לעוד משהו כרגע. במרץ ואפריל לא הכנסתי שקל כי המסעדה היתה סגורה לגמרי. במסעדנות זה קשה בכל פעם לפתוח מחדש ולהניע את העסק ושוב לסגור. היום רק חיכיתי לאזעקה שתגיע. אני כל היום בדריכות גם כשאני עובדת. אמרו שאתמול ושלשום הולך להיות לילה עצים והיו רק שתי אזעקות אתמול בלילה, שמבחינתנו זה לילה קל יחסית. קיבלנו אתמול התרעה מקדימה של שתי דקות לפני האזעקה וזה ממש קריטי ההתרעה הזאת".
