בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי - על 4.5%; התחזית: בעוד שנה תעמוד על 3.75%
הבנק צופה שהצמיחה תעמוד השנה על 3.3% - ירידה של 0.2% לעומת תחזית קודמת, אך בשנה הבאה תהיה עלייה ל-4.6%; צפי לעלייה חדה יחסית בגירעון בשנתיים הקרובות - ל-4.9% ו-4.2%; הנגיד: "צריך שיחס החוב לתוצר יירד, גם אם זה לא יקרה ב-2026
גם החודש, בפעם ה-12 ברציפות, בנק ישראל החליט להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.5%. כך פרסם בהודעתו היום (ב').
חטיבת המחקר של בנק ישראל הורידה את תחזית הצמיחה לשנת 2025 ב-0.2% ל-3.3%, אך העלתה את תחזית הצמיחה לשנת 2026 ל-4.6% (לעומת 4% בתחזית אפריל). הצמיחה המשמעותית הצפויה לשנת 2026 מבוססת על עלייה חדה בצריכה הפרטית (עלייה של 7% לעומת 3.5% בתחזית אפריל).
ההערכה של חטיבת המחקר היא שהגירעון הממשלתי בסוף 2025 יגיע ל-4.9% ויעמוד בתקרת הגירעון המותרת בחוק, למרות עלייה של 0.7% לעומת תחזית קודמת. לעומת זאת, בשנת 2026, מעריכים בחטיבת המחקר, כי הגירעון הממשלתי יגיע ל-4.2%, זינוק של 1.3% לעומת התחזית הקודמת באפריל (שעמדה על פחות מ-3%). התחזית של חטיבת המחקר היא שהריבית בעוד שנה מהיום (ברבעון השני של 2026 ) תעמוד על 3.75%, תחזית זו דומה לממוצע החזאים הפרטיים, ומשקפת שלוש הורדות הריבית בשנה הקרובה. התחזיות הללו מתבססות על ההנחה שמסוף יולי לא תהיה לחימה עצימה בעזה.
בבנק העריכו כי בסוף 2025 האינפלציה תעמוד על 2.6%, ובסוף 2026 תהיה 2%. יחס החוב לתוצר בסוף 2025 יעמוד על 70%, ובסוף 2026 - על 71%. בעקבות כך, אמר הנגיד אמיר ירון כי "יש לוודא שהתקציב הבא ילווה בהערכה מחדש של סדרי עדיפויות. צריך שיחס החוב לתוצר יתכנס לירידה כבר בשנתיים הקרובות".
על תקציב הביטחון אמר הנגיד כי "מקבלי ההחלטות יצטרכו לעשות הערכה מחדש של התמונה החדשה, זה שלב שחייב להתבצע. חייבים שיהיה ביטחון אבל צריך גם מנועי צמיחה והוצאות אזרחיות. אחרי שנראה בימים הקרובים מה קורה בעזה, הדבר הראשון שצריך לעשות הוא הערכה מחדש. לבדוק האם ועדת נגל רלוונטית במלואה. ייתכנו דעות שצריך יותר או שצריך פחות (בתקציב הביטחון - ש.ט). אבל חייבים לבצע הערכה. אם מחליטים על תקציבים גבוהים, אז צריך שיחס החוב לתוצר בסוף יירד, גם אם הוא לא יירד ב-2026. אם נראה שיפור גיאו פוליטי, ותהיה אפשרות לצמצם הוצאות, יהיה רצוי לראות ירידה כבר בשנה הבאה".
הנגיד הסביר כי בנקודת הזמן הנוכחית יש כוחות מנוגדים בכל מה שקשור לאינפלציה: "מחד התחזקות השקל צפויה לסייע בהפחתת האינפלציה. מאידך, הירידה בפרמיית הסיכון ושיפור הכלכלה יכול להביא להתרחבות של הביקושים בקצב מהיר יותר של התמתנות מגבלות ההיצע, ואז יעלה היחס האינפלציוני. יש אי ודאות לגבי עוצמת השפעת של שני הכוחות הללו בטווחי הזמן השונים". הנגיד הזכיר בדבריו גם את העובדה שהטילים האיראניים בסבב הלחימה האחרון פגעו בדירות רבות, והדבר עשוי להשפיע על מחירי השכירות.
לגבי שער החליפין אמר ירון כי "הרזרבות של בנק ישראל הם נכס אסטרטגי של המדינה, והן פה למקרה שיש בעיית תפקוד של השווקים. ההעדפה שלנו הם שהשווקים יכתיבו את שער החליפין. הכל תלוי מצב".
ברקע להחלטת הריבית
ההחלטה היום מגיעה אחרי שנתוני האינפלציה לחודש מאי הפתיעו כשהמדד, שהיה צפוי להישאר ללא שינוי, ירד ב־0.3% בהובלת סעיף הדיור, המשמעותי ביותר. גם מחירי הטיסות צנחו בחדות (יותר מ־15%) אחרי שהיצע המושבים הפנויים עלה (על רקע הרגיעה) והוזיל את סעיף התחבורה שהיווה מחולל אינפלציה משמעותי. זאת, אף שמחיר התחבורה הציבורית זינק בכ־10%. בשורה התחתונה, מדד מאי גרם לירידה באינפלציה השנתית לרמה של 3.1% – כמעט על התקרה של טווח יציבות המחירים שקבעה הממשלה (בין 3%-1%).
עוד ברקע להחלטה היום: התחזקות משמעותית של השקל מול הדולר מתחילת השנה של מעל ל-8%. במקביל נחלש המטבע הישראלי מול היורו בשיעור של 4% מינואר 2025.
