הממשלה תאשר תוספת תקציבית של 39 מיליארד, הגירעון צפוי לתפוח ל-5.75% תוצר
ישיבת הממשלה הקרובה צפויה לאשר תוספת ביטחונית של 28 מיליארד שקל ותוספת אזרחית של כמיליארד - ולדחוף את הגירעון ל-5.75% תוצר, השני בגובהו מאז חרבות ברזל. סמוטריץ' נאלץ לזנוח את שני דגליו - רפורמת החלב ומס הרכוש - אך נאחז בהטבות מס למעמד הביניים. את החשבון הפיסקלי כנראה ישלמו הממשלה הבאה והציבור הישראלי
בשעות הקרובות צפויה להיפתח ישיבת הממשלה שתדון מחדש בתקציב 2026, במהלכה צפויים חברי הממשלה לאשר תוספת למערכת הביטחון בהיקף של כ-28 מיליארד שקל, תוספת אזרחית של כמיליארד שקל, ועוד קופסה של כ-10 מיליארד על תנאי שתמומש רק במקרים מסוימים. בסך הכל מדובר בתוספות תקציביות בהיקף של כ-39 מיליארד שקל - המשקפים כ-1.85% תוצר (במונחי תוצר של סוף 2025). המשמעות היא, שאם לא יהיו קיצוצים אחרים או הכנסות מדינה חריגות - הגירעון בסוף שנת 2026 יעמוד על כ-5.75% תוצר.
מבין ארבעת שנות המלחמה (2023-2026) זה הגירעון השני בגובהו, אחרי זה של שנת 2024, וזאת למרות שהמלחמה בשנת 2026 נמשכה לבינתיים פחות משבועיים. הסיבה לכך היא שהממשלה הנוכחית התעקשה מראש לקבוע תקרת גירעון גבוהה של 3.9% בזמן שהיה אפשר לסגור את תקציב 2026 בגירעון של 3-3.2%. עם זאת, גורמים באוצר אומרים כי ייתכן שתקרת הגירעון שתיקבע הערב בממשלה תהיה נמוכה יותר מ-5.75%, זאת בשל קיצוצים תקציביים שבסוף יוסכם עליהם או בשל עדכון תחזית ההכנסות.
לכלכליסט נודע כי גורמי המקצוע במשרד האוצר תומכים בקיצוצים כאלה ואחרים, בעוד שר האוצר בצלאל סמוטריץ' תומך בהם במידה - אך נתניהו מתנגד. למעשה, גם גורמי המקצוע מבינים כי מנעד אפשרויות הקיצוץ הריאליות דל למדי. אין יכולת לשכנע את הממשלה לקצץ בכספים קואליציוניים, וממילא אין יכולת ציבורית להעביר צעדים שיפגעו בציבור הרחב. האפשרות העיקרית שנותרה לממשלה היא קיצוץ רוחבי בתקציבי המשרדים, אך גם אפשרות זו אינה קלה לביצוע - שכן כבר עכשיו תקציבי המשרדים האזרחיים מכווצים בשל הזינוק הדרמטי בהוצאות הביטחון.
בישיבת הממשלה צפוי הכלכלן הראשי באוצר ד"ר שמואל אברמזון להציג תחזית הכנסות ותחזית צמיחה מעודכנת. מצד אחד, אברמזון יוכל להראות שרמת הוודאות של ההכנסות מעסקת wiz עלתה. מאידך, אברמזון יצטרך להציג כי תחזית ההכנסות עודכנה כלפי מטה מכיוון שהרעיון של מס רכוש בשיעור 1.5% על קרקעות פנויות ירד מהפרק. נזכיר כי מס הרכוש היה אמור להביא ב-2026 רק 400 מיליון שקל, אך בטווח הבינוני (בעוד כ-4 שנים) הכנסותhu היו אמורות לזנק ללמעלה מ-8 מיליארד שקל.
הסקרנות העיקרית בנוגע לתחזית של אברמזון היא בנוגע לשאלת הצמיחה. סמוטריץ' ונתניהו מדברים שוב ושוב על כך שבסיום מבצע שאגת הארי תהיה בישראל צמיחה חזקה שתייתר את הצורך בצעדי התאמה, אך מנגד, הכלכלנים מאופקים יותר ומסרבים להתבסס על תוצאות של מלחמה שטרם הסתיימה. אברמזון יצטרך לצעוד בין הטיפות ולהסביר כי אמנם יש פוטנציאל צמיחה משמעותי במקרה ובו המלחמה תביא להקטנת הוצאות הביטחון ופרמיית הסיכון של ישראל, אך קיימים גם תרחישים אחרים, ובכל מקרה הצמיחה הממוצעת ארוכת הטווח של ישראל עומדת סביב 3%-3.5% בשנה.
בנוגע לרפורמות בחוק ההסדרים, סמוטריץ' ונתניהו סיכמו לוותר על רפורמת החלב ועל הטלת מס רכוש. עם זאת, המס על הבנקים צפוי לעת עתה להישאר. מבחינת סמוטריץ' מדובר בשני ויתורים כואבים במיוחד, שני הדברים הללו היו הדגלים שלו בתקציב 2026, אך הוא מבין שהסיכויים שלו להעביר אותם בלחץ הזמנים הנוכחי אפסי. מנגד, סמוטריץ' לא מוותר על הטבת המס למעמד הביניים, כלומר ריווח מדרגות המס, זאת למרות שהגירעון צפוי להיות גבוה במיוחד בשנת 2026. הרציונל של סמוטריץ' ברור, תקציב 2026 הוא התקציב האחרון שהוא מעביר בקדנציה זו, ובכל מקרה הגירעון והחוב הולכים לזנק, אז הוא מעוניין שלפחות יהיו הטבות מס שהוא יוכל להציג לבוחר. את הבעיות הפיסקליות הוא משאיר לממשלה הבאה.
