למרות התנגדות היועמ"שית: ועדת השרים לחקיקה תומכת בהצעת החוק למינויי בכירים
הצעת החוק תאפשר לממשלות חדשות להדיח בכירים כמו היועמ"ש, הרמטכ"ל, ראשי המוסד והשב"כ ומפכ"ל המשטרה, וזאת תוך מאה ימים. בחוות דעת חריפה היועמ"שית מזהירה כי ההצעה תהפוך את השירות הציבורי למפלגתי ותפגע בעצמאותו המקצועית: "יוביל לפוליטיזציה מוחלטת"
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה מתנגדת להצעת החוק שתאפשר לממשלות חדשות להדיח שורת נושאי משרות בכירים במערכת הביטחון, המשפט והאוצר במהלך מאה הימים הראשונים לכהונתה.
ועדת השרים לחקיקה החליטה לתמוך בהצעת בחוק חרף התנגדות היועמ"שית. לפי הצעת החוק שהגיש ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית), הממשלה תוכל להדיח את נושאי המשרות הבאים: היועץ המשפטי לממשלה, הרמטכ"ל, ראש המוסד, ראש השב"כ, מפכ"ל המשטרה, נציב שירות בתי הסוהר, הממונה על התקציבים באוצר ונציב שירות המדינה.
בחוות הדעת ששלח המשנה ליועמ"שית ד"ר גיל לימון (בשם היועמ"שית) לוועדת השרים לחקיקה נטען: "הצעת החוק תוביל לפוליטיזציה מוחלטת של התפקידים הבכירים ביותר בשירות הציבורי ולהפיכתם של התפקידים הללו למשרות אמון של חברי הממשלה. המשמעות היא פוליטיזציה של המערכות הממשלתיות הרגישות ביותר שאמונות על אכיפת החוק, שמירת הביטחון, הניהול התקין של שירות המדינה, הכלכלה ועוד".
עוד נקבע בחוות הדעת כי " לא ניתן להפריז בסיכונים הטמונים בהצעת החוק לפגיעה קשה בזכויות אדם, בשלטון החוק ובמינהל התקין. הצעת החוק מבקשת לשנות סדרי בראשית ולבטל באבחה אחת את מקצועיותו של השירות הציבורי, עצמאותו, לרבות יכולתו להציג בפני הדרג הפוליטי עובדות ועמדות מקצועיות גם כשאלה אינן לרוחו, ואת ממלכתיותו. זאת מבלי להניח תשתית עובדתית או נורמטיבית מינימלית לשינויים מרחיקי לכת המוצעים בהצעת החוק".
לימון התריע כי "מדי שבוע מונחות על שלחנה של ועדת השרים הצעות חוק שתכליתן הן שינוי פניו של השירות הציבורי במדינת ישראל, משירות ציבורי ועצמאי, ממלכתי וא-פוליטי כפי שהתעצב מאז קום המדינה, לכזה הנתון לשליטה מלאה של הדרג הפוליטי. דוגמאות לכך מהשבועות האחרונים: הצעה לביטול פסיקת בג"ץ באשר למינויו של נציב שירות המדינה, הצעות לפגיעה בייעוץ המשפטי לממשלה, הצעה לביטול ועדות המינויים לתפקידים בכירים ("ועדת גרוניס"), הצעה לביטול הכישורים המיוחדים במינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות שהם בעלי זיקה פוליטית ועוד.
הצעות החוק , כל אחת כשלעצמה ובוודאי שכולן במצטבר, מבקשות להביא לשינוי יסודי בשלטון הציבורי במדינת ישראל ולהפיכתו הלכה למעשה - לשירות ציבורי המושתת על אמון אישי ונאמנות אישית לדרג הממנה ולא לציבור. שינוי כזה יביא לפגיעה באיכות השירות הציבורי, הניתן לציבור, הוא יביא לכך שהדרג המקצועי יהיה מורתע מלהציג עובדות, נתונים ועמדות מקצועיות בפני הדרג הפוליטי. וכן ששיקולים פוליטיים וסקטוריאליים יחלחלו מהדרג הפוליטי לדרג המקצועי. השירות הציבורי יהפוך למפלגתי ולשירות אישי של השלטון".
הצעת החוק מאפשרת לממשלה חדשה להחליט על סיום כהונתו של נושא משרה בכיר ובלבד שנושא המשרה כבר מילא שני שליש מתקופת כהונתו. עם זאת, הסמכות להפסיק כהונה של נושא משרה בכיר מאפשרת לממשלה, בתקופת הכהונה הראשונית להחליט על הפסקת כהונה גם אם נושא המשרה מילא פחות משני שליש מתקופת כהונתו. "ההחלטה כאמור תעשה תחת מנגנוני בקרה משמעותיים של זכות שימוע בפני ועדת השרים ומתן חוות דעת מנומקות מאת יושב ראש הוועדה, ובאישור הכנסת ברוב חבריה".
בנוסף, הצעת החוק קבועת הגנה מפורשת על עצמאות מקצועית של נושא המשרה וקובעת כי לא ניתן להפסיק את כהונת נושא משרה בכיר רק בשל החלטה מקצועית שקיבל - אלא אם ההחלטה מעידה על כשל חמור.
כמו כן, הצעת החוק מעניקה את האפשרות לשינוי או לביטול החלטות מוסדיות שהתקבלו על ידי בכירים שפוטרו. הסעיף מאזן בין עקרון הרציפות המוסדית לצורך לאפשר לממשלה גמישות בעיצוב מדיניותה. הממשלה רשאית לשנות או לבטל החלטות כאמור, רק כאשר מתקיימים שני תנאים מצטברים: הראשון, הממשלה פועלת במסגרת סמכויותיה על פי דין; השני, השינוי או הביטול נעשים בהליך הקבוע בדין. תנאים אלו נועדו למנוע שינויים שרירותיים או כאלה החורגים מסמכות הממשלה, ומבטיחים כי שינוי החלטות ייעשה תוך כיבוד עקרונות המשפט המינהלי והחוקתי.
כדי לספק הגנה נוספת על החלטות מוסדיות נדרש אישור משפטי. כל שינוי או ביטול של החלטה מוסדית מחייב את אישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שמונה במקומו, אשר נדרש לאשר כי השינוי או הביטול נעשו בהתאם לדין.
פוגל הסביר כי "מנגנון זה נועד להבטיח בקרה משפטית על שינוי מדיניות, למנוע החלטות שרירותיות או בלתי חוקיות, ולשמור על עקרונות שלטון החוק. יש לציין כי במקרה שהממשלה החדשה החליטה להעביר מתפקידו את היועץ המשפטי לממשלה עצמו, האישור יינתן על ידי מי שמונה במקומו, דבר המדגיש את חשיבות התפקיד והצורך בבקרה משפטית מקצועית".
"המנגנון המוצע מבטיח שגם כאשר ממשלה חדשה מבקשת לשנות החלטות שהתקבלו בעבר, היא עושה זאת תוך שמירה על עקרונות המשפט המינהלי ושלטון החוק, ותוך הבטחת המשכיות ויציבות מוסדית. הדרישה לאישור משפטי מהווה איזון חשוב לסמכות הפיטורין הרחבה המוענקת לממשלה בהצעת חוק זו".
הצעת החוק קובעת כי הוראות אלה לא יחולו על מי שיתמנה בהצבעה חשאית בכנסת, לדוגמה נשיא המדינה או מבקר המדינה, וכן על נושאי משרה שמינויים נעשה לפי חוק-יסוד.
פוגל הסביר עוד כי "הצעת החוק מבטאת את התפיסה שכאשר נושא משרה בכיר מילא חלק ניכר מתקופת כהונתו, הסיכון ליציבות המערכת ולפגיעה בעצמאותה כתוצאה מהחלפתה מופחת. במקרים אלה האינטרס הדמוקרטי של מתן אפשרות לממשלה חדשה ליישם את מדיניותה גובר על שיקולי היציבות המוסדית".
"מטרת הצעת החוק היא לאפשר לממשלה חדשה לבצע שינויים פרסונליים בתפקידי מפתח, כך שתוכל ליישם את מדיניותה בצורה מיטבית, תוך שמירה על האיזונים הנדרשים באמצעות קבלת אישור הכנסת ברוב חבריה להעברה מתפקיד של נושא המשרה. הצעת החוק מבקשת לאזן בין הצורך של ממשלה חדשה להתאים את המערכת למדיניותה לבין הצורך בשמירה על יציבות מוסדית וכיבוד החלטות שהתקבלו כדין".
בנוסף, ועדת השרים לחקיקה אישרה היום בניגוד לעמדת היועמ"שית הצעת חוק שהוגשה על ידי יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) לפיצול משרת היועצת המשפטית לממשלה.
לפי הצעת רוטמן: "תפקיד היועץ המשפטי לממשלה יפוצל לשלושה תפקידים נפרדים – יועץ משפטי לממשלה, תובע כללי, ומייצג המדינה בערכאות".
