ועדת השרים אישרה את הצעת החוק שמנתקת בין בהרב מיארה ליועמ"שים של משרדי הממשלה
היועמ"שית מתנגדת להצעת חוק שהגישה הליכוד ואושרה בוועדת השרים, ולפיה היועצים המשפטיים לא יחויבו לקבל את עמדת היועמ"שית, והם ייצגו את המדינה בערכאות משפטיות במקומה. בנוסף, היא מתנגדת להצעת לביטול ועדת גרוניס למינוי בכירים. היועמ"שית: "פגיעה קשה בשלטון החוק וזכויות הפרט"
ועדת השרים לחקיקה אישרה את הצעת החוק המבטלת את הכפיפות של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה ליועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב מיארה. בנוסף, דנה הוועדה בהצעה אחרת לביטול ועדת גרוניס למינויי בכירים, אך ההחלטה בנוגע אליה נדחתה בינתיים בשבוע. בהרב מיארה מתנגדת בנחרצות לשתי הצעות החוק.
לפי הצעת החוק שהגיש ח"כ אביחי בוארון (ליכוד) ואושרה בוועדת השרים, היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה רשאים להיוועץ עם היועמ"שית, אך אינם מחוייבים לקבל את עמדתה. עוד נקבע שחוות דעתו של היועץ המשפטי של משרד ממשלתי מחייבת את כלל עובדי המשרד, במקום שיהיו מחויבים לעמדת היועמ"שית.
בסוגיית ייצוג המשרד בהליכים משפטיים מוצע כי הייעוץ המשפטי של המשרד הממשלתי יהיה הגורם היחיד המנחה את מייצגי המדינה בערכאות שיפוטיות באשר לעמדה המשפטית של המשרד, בניגוד למצב כיום שבו היועמ"שית היא שמנחה את מייצגי המדינה בערכאות.
עוד מוצע כי בפרסום תזכיר חוק ממשלתי, שר יוכל להורות על פרסום תזכיר חוק ממשלתי, ואם מדובר בהצעת חוק שנוגעת לכמה משרדים ויש לגביה חילוקי דעות אזי הממשלה תכריע במחלוקת. המשמעות היא שמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים כבר אינה "צד" בעניין פרסום תזכירי חוק ממשלתיים.
בחוות דעת ששלח בצהריים אל ועדת השרים לחקיקה המשנה ליועמ"שית ד"ר גיל לימון, נקבע כי "יש להתנגד להצעת החוק משעה שהיא נוגדת את מושכלות היסוד של שיטת המשפט הנהוגה, ותביא לפגיעה קשה בשלטון החוק ובזכויות הפרט".
לימון הדגיש כי "מדובר בהצעת חוק נוספת המבקשת הלכה למעשה לשנות מהיסוד את תפקיד היועצת המשפטית לממשלה ואת מעמדה כפי שעוצבו לאורך שנות קיומה של המדינה, וכפי שהדברים באו לידי ביטוי בדו"ח של ועדה ציבורית מקצועית בראשות נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר ז"ל. ההצעה הנוכחית מתמקדת בתפקידה הייעוצי של היועצת לרבות בנושאי חקיקה, ובתפקידה כמייצגת המדינה בערכאות ומבקשת לבטלם. ההצעה מבטלת כליל את המעמד המחייב של חוות הדעת של היועמ"שית כלפי הרשות המבצעת בכללותה, ואת בלעדיות הייצוג בערכאות, המהווים ערובה משמעותית לשלטון החוק ברשות המבצעת, והיא יוצרת פוליטיזיציה של הייעוץ המשפטי הציבורי, בכך שהיא מכפיפה החלטות משפטיות מסויימות למרותם של מנכ"ל המשרד או של הממשלה".
עוד נטען כי "ההצעתה אינה מבקשת לקדם את עצמאותם של היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה כי אם להחליש את מערך היעוץ המשפטי לממשלה בדרך של פירוקו לגורמים והכפפתו לדרג הפוליטי. משמעותה של ההצעה היא פוליטיזיציה של הליך גיבוש העמדה המשפטי של גופי הממשלה. כל אחד מרכיביה של ההצעה לא כל שכן בהצטברותם צפויים להוביל להחלשה משמעותית של מערך היעוץ המשפטי לממשלה, וכתוצאה מכך להביא לפגיעה קשה שלטון החוק, במינהל התקין ובזכויות הפרט".
לימון קבע כי "היועמ"שית מתנגדת להצעת החוק המצטרפת לדברי חקיקה רבים שקודמו בעת האחרונה ואשר תכליתם היא הסרת מגבלות משפטיות מעל כוחו של השלטון, תוך ערעור עד כדי הקרסה של עקרונות בסיסיים של שלטון החוק במדינת ישראל".
אשר להצעת החוק לביטול הוועדה המייעצת למינויי בכירים בראשות אשר גרוניס, קבע לימון כי "ההצעה צפוייה להוביל לפוליטיזיציה מוחלטת של המינויים הבכירים בשירות הציבורי ולהפוך את כל המשרות הבכירות, בהן משרות מקצועיות ועצמאיות ומשרות של שומרי סף, למשרות אימון של הממשלה המתמנות על בסיס קשרים ולא כישורים. מדובר במשכורת הבכירות והחשובות ביותר, חלקן של שומרי סף מובהקים ושל כאלה המחזיקים בסמכויות של אכיפת חוק. כל זאת, בלא שקדמה להצעה עבודת מטה סדורה ומבלי שהוצגו נימוקים מינימלים המצדיקים שינוי מרחיק לכת שכזה".
"הצעת החוק מצטרפת לשורה של הצעות חוק שקודמו לאחרונה ותכליתן היא שינוי פניו של השירות הציבורי במדינה, משירות ציבורי עצמאי, ממלכתי וא-פוליטי, לשירות ציבורי הנתון לשליטת הדרג הפוליטית ואשר הנאמנות של העומדים בראשו נתונה לדרג הממנה ולא לציבור בכללותו. כך לצד מתן אפשרות לדרג הפוליטי למנות בעלי תפקיד בשירות הציבורי על בסיס קשרים ולא כישורים ללא בלמים או בקרה אפקטיבית".
מדובר בהצעת חוק של ח"כ אושר שקלים (ליכוד) לביטול הוועדה למינויי בכירים, המאשרת את מינויים של הרמטכ"ל, המפכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד, הרמטכ"ל, נגיד בנק ישראל והמשנה לנגיד. בכך יקל על רה"מ בנימין נתניהו למנות את האלוף דוד זיני כראש השב"כ. בג"ץ דן בעתירות בעניין מינויו של זיני.
ועדת השרים לחקיקה אישרה גם את "חוק יאיר גולן"
בתוך כך, ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (א') גם את הצעת החוק שנועדה לשלול דרגות והטבות סוציאליות מבכירים לשעבר במערכת הביטחון ש"קוראים למרי אזרחי, מסיתים ומעלילים על חיילי צה"ל או מוציאים דיבת הארץ רעה".
הצעת החוק מכונה "חוק יאיר גולן" בעקבות קריאתו של יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן למרי אזרחי. גולן הוא אלוף במיל' ששימש בעבר כסגן הרמטכ"ל. בינואר 2023, על רקע ההפיכה המשטרית, קרא גולן למרי אזרחי לא אלים.
מדובר בהצעת חוק שהוגשה על ידי ח"כ אושר שקלים (ליכוד) אליו הצטרפו אלמוג כהן (עוצמה יהודית) ואריאל קלנר (ליכוד). שרי הביטחון והמשפטים תומכים בהצעת החוק.
בהצעת החוק הוסבר כי ה"שר המוסמך" רשאי להורות על שלילת הטבות מבכיר שהמריד קרא או עודד לסרבנות לגיוס לצה"ל, לאי גיוס, להפסקת התנדבות, להפסקת תמיכה של מדינה במדינת ישראל, להטלת סנצקציות מצד מדינה על מדינת ישראל או להטלת סנקציות מצד מדינה על מדינת ישראל או על אזרחים ישראלים או יחידות צבאיות.
הסנקציות המצוינות בהצעת החוק כוללות הורדה בדרגה, שלילת פנסיה, ושלילת הטבות אחרות המוענקות ליוצאי מערכת הביטחון.
הצעת החוק תחול על מערכת הביטחון והשב"כ, כמו גם על משטרת ישראל , השב"ס, ורשות הכבאות.
