הפתרון של וואן זירו למחסום הבנקאי: יטפל בקבלת כספי קריפטו תמורת עמלה של 3%
הבנק הדיגיטלי הופך לראשון במערכת המסורתית שמציע מסלול למחזיקי מטבעות דיגיטליים. המהלך מגיע על רקע נתונים לפיהם רק 4% מכספי הקריפטו בישראל מצליחים להיכנס למערכת הבנקאית, בשל חסמים רגולטוריים ועלויות גבוהות
הבנק הדיגיטלי וואן זירו הודיע היום (ג') על כניסה לתחום קבלת כספים שמקורם בנכסים קריפטוגרפיים. זאת, תוך הבטחת ודאות למשקיעים וביטול הצורך בחוות דעת חשבונאיות חיצוניות יקרות. המהלך מגיע על רקע נתונים המצביעים על כך שרק 4% מכספי הקריפטו בישראל מצליחים להיכנס למערכת הבנקאית המסורתית, בשל חסמים רגולטוריים ועלויות גבוהות. השירות החדש יינתן תחילה במסגרת פיילוט ללקוחות מוגבלים ויחייב עמלה של 3% מסכום ההעברה, במטרה לייצר תחרות בענף שסובל מחוסר שקיפות ומורכבות בירוקרטית.
וואן זירו הוא הראשון במערכת הבנקאית בישראל שמציע מסלול לקבלת כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים. עד עתה, השירות התאפשר רק במספר גופים חוץ בנקאיים. התהליך FHUO במערכת הבנקאית המסורתית שולח את הלקוחות לרכישת חוות דעת של מומחים חיצוניים כתנאי לבחינת קבלת הכספים, כאשר הבנק אינו מבטיח כי יאשר את הפעולה גם לאחר קבלת האסמכתה. לעיתים נאלצים הלקוחות לממש את הנכסים ולשלם מס רווחי הון עוד לפני שקיבלו אישור כי הכסף אכן יוכל להיכנס לחשבונם.
הצורך בשירות עולה מנתונים שהוצגו בוועדת הכלכלה בכנסת בדצמבר האחרון, לפיהם כ-1.67 מיליון ישראלים מחזיקים או החזיקו בקריפטו. בעוד שהמחזור השנתי של ערך נכסי הקריפטו בישראל עומד על כ-19 מיליארד דולר, לפי בנק ישראל רק 2.7 מיליארד שקל עברו במערכת הבנקאית - המהווים 4% בלבד מהמחזור.
כחלק מהפיתרון שוואן זירו מציע, הוא הקים דסק קריפטו ייעודי למחזיקי נכסים בבורסות מוכרות ובעלות רישיון. השירות יאפשר ללקוחות לקבל אינדיקציה מוקדמת ואי-ודאות נמוכה יותר עוד לפני מכירת הנכסים ותשלום המס. עלות השירות תעמוד על 3% מסכום ההעברה, סכום שנחשב נמוך משמעותית מעלות רכישת חוות דעת חיצונית.
הכניסה לתחום הקריפטו מצטרפת לאסטרטגיה של וואן זירו להרחבת הצעת הערך בעולמות ההשקעות. בתחילת השנה השיק הבנק חשבון השקעות ללא דמי טיפול ובעמלות נמוכות שאינו כרוך בתשלום דמי מנוי חודשיים או בהעברת פעילות, כחלק מניסיון לייצר חלופות זולות מול הבנקים המסורתיים ובתי ההשקעות.
בדיון בוועדת הכלכלה, סגנית המפקח על הבנקים, רויטל קיסר סטויה, ציינה כי בפיקוח מייחסים חשיבות מאוד גדולה לפעילות בשוק המטבעות הקריפטוגרפים ופועלים לתקן את האסדרה. קיסר סטויה הודתה שבשוק אולי היו רוצים שהקצב יהיה יותר מהיר, אך ציינה כי בתקופה הקרובה תפורסם טיוטה שנותנת מענה לחלק מהבעיות.
מנכ"ל פורום הקריפטו, ניר הירשמן רוב, אמר בדיון כי "אם ישראל תסיר חסמים, תוך 10 שנים נראה תוספת של 130 מיליארד שקל לתמ"ג ו-70 אלף עובדים נוספים. עיקר הבעיה הוא המערכת הבנקאית. בנקים לא מקבלים כספים מקריפטו. ישראלים רוצים לשלם מסים והחסם הבנקאי לא מאפשר להם". היזם נאור ברוך סיפר כי הרוויח מעל מיליארד דולר בקריפטו אבל הוא מתקשה להביא את הכסף לישראל, ואמר: "אני יכול להביא 15 מיליארד דולר לישראל. הבעיה היא גם בעמלות שלא הגיוניות – עמלת קנייה ומכירה היא 5% ובחו"ל זה 90% פחות. יש כאן מונופול מוחלט וזה גורם למשקיע הקטן לא להיכנס לשוק".
