למי באמת דואג יריב לוין כשהוא נזעק למנות שופטים שחסרים?
שר המשפטים מבקש לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ב-7 ביוני, לראשונה מאז ינואר 2025 לאחר שבג"ץ הורה לו לנמק מדוע אינו עושה זאת; ואולם כוונתו אינה למלא את צורכי המערכת האמיתיים - מטרות־העל שלו הן להקפיץ את נשיא השלום־מרכז מנחם מזרחי לבית המשפט המחוזי, ואת הד"ר רפי ביטון ואביעד בקשי לעליון
אחרית הימים, אבל כמעט. עוד לא הגענו למצב שבו שר המשפטים יריב לוין ונשיא בית המשפט העליון יצחק עמית מדברים ביניהם, או אפילו נפגשים בנוכחות מתווכים כאלה ואחרים. אבל הגענו למצב שהם מחליפים מכתבים ומקיימים משא ומתן על מינוי שופטים. כמו בהידברות בין נציגי ארה"ב לאיראן, שלפחות כבר נפגשים, הדרך ארוכה ויש לפשט את דרישות הצדדים כדי להבין אם יש סיכוי לעשן לבן או שחור.
1. נקודת המוצא ההגיונית היא הצורך להשלים את מצבת השופטים ולהתאימה לצרכים האמיתיים על מנת לתת לציבור את השירות המשפטי המקצועי שהוא זקוק לו. כפי שקרא נציב תלונות הציבור על שופטים, אשר קולה לאחר ש"שוועת בעלי הדין כמו גם שוועת השופטים הכורעים תחת הנטל הגיעה לאוזניו", כך כתב אתמול עמית ללוין.
אלא שהשאלה היא מי קובע מהם הצרכים וכמה שופטים חסרים ומהן העדיפויות למינוי. התשובה ההגיונית היא נשיאי בתי המשפט והנהלת בתי המשפט שאחראים להפעלת בתי המשפט. אלא שהשר לוין לא כל כך מכיר בכוחם של "הפקידים" להכתיב. הוא השר, הוא נבחר הציבור, ולכן הוציא מכתב דרישות למינויים שנחוצים לטעמו. אתמול השיבו לו שלושת נציגי השופטים בוועדה לבחירת שופטים, הנשיא עמית, המשנה נעם סולברג והשופטת דפנה ברק־ארז. "התקנים במכתבך מנותקים לחלוטין מצורכי המערכת והשטח", כתב עמית, "המספרים במכתבך נראים שרירותיים לחלוטין".
2. ולפני המספרים חשוב לסמן את היעדים. מה בעצם רוצה לוין? מטרות־העל שלו הן להקפיץ את נשיא השלום־מרכז מנחם מזרחי לבית המשפט המחוזי, ואת הד"ר רפי ביטון ואביעד בקשי לעליון. מזרחי מגן בנחישות על חשודי ונאשמי קטאר־גייט מול כשבעה שופטים מחוזיים שהופכים שוב ושוב את ההקלות שהוא מעניק לאנשי לשכת נתניהו. אין לבוא בטענות למזרחי כמגן זכויות וכמבקר המשטרה והפרקליטות. כך מצופה משופטים, אלא שמזרחי הולך כמה צעדים רחוק מדי בהגנה הזו ולוין רוצה לתגמלו. לכן הודיע על כוונתו לקדם את נשיאי בתי משפט השלום ובתי המשפט לנוער לשיפוט בבתי המשפט המחוזיים. מינוי גורף כזה מבלי לבחון כל מקרה לגופו הוא בעייתי. פירושו שכל שופט שלום שימונה אדמיניסטרטיבית לנשיא יבטיח בכך את מינויו למחוזי תוך עקיפת הוועדה לבחירת שופטים.
3. לוין אינו מתכוון לקדם בחירת שופטים לבית המשפט העליון שבו חסרים ארבעה מתוך 15 שופטים. הוא מתנה זאת במינוייהם של ד"ר ביטון וד"ר בקשי. לכך השופטים מתנגדים, וחשוב להבין למה. כאשר ממנים לעליון שופטים מבחוץ - אקדמאים ועורכי דין - הם חייבים להימנות על השפיץ של עיסוקם והתמחותם. כאשר מינו מהאקדמיה היו אלה הפרופ' יצחק אנגלרד ודפנה ברק־ארז בעלי רקורד וקבלות מרשימים. כאשר מינו עורכי דין מהשוק הפרטי, היו אלה יורם דנציגר וחנן מלצר. את כנרת בראשי אפשר למנות למועצת הרשות השנייה אך לא לעליון. וכך גם ביטון בקשי שאינם נמנים עם הצמרת הגבוהה. באמירה זו תומכים דירוג ומדדים אובייקטיביים כמספרי פרסומים, סטטוס אקדמי ויוקרת המוסדות שמעסיקים את השניים. אלא שלוין מתעקש עליהם בגלל השירותים שנתנו להפיכה המשטרית. לבחירת שופט לעליון נחוצים שבעה מתוך תשעת חברי הוועדה ולכן לכל צד בוועדה - ללוין ולעמית - יש זכות וטו. לכן הסיפור הזה תקוע ולוין כבר הודיע שימשיך להיות תקוע עד שבית המשפט העליון ייעלם ויקרוס לתוך עצמו. לעומת זאת במינויים לערכאות הנמוכות, די בחמישה קולות. ללוין אין אפילו את זה והוא במיעוט בוועדה. לכן הוא משתק אותה בעצם אי־כינוסה.
4. כעת מתקרב לוין להכרעה בבג"ץ נגדו על שאינו ממנה שופטים ואינו משתף פעולה עם הנשיא במינויים שבסמכות משותפת לשניהם. לכן הוא מבקש לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ב־7 ביוני, לראשונה מאז ינואר 2025 לאחר שבג"ץ הורה לו לנמק מדוע אינו מכנס אותה.
אבל, כוונתו אינה למלא את צורכי המערכת האמיתיים, אלא בעיקר את צרכיו שלו במינוי מזרחי, ביטון ובקשי. "עשית שימוש לרעה בסמכותך כמי שאמון על כינוס הוועדה", כותב לו אתמול עמית, "ובפועל, ובאיצטלה של ‘הסכמה רחבה’, הטלת וטו שאינו בסמכותך על מועמדים שונים ועל הצבעות בוועדה".
ומוסיף עמית: "מכתבך מתעלם - באופן בוטה - מהמחסור האקוטי בשופטים בבתי המשפט המחוזיים, בפרט במחוזות חיפה ובאר שבע: שישה שופטים רק בבית המשפט המחוזי בחיפה ושבעה שופטים רק בבית המשפט המחוזי בבאר שבע". למכתב מצורפת טבלת הצרכים האמיתיים. לוין מצידו הודיע בשבוע שעבר על כוונתו לבצע "רפורמה מקיפה בבתי המשפט לתעבורה, למשפחה ולנוער, על מנת להביא לשיפור משמעותי של השירות לציבור בתחומים אלה". ומשיב על כך עמית: "אף בהנחה שקיים צורך בהוספת תקנים לשופטי תעבורה, משפחה ונוער - התקנים במכתבך מנותקים לחלוטין מצורכי המערכת והשטח; לא נותנים מענה לצרכים אקוטיים אחרים, דוגמת תחום המעצרים; ודומה שנובעים משיקולים זרים".
