100 שופטים יחסרו בבתי המשפט עד לסוף 2026, אבל ללוין יש זמן
היום ידון בג"ץ בעתירה שדורשת להורות לשר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים כדי לאייש את התקנים הפנויים, ההולכים ומתרבים בבתי המשפט במדינה. ומי שמשלם את מחיר אי־כינוס הוועדה למינוי שופטים כבר יותר משנה, בגלל שיגיונותיו של לוין, הוא הציבור
1. רבות הדרכים שמפעיל שר המשפטים יריב לוין נגד מערכת המשפט. כחלק מהתזמורת הממשלתית הוא מטנף ומסית נגדה, ומול בתי המשפט הוא מפעיל קמפיין כפול. האחד, חרם על נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, והשני, הרעבת המערכת בהימנעות מבחירת שופטים. שתי עתירות לבג"ץ הוגשו אל מול שתי החזיתות האלה. האחת, של התנועה לאיכות השלטון שתידון היום מול השופטים אלכס שטיין, עופר גרוסקופף וגילה כנפי־שטייניץ. עתירה זו דורשת מבג"ץ להורות ללוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים כדי להתחיל ולאייש את השורות המידלדלות של השופטים. העתירה השנייה היא של עמותת זולת, שתוקפת את החרם של השר על הנשיא, שמונע את שיתוף הפעולה הנדרש ביניהם לסדרת מינויים חיוניים במערכת, כמו שופטים בדימוס לכהונה בוועדות שחרורים, שופטים עמיתים, נשיאים לבתי משפט מחוזי באר שבע ומרכז ועוד. עתירת זולת תישמע בשבוע הבא.
2. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה מתייצבת גם כאן, כמעט כרגיל, מול שר המשפטים. כשמדובר בבחירת שופטים, יש להבחין בין בחירה לעליון לבין בחירה לשאר בתי המשפט. למינוי לעליון דרושים שבעה קולות מתוך תשעת חברי הוועדה לבחירת שופטים. הרוב המיוחד הזה מקנה וטו גם לשלושת נציגי העליון בוועדה וגם לשלישייה הפוליטית, שכוללת, לצד לוין, את השרה אורית סטרוק וח"כ יצחק קרויזר. לנשיא עמית ולשר לוין יש כוח וטו של שלושה שמונע מהצד השני להגיע לשבעה. ולכן, מינוי לעליון דורש הסכמה. לעומת זאת, לבתי המשפט האחרים די ברוב רגיל של חמישה. במצב הזה שבו אין ללוין לא רוב בוועדה ולא זכות וטו, הוא משתמש בכוחו כיו"ר הוועדה למנוע את כינוסה ובכך ליצור וטו ולמנוע בחירת שופטים בכלל. גם לעליון וגם לשאר הערכאות.
בין פברואר 2024 לבין ינואר 2025 התכנסה הוועדה לבחירת שופטים לכמה ישיבות, שבמהלכן נבחרו כ־200 שופטים ורשמים לבתי משפט השלום והמחוזי ובתי הדין לעבודה. מאז ישיבתה האחרונה ב־26.1.25, לפני יותר משנה, לא כונסה הוועדה. לוין, ככל הנראה, החליט לנקום על החלטת בג"ץ שאיפשרה את כינוס הוועדה לבחירת עמית כנשיא. הבעיה היא שהנקמה הזו מענישה את הציבור בדלדול השירות השיפוטי. אולי זו גם דרך לגייס את זעם הציבור כלפי הסחבת – דווקא באמצעות הגברתה וחיזוקה. הנימוק של "הסכמה רחבה", שבדוחק רב יכול לחול על בחירת שופטים לעליון, אינו רלבנטי לשופטים בערכאות האחרות. אבל לוין בשלו. הוא זועם על בחירת עמית כנשיא, הוא זועם על דחיית מועמדיו לעליון, ד"ר רפי ביטון ואביעד בקשי.
1 צפייה בגלריה
יריב לוין (עומד) ונשיא העליון יצחק עמית (יושב בצמוד לו). הטקטיקה של לוין מביאה להצטברות אלפי תיקים
( צילום: יריב כץ)
3. כמה שופטים חסרים? היועצת מצרפת לבג"ץ מסמך שהכינה שרון בר־דור, סמנכ"לית חטיבת שופטים ורשמים בהנהלת בתי המשפט, למנהל בתי המשפט צחי עוזיאל, ובו היא מפרטת את חוסרי המערכת:
נכון לעכשיו, כ־44 תקני שפיטה פנויים וממתינים לאיוש. עד לסוף 2026 צפויים להתפנות עוד 21 תקני שפיטה. בסך הכל, כ־65 תקני שפיטה פנויים או צפויים להתפנות עד לסוף 2026. בנוסף, במסגרת סיכום תקציבי ל־2025 נוספו 16 תקני שיפוט חדשים, ובמסגרת דיוני תקציב 2026 עתידים להתווסף 19 תקנים נוספים. כך שמדובר ב־35 תקני שיפוט חדשים (בכפוף לאישור תקציב 2026). הסיכום הוא שבאפשרותה של הוועדה לבחור כעת 65 שופטים ועד 100 אם יאושרו התקנים ותקציב 2026.
מי הם בתי המשפט הסובלים ביותר מההרעבה? בבית המשפט המחוזי בבאר שבע 5 תקנים פנויים ותקן נוסף שיתפנה עד סוף 2026 – כ־%21 מהתקנים בבית משפט זה; בבית המשפט המחוזי בחיפה 2 תקנים פנויים ו־4 שיתפנו עד סוף 2026 – כ־%15 מהתקנים שם; בבתי משפט השלום במחוז מרכז 8 תקנים פנויים ו־4 נוספים שיתפנו עד סוף 2026. – כ־%10 מהתקנים; בבתי משפט השלום במחוז הצפון 4 תקנים פנויים שהם כ־%9 מהתקנים.
4. כדי להמחיש את העומס בבתי המשפט, הפרקליטות מצרפת החלטה שניתנה לאחרונה בידי אחד מנשיאי המחוזי (הפרטים לא נמסרו בגלל חיסיון ההליך), שממנה עולה כי לא ניתן לזרז את שמיעת התיק בגלל מחסור בשופטים. המחסור מקשה על קביעת שופטים יחידים בגלל העדיפות שניתנת לתיקים שמתבררים בהרכב (תיקי רצח, אינוס ועבירות טרור מסוימות). לאחר מכן העדיפות היא לתיקי דן יחיד של נאשמים עצורים; ולבסוף תיקי דן יחיד של נאשמים משוחררים. המסקנה ברורה – הציבור הרחב, שאינו נמנה עם הקטגוריות החמורות האלה ולרוב נזקק לשופט יחיד, הוא הנפגע העיקרי, הוא בתחתית שרשרת העדיפויות, הוא הסובל העיקרי מסירובו של לוין למנות שופטים שאין להם כל קשר לקטטות שלו עם עמית ושופטי העליון.
בנוסף, מזכירה תגובת הפרקליטות כי גם בהינתן איוש מלא של כלל התקנים, העומס על שופטי ישראל הוא כבד וחריג בהשוואה בינלאומית. מדו"ח של הנציבות האירופית לבחינת יעילות מערכות משפט אירופיות מ־2024, המתייחס לנתונים מ־2022, עולה כי מספר השופטים לכל 100 אלף תושבים בישראל הוא נמוך בהרבה ביחס למדינות מועצת אירופה. בעוד שהחציון האירופי עומד על 17.6 שופטים לכל 100 אלף תושבים, בישראל יש 8.3 שופטים לכל 100 אלף תושבים.
5. הימנעות השר מכינוס הוועדה עומדת בניגוד לפסק הדין של בג"ץ מלפני כשלוש שנים שקבע כי השר אינו רשאי ואינו מוסמך להעניק משקל מוחלט ובלעדי לשיקול ההסכמה הרחבה תוך התעלמות מתכליתו העיקרית של החוק – "מינוי שופטים בהתאם לצורכי המערכת, ולאינטרסים הציבוריים החשובים הטמונים בה של הבטחת תפקודה התקין של מערכת בתי המשפט".
כן נקבע כי שיקול דעת כזה חותר למעשה תחת קביעת המחוקק, ולפיה מינוי שופטים לערכאות נמוכות מהעליון ייעשה ברוב רגיל, כל שכן שלא נדרש כי ייעשה בהסכמה פה אחד. "בפועל", כותבת הפרקליטות, "משתמש השר בכוח השלטוני שנמסר בידו כדי ליצור לעצמו ולרשות המבצעת, יש מאין, זכות וטו, שאינה מוגבלת בזמן, על בחירת שופטים, באופן שסותר את הוראות החוק".
לוין שכלל את ״ההסכמה הרחבה״ לטרפוד כל רעיון או פשרה שלא מתאימים לו. טרפוד שתמיד עטוף בעלבון על דחיית ידו המושטת. אלא שלא הוא הנפגע מסרבנותו חסרת הפשר למינוי שופטים. והפגיעה כפולה. גם בתפקוד הרשות השופטת ובעיקר בצרכניה, הציבור שסופג "עיכוב בקביעת דיונים, דחיית הליכים, האטה ניכרת במתן החלטות, והצטברות של אלפי תיקים 'הממתינים על המדף'. כל אלה פוגעים פגיעה ישירה וממשית בזכות הבסיסית לקבל מענה משפטי ראוי בתוך זמן סביר".
בעליון חסרים כרגע 4 שופטים מתוך 15. העליון יושב לרוב בהרכבים ולכן יש גירעון של הרכב מתוך חמישה, יותר מ־%20. יותר מכל ערכאה אחרת. את "ההסכמה הרחבה" למינויי העליון הנחיל גדעון סער בתיקון שדרש רוב מיוחד של שבעה. לוין ורוטמן "תיקנו" את מנגנון בחירת השופטים כשיצרו רוב פוליטי לקואליציה, זרקו מהוועדה את נציגי לשכת עוה"ד וביטלו את הרוב המיוחד לבחירה לעליון כדי להבטיח את שלטונה המוחלט של הממשלה בבחירת שופטים. כניסת החוק לתוקף נדחתה לכנסת הבאה ולוין למעשה מקפיא את הוועדה הנוכחית כדי להפעילה במתכונת חדשה אחרי הבחירות. מערכת המשפט תהיה במרכז הבחירות הקרובות, כשמנגנון בחירת השופטים כבר מונח על השולחן – פלורליסטי כמו היום, או בחירת שופטים בידי נתניהו ולוין.
