שבוע הסטארט-אפים

"בקורונה התברר - אין משמעות לסניף הבנק ולא צריך לשלם עמלות"

כך אמרה לילך בר דוד, מנכ"לית Lili, הבנק הגדול בארה"ב לעצמאים, בשבוע הסטארט־אפים של Google וכלכליסט. יוני אסיא מנכ"ל ומייסד שותף של eToro, הסביר את הנהירה ההמונית של משקיעים פרטיים להשקעות במניות ובמטבעות קריפטו באמצעות פלטפורמות דיגיטליות

מאיר אורבך 11:5826.04.21

האגדה הידועה היא שישראל לא טובה בהקמת חברות B2C, כלומר חברות שמוכרות לצרכן הישיר, אבל שנת הקורונה והשנה האחרונה הוכיחה ההיפך. בפאנל במסגרת שבוע הסטארט־אפים המשותף ל-Google ולכלכליסט השתתפו ארבע חברות שכל אחת בדרכה כובשת עולמות צרכנייים. eToro את עולם ההשקעות החברתיות, JoyTunes את העולם המוזיקלי, Lili את עולם הפרילנסרים ו-AI21 Labs משנה את הדרך שבה אנחנו כותבים.

 

לדיוני היום הראשון של שבוע הסטארט-אפים לחצו כאן

 

"אנחנו מספקים לעצמאים את כל הכלים לניהול שירותים בנקאיים, ומעל זה שכבה לניהול העסק בעיקר דרך התמקדות בעולם ההוצאות המסים. בכלכלה האמריקאית קרו שני דברים שעזרו לפריחה שלנו. מצד אחד אנשים שישבו בבית הבינו שהם יכולים לעשות עוד משהו ולא רק את העבודה שלהם, ומצד שני אנשים הבינו שאין יותר משמעות לבנק וסניף ואין טעם לשלם עמלות". כך אמרה אומרת לילך בר דוד, המייסדת והמנכ"לית של לילי, הבנק הכי גדול בארצות הברית לעצמאים.

  

יוני אסיא מנכ"ל ואחד ממייסדי חברת איטורו, אמר בפאנל: "אנחנו רשת ההשקעות החברתית הכי גדולה בעולם שמאפשרת לאנשים לסחור בחינם בבורסות בעולם, במטבעות דיגיטליים, כי כל אחד יכול לעקוב אחר המשקיעים השונים ברשת שלנו, ללמוד מהם ולעקוב אחריהם. ב-2020 ראינו צמיחה של 147% בהכנסות למעל 600 מיליון דולר הכנסות".   

מימין יואב שוהם, לילך בר דוד, יוני אסיא ויובל קמינקא מימין יואב שוהם, לילך בר דוד, יוני אסיא ויובל קמינקא

 

לדברי אסיא, החברה שאותה הקים עומדת לפני הנפקה ולכן הוא מספר ללא חשש על הכנסותיה. "הכרזנו לאחרונה על כוונתינו להגיע לבורסה דרך הנפקה בספאק בשווי של 10 מיליארד דולר וראינו צמיחה די מטאורית של מיליניאלס ומשקיעים פרטיים. זו היתה שנה של האצת הטרנספורמציה הדיגיטלית בהרבה מקומות, אבל בעולם ההשקעות עוד יותר מכמה סיבות: הריביות הן אפס בכל העולם, כולם רואים כמה כסף מודפס, לצד עולם הקריפטו, יצרו הבנה בדור שלם ששואל מה שווי הכסף, וכתוצאה מזה רואים נהירה המונית של אנשים להשקעות ולמטבעות הדיגיטליים".

 

לדברי פרופ' יואב שוהם מנכ"ל ואחד ממייסדי AI21 Labs: "המטרה שלנו בחברה היא לשנות איך אנשים קוראים וכותבים. זו מחשבה מוזרה אבל אנחנו כותבים היום כמו שמנהל מוצר במיקרוסופט כתב ב-1980. גם אם אתה לא כותב בוורד או באאוטלוק וכותב בדוקס וכדומה, אתה עדיין עושה אותו הדבר. איך אנחנו קוראים זה בדיוק כמו גוטנברג ממציא הכתב לפני מאות שנים. אנחנו לא רוצים להחליף בני אדם אלא להעצים אותם. המטרה שלנו היא לפתח טכנולוגיה מאוד עמוקה שמבוססת על בינה מלאכותית, שתשנה מהיסוד את הדרך שבה אנחנו קוראים וכותבים. לפני חמישה חודשים השקנו את המוצר הראשון שלנו. המוצר שלנו כותב באנגלית אבל מבין הרבה שפות. הוא מסוגל להציע לך הרבה דרכים להביע באנגלית את הדרך שבה רצית לדבר. אין לנו מדד להשוואה כי רק השקנו את המוצר, אך נראה שאנשים כותבים אפילו יותר מהבית כי חלק מהשיחות מוחלפות על ידי כתיבה".

 

יובל קמינקא מנכ"ל ואחד ממייסדי חברת JoyTunes: "אנחנו בונים שירות של איך רוצים לשפר עצמנו בעולם המוזיקה. אנחנו מזהים מה שאתה מנגן על הכלי. יש מגמה של חינוך און ליין של דיגיטציה, יכולנו להביא הרבה מוזיקה לאנשים. קיבלנו טעימה של העתיד. אנחנו בונים חברה גדולה ומשמעותית ורוצים לכבוש את העולם מוזיקלית. בקורונה גילינו צורך חבוי שיש לאנשים שפרץ החוצה וגילו שהם יכולים לממש אותו. המון המון אנשים שלא למדו אף פעם נכנסים וזה ממשיך וממשיך חזק. חשבנו שבאנו לכמה חודשים ואין שום משמעות למיקום ההנהלה, או הצוות שיושב בתל אביב וניו יורק. המוצר שלנו נמכר רק דיגיטלית ואין משמעות למיקום הפיזי של האדם. יש בארץ יכולות דיגיטליות מאוד חזקות, שבעבר חשבו שניתן למצא רק בארצות הברית. מישראל צומחות חברות מדהימות לא רק ב-B2B אלא גם ב-B2C".

 

יוני אסיא הוסיף כי "רוב ההנהלה שלנו פועלת כאן. יש יתרון תחרותי עמוק בישראל שהיא מאוד גלובלית. יזם אמריקאי יתמקד בארצות הברית וגרמני בגרמניה. יש לי גישה מאוד גלובלית. הכור היתוך שקוראים לו ישראל יצר תפיסה גלובלית".

 

"הקורונה נראת אחרת לא רק במכירה לצרכנים. אני חושב שככל שהעסק יותר דיגיטלי זה עוזר להמשיך למכור באופן דיגיטלי, וגם למכור פתרונות כאלה", אומר יואב שוהם.

 

לדברי יובל קמינקא, "היתה אי וודאות גדולה שההערכות אליה היתה גדולה, גם כשמספרים שלנו גדלים אנחנו עדיין מאוד שמרנים והיינו מאוד שקולים והיו הרבה אנומליות בהיי טק הישראלי".
x